Page 309 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 309
251
פרק סח
מנגנון ההכרה ,האל – "שכל משכיל ומושכל"
הקדמה :שלושת הפרקים הבאים מעמיקים בשאלת יחס ה' לעולם .הפרק שלפנינו עוסק
באמרה חשובה ("יסוד של תורתנו") של הפילוסופים ,והיא שהאל הוא "שכל משכיל
ומושכל" .רעיון זה מלמד כי האל הוא ישות אחת במהותה ,שאין בה שום ריבוי פנימי .זוהי
המדרגה העליונה של ידע הקיימת באל בדרך הקבע ,ובאדם כל אימת שהוא יודע דבר־מה.
הבנת התהליך מאפשרת את אחדות האל ודבקותו של האדם בדרך אל ה'.
בתפיסת האדם הפשוט ,יש שלושה מרכיבים נפרדים של ההכרה :השכל ,שהוא נושא־
מצע־כלי העומד בפני עצמו ,פעולת השכל ,שהיא ה"חשיבה" של האדם ,שבאמצעותה
הוא קולט ואוצר בתוכו את הידע שהשיג .בתהליך ההכרה ,שלושת המרכיבים מתלכדים.
כדי להבין את זאת ,נדרשות שתי הבחנות )1 :ההפרדה קיימת כל זמן שלא ביצע השכל
פעולת חשיבה ועדיין לא תפס ידע מסוים .אולם לאחר פעולת ההכרה אין הפרדה בין שלושת
היסודות – השכל (="הדעה" ,ההכרה עצמה) ,פעולתו (="היודע" = "המשכיל" ,נושא
ההכרה) והידע (="הידוע" = "המושכל" ,מושא ההכרה) – אלא הכול דבר אחד שלם;
)2המושגים הללו מבטאים את הכרת המהות (הצורה) הנעשית על ידי השכל ,ולא את
מושגי ההכרה החומריים בחיי היום יום הנעשים באמצעות החושים וכוח הדמיון (להבדל
בין חומר לבין צורה ,ראו ביאור א,יז).
השכל המשכיל והמושכל
1אתה יודע כמה מפורסמת האמירה שאמרו הפילוסופים 1האמירה שאמרו הפילוסופים –
בעקבות אריסטו (מטפיזיקה ,ספר א ,פרקים על האל יתעלה ,והיא דבריהם שהוא "השכל והמשכיל
ז,ט) ,כמו שיתבאר בהמשך הדברים .הם והמושכל" ,וששלושת העניינים האלה בו יתעלה
עניין אחד שאין בו ריבוי – כשאנו הם עניין אחד שאין בו ריבוי .והזכרנו זאת גם אנחנו
אומרים שהשכל ,האישיות המשכילה,
בחיבורנו הגדול (משנה תורה ,יסודי התורה ב,י) ,כי הוא יסוד של והידע המושכל הם "דבר אחד" אצל
האל ,אין כוונתנו לומר שמדובר תורתנו ,כמו שביארנו שם (שם א,ו) ,כוונתי לכך שהוא
במערכת אחת הרמונית ,ששלושת אחד בלבד ושאין לצרף אליו דבר אחר ,כלומר שאין
המרכיבים הללו עומדים כל אחד לעצמו דבר קדום זולתו .ולכן אומרים ַחי ה' ולא אומרים ֵחי
ומשלימים זה את זה ,אלא כוונתנו לומר
שההפרדה הזאת אינה קיימת באל ,ויש
זהות ביניהם ,ובו קיימת רק ההכרה .ואין לצרף אליו דבר אחר וכו' – האל הוא ראש שרשרת הסיבתיות בעולם ,ואין
לצדו שום דבר ,גם לא "ידיעה" או "חיים" ,ולכן לא נאמר במקרא " ֵחי ה'" ,שמשתמע מן הצירוף קיומם של שני דברים
בה' :הוא עצמו וחייו .כלומר שאין דבר קדום זולתו – האל ,כישות מופשטת במוחלט ,נמצא מעל למושג הזמן ,ולכן
קיומו הוא חלק מהגדרתו .והוא אינסופי ,הן לכיוון העבר הן לכיוון העתיד ,להבדיל מכל עצם במציאות ,שקיומו זמני
הרחבות ועיונים
1בחיבורנו הגדול – ב"משנה תורה" ,הלכות יסודי התורה ְל ָא ְמרֹוְ ,וֹלא ָּבאֹ ֶזן ְלָׁש ְמעֹוְ ,וֹלא ְּב ֵלב ָה ָא ָדם ְל ַהִּכירֹו ַעל
ב,י .וזה לשונוַ " :ה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא ַמִּכיר ֲא ִמּתֹו ְויֹו ֵד ַע ֻּבְריֹוּ .ו ְל ִפי ָכְך אֹו ְמִרין " ֵחי ַפְרעֹה" (בראשית מב,טו-טז) ְו" ֵחי
אֹו ָתּה ְּכמֹות ֶׁש ִהיאְ .ו ֵאינֹו יֹו ֵד ַע ְּב ֵד ָעה ֶׁש ִהיא חּוץ ִמֶּמּנּוַ ,נ ְפְׁשָך" (שמואל־א א,כו ועוד)ְ ,ו ֵאין אֹו ְמִרין ' ֵחי יי' ֶאָּלא " ַחי
ְּכמֹו ֶׁש ָאנּו יֹו ְד ִעיןֶׁ ,ש ֵאין ָאנּו ְו ַד ְע ֵּתנּו ֶא ָחדֲ .א ָבל ַהּבֹו ֵרא ,יי" (שופטים ח,יט ועוד) [כלומר' ,ה' ַחי' ,במשמעות של תואר
הּוא ְו ַד ְעּתֹו ְו ַח ָּייו ֶא ָחד ִמָּכל ַצד ּו ִמָּכל ִּפָּנה; ֶׁש ִא ְל ָמ ֵלי ָה ָיה שלילי] – ֶׁש ֵאין ַהּבֹוֵרא ְו ַח ָּייו ְׁש ַנ ִיםְּ ,כמֹו ַח ֵּיי ַהּגּופֹות ַה ַח ִּיים
ַחי ְּב ַח ִּייםְ ,ויֹו ֵד ַע ְּב ֵד ָעה – ָהיּו ָׁשם ֱאלֹוהֹות ַהְרֵּבה :הּוא ,אֹו ְּכ ַח ֵּיי ַהַּמ ְל ָא ִכיםְ .ל ִפי ָכְך ֵאינֹו ַמִּכיר ַהְּברּו ִאים ְויֹו ְד ָעם
ְו ַח ָּייוְ ,ו ַד ְעּתֹוְ .ו ֵאין ַה ָּד ָבר ֵּכןֶ ,אָּלא ֶא ָחד ִמָּכל ַצדּ ,ו ִמָּכל ִּפָּנהֵ ,מ ֲח ַמת ַהְּברּו ִאים ְּכמֹות ֶׁש ָאנּו יֹו ְד ִעין אֹו ָתםֶ ,אָּלא ֵמ ֲח ַמת
ּו ְב ָכל ֶּדֶרְך ִיחּודִ .נ ְמ ֵצא ָת אֹו ֵמר :ה ּוא ַה ּי ֹו ֵד ַעְ ,וה ּוא ַהָּיד ּו ַעַ ,ע ְצמֹו ֵי ָד ֵעםְ .ל ִפי ָכְךִ ,מְּפ ֵני ֶׁשהּוא יֹו ֵד ַע ַע ְצמֹו – יֹו ֵד ַע ַהּ ֹכל,
ְוה ּוא ַה ֵ ּד ָעה ַע ְצ ָמ ּה – ַהּ ֹכל ֶא ָחדְ .ו ָד ָבר ֶזה ֵאין ּכֹ ַח ַּבֶּפה ֶׁש ַהּכֹל ִנ ְס ָמְך ַּב ֲהָו ָיתֹו לֹו".
