Page 305 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 305

‫‪247‬‬

                               ‫פרק סו‬

                                                ‫המונח מעשה ה'‬

            ‫הקדמה‪ :‬המונח "מעשה ה'" משמעותו כמשמעות המונח "דיבור ה'"‪ ,‬הבא בפסוק "ִּב ְד ַבר‬
            ‫ה' ָׁש ַמ ִים ַנ ֲעׂשּו"‪ ,‬ונידון בסוף הפרק הקודם ובתחילת הפרק הזה‪ .‬שני המונחים הללו מציינים‬
            ‫דברים הנעשים על פי חוקי הטבע שקבעם ה'‪ ,‬ובכללם הנבואה‪ ,‬שהם משקפים את רצון‬
            ‫ה'‪ .‬אין ה' זקוק לכלים כדי ליצור ולנהל שום דבר בעולם או כדי להעביר מסר לבני אדם‪.‬‬

‫‪ְ" 1‬ו ַהֻּלחֹת ַמ ֲעֵׂשה ֱאֹל ִהים ֵהָּמה‪,‬‬                                                                         ‫מעשה אלוהים – דבר טבעי‬

‫ְו ַהִּמ ְכ ָּתב [=הכתב] ִמ ְכ ַּתב ֱאֹל ִהים הּוא‬                ‫‪ְ " 	1‬ו ַהֻּלחֹת ַמ ֲעֵׂשה ֱאֹל ִהים ֵהָּמה" (שמות לב‪,‬טז) – כוונתו‬
‫ָחרּות ַעל ַהֻּל ֹחת" – לא שלוחות הברית‬                           ‫שקיומם טבעי ולא מלאכותי‪ .‬כי כל הדברים הטבעיים‬
‫הם מעשי ידיו ממש‪ ,‬אלא שבמקרא‬                                      ‫מכונים "מעשה ה'"‪ֵ " :‬הָּמה ָראּו ַמ ֲעֵׂשי ה'" (תהילים קז‪,‬כד);‬
‫נקראים לעתים דברים שנוצרו בלי‬                                     ‫וכשהזכיר את כל הדברים הטבעיים דוגמת הצמחים‬
‫מעורבות אנושית "מעשה ה'"‪ ,‬והרמב"ם‬                                 ‫והחיות והרוחות והגשמים וכיוצא בהם‪ ,‬אמר‪ָ " :‬מה‬
‫מכנה אותם "טבע"‪ ,‬ומשמעותם של‬                                      ‫ַרּבּו ַמ ֲעֶׂשיָך ה' [ ֻּכ ָּלם ְּב ָח ְכ ָמה ָע ִ ׂשי ָת‪ָ ,‬מ ְל ָאה ָה ָאֶרץ‬
‫הדברים היא שמצא משה רבנו את‬                                       ‫ִק ְנ ָי ֶנָך]" (שם קד‪,‬כד)‪ .‬ייחוס מופלג יותר הם דבריו "[ ִיְׂשְּבעּו‬
‫לוחות האבן בהר‪" .‬יֹוְר ֵדי ַה ָּים ָּב ֳא ִנּיֹות‪...‬‬              ‫ֲע ֵצי ה'‪ַ ],‬א ְר ֵזי ְל ָבנֹון ֲאֶׁשר ָנ ָטע" (שם שם‪,‬טז)‪ :‬כיוון שקיומם‬
‫ֵהָּמה ָראּו ַמ ֲעֵׂשי ה'‪ְ ,‬ו ִנ ְפ ְלאֹו ָתיו ִּב ְמצּו ָלה‪.‬‬     ‫טבעי ולא מלאכותי אמר שה' נטע אותם‪ .‬וכן את דבריו‬
‫ַוּיֹא ֶמר ַוַּי ֲע ֵמד רּו ַח ְס ָעָרה‪ַ ,‬ו ְּתרֹו ֵמם ַּגָּליו"‬  ‫"[ ְו ַהִּמ ְכ ָּתב] ִמ ְכ ַּתב ֱאֹל ִהים [הּוא]" (שמות לב‪,‬טז)‪ ,‬ביאר כיצד‬
‫– נמצא שמדובר בבריאה טבעית מאת‬                                    ‫יוחס לה' ואמר‪ֻ [" :‬לחֹת ֶא ֶבן] ְּכ ֻת ִבים ְּב ֶא ְצַּבע ֱאֹל ִהים"‬
‫ה'‪ ,‬כלומר בשרשרת פעולות טבעיות‬                                    ‫(שם לא‪,‬יח)‪ ,‬ודבריו "ְּב ֶא ְצַּבע ֱאֹל ִהים" הם כמו שנאמר על‬
‫הנעשות מדי יום ביומו‪ ,‬וראשיתן מאת‬                                 ‫השמים " ַמ ֲעֵׂשה ֶא ְצְּב ֹע ֶתיָך" (תהילים ח‪,‬ד)‪ ,‬שהתבאר שנעשו‬
‫ה' (לפירוט העניין ראו ב‪,‬מח)‪ַ " .‬א ְר ֵזי ְל ָבנֹון‬
‫ֲאֶׁשר ָנ ָטע" – אף על פי שברור שה' לא‬                                        ‫באמירה‪ִּ" :‬ב ְד ַבר ה' ָׁש ַמ ִים ַנ ֲעׂשּו" (שם לג‪,‬ו)‪.‬‬
‫נטע אותם במו ידיו‪ ,‬נטיעתם מיוחסת‬
‫לו‪ ,‬משום שלא היתה מעורבות אנושית‬                                                                             ‫מעשה ה' הוא דבר ה'‪ ,‬הוא רצון ה'‬
‫ביצירתם‪ .‬שנאמר על השמים "ִּכי ֶאְר ֶאה‬
‫ָׁש ֶמיָך ַמ ֲעֵׂשה ֶא ְצְּבעֹ ֶתיָך‪ָ ,‬י ֵר ַח ְוכֹו ָכ ִבים‬      ‫‪ 	2‬הרי התבאר לך שהפסוקים משאילים ליצירתו של דבר‬
‫ֲאֶׁשר ּכֹו ָנ ְנ ָּתה" – ובמקרא מתוארים‬                          ‫לשון אמירה ודבור‪ ,‬ושאותו דבר עצמו שנאמר עליו‬
‫דברים שלא ברור לאדם היאך נעשו‬                                     ‫שנעשה בדבור נאמר עליו מעשה אצבע‪ .‬וכך דבריו‬
‫כעשויים ב"אצבע אלוהים"‪ ,‬כגון‪:‬‬                                     ‫"ְּכ ֻת ִבים ְּב ֶא ְצַּבע ֱאֹל ִהים" (שמות לא‪,‬יח) שווים לדבריו‬
‫"ַוּיֹא ְמרּו ַה ַחְר ֻטִּמם ֶאל ַּפְר ֹעה ֶא ְצַּבע‬              ‫"כתובים בדבר אלהים"‪ .‬ודבריו "בדבר אלהים"‪ ,‬לו היה‬
                                                                  ‫אומר כך‪ ,‬שווים היו לדבריו "כתובים בחפץ אלהים"‬
             ‫ֱאֹל ִהים ִהוא" (שמות ח‪,‬טו)‪.‬‬
                                                                                               ‫כלומר בחפצו וברצונו‪.‬‬
‫‪ 3‬פירוש מפליא – בערבית " ַגִריּב"‬
                                                                                                         ‫ביאור אונקלוס‪ :‬ה' ברא אצבע לכתיבה‬
‫במשמעות כפולה 'מוזר' וגם 'בעל‬
‫סוד'‪" .‬הר ה'" ו"מטה ה'" – אונקלוס‬                                 ‫‪ 	3‬אך אנקלוס נקט בעניין זה פירוש מפליא‪ ,‬ואמר‪ְּ" :‬כ ִתי ִבין‬
‫מתרגם את הפסוק "ַוָּיבֹא ֶאל ַהר‬                                  ‫ְּב ֶא ְצְּב ָעא ַדה'" (=כתובים באצבע ה')‪ ,‬כי הוא הבין את‬
‫ָה ֱאֹל ִהים חֹ ֵר ָבה" (שמות ג‪,‬ט) בתרגום‬                         ‫"אצבע" כדבר־מה הנסמך לה'‪ ,‬ופירש את אצבע ה'‬
‫חוזר לעברית‪" :‬להר שנגלה עליו כבוד‬                                 ‫כמו "הר ה'" ו"מטה ה'"‪ ,‬וכוונתו בכך שהיא כלי נברא‬
‫ה'"‪ .‬ואת הפסוק "ַו ִּי ַּקח ֹמ ׁש ֶ�ה ֶאת ַמֵּטה‬                  ‫שחקק את הלוחות בחפץ ה'‪ .‬איני יודע מה הביאו לכך;‬
‫ָה ֱאֹל ִהים ְּב ָידֹו" (שם ד‪,‬כ)‪" :‬את המקל‬
‫שנעשו בו ניסים מלפני ה'"‪ .‬נמצא‬
‫שהמושגים "הר" ו"מטה" ו"אצבע"‬
‫משמעם כפשוטם‪ ,‬ואמנם אינם תיאור‬
‫בזיקה לה'‪ ,‬אלא בזיקה לדרך התגלות‬
   300   301   302   303   304   305   306   307   308   309   310