Page 302 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 302
244
פרק סה
המונחים דבר ה' ומאמר ה'
הקדמה :בהמשך לפרק הקודם ,שעסק במונח "דבר ה'" כאחד ממשמעיו של "שם ה'",
הפרקים הבאים עוסקים במונח "דבר ה'" ,בלשון המתארת את ה' כיוצר קשר עם האדם
והעולם .דיבורו של ה' אינו חומרי ,והנבואה היא השגה של תובנות חיצוניות לאדם ,הנעשית
באמצעות הכלים המצויים בעולם.
1לא כל שכן לאור וכו' – המסקנה דיבור ה' נברא ונמשל
שה' אינו מדבר במובן הפיזי נלמדת 1איני סבור שלאחר שהגעת לדרגה הזו והת ַאֵּמת לך שהוא
יתעלה מצוי ולא ִּבמציאות ,ואחד ולא באחדות ,שיש ממסורת חכמינו ,ולא רק מן החכמה
צורך לבאר לך שתואר הדיבור נשלל ממנו .לא כל שכן (לרקע הדברים ביחס לאסלאם ,ראו ש"מ).
לאור העובדה שכל אומתנו מסכימה שהתורה נבראת, שהתורה נבראת ...שהדיבור המיוחס
לו נברא ...כפי שברא כל מה שברא
והכוונה בכך היא שהדיבור המיוחס לו נברא ,והוא וחידש – הרמב"ם מסביר את דברי
יוחס לו רק משום שאותו קול ששמע משה – ה' בראו חכמים ,שאמרו שהתורה נבראת (ראו
וחידשו ,כפי שברא כל מה שברא וחידש .על הנבואה
עוד ידובר רבות (ב,לב-מח) ,והמטרה כאן היא רק לומר בסוף הפרק הבא בהפניה למשנה אבות ה,ה לגבי
"הכתב") שכוונתם לומר שהמסר הנבואי,
המכונה דיבור מאת ה' ,נקלט על ידי
שתיאורו בדיבור הוא כמו תיאורו בכל הפעולות הדומות משה ,ויוצר תפיסת מושג נברא ומחודש
לפעולותינו .הדעות (=המחשבות) הודרכו אם כן לכך אצל הנביא .הנבואה היא יצירה כשאר
שיש ידע אלוהי שהנביאים משיגים ,על ידי האמירה שה' היצירות בעולם ("כפי שברא כל מה
שברא וחידש") ,הנעשית בדרכים שאינן
דיבר איתם ואמר להם ,כדי שנדע שהעניינים האלה שהם חורגות משאר יצירות ה' (ראו ק"י; וראו
מוסרים לנו מאת ה' אינם ממחשבתם וסברתם בלבד ,כפי בתחילת הפרק הבא) .שאותו קול ששמע
שיתבאר (ב,לה-לו) .וכבר הזכרנו זאת קודם (א,מו). משה – כגון במעמד הר סיני ,שנאמר בו
" ֹמ ׁש ֶ�ה ְי ַדֵּבר ְו ָה ֱאֹל ִהים ַי ֲע ֶנּנּו ְבקֹול" (שמות
יט,יט) .המילה "קול" כתובה "אלקול",
ואפשר שהיא בערבית ומשמעה "דיבור" ,אך נראה יותר שהיא המילה העברית ,כגרסתנו כאן (ראו ק"י; ש"מ) .וכבר
הזכרנו זאת קודם – שהעברת הידע האנושי נעשית באמצעות הדיבור ,ולכן העברת ידע מה' לנביא בנבואה מתוארת
בלשון מטפורית כדיבור ,מפני שאין לנו מילים טובות יותר להביע אותה (א,מו.)6
הרחבות ועיונים
1ה' בראו וחידשו כפי שברא כל מה שברא וחידש תשומת הלב בפרק זה .כי האל הוא כאמור מי שעורר את
– רמז מפתח אודות דרך פעולת הנבואה ,המופיע גם רצונו של אותו חי שאינו מדבר ,והוא אשר ִחייב בחירה
להלןַ " :ה ֶּקשר של עניינים אלו אליו וייחוסם אליו הוא זאת לחי המדבר .והוא אשר הוליך את הדברים הטבעיים
כייחוסן של כל הפעולות" (פסקה ,)3שמשמעותם מתבררת במהלכם" (ב,מח.)2
נמצא שהנבואה פועלת כשאר פעולות ה' באמצעות בפרק האחרון מפרקי הנבואה (ב,מח) ,שהרמב"ם פותח
אותו בקריאה לתשומת לב מיוחדת ויתרה לפעולות כוחות שנתן ה' במציאות ,ואין בה שינוי ממנהגו של
המיוחסות לה' .כך למשל ההיגד שה' רצה שעץ מסוים עולם" .מנהגו של העולם" אין פירושו תפיסה חומרית
יצמח משמעו שה' הוא הסיבה הראשונה בשרשרת של העולם (מטריאליזם) .דבר ה' הוא קליטת הנביא את
הסיבות לצמיחתו .וזה לשונו" :כי כל זאת מיוחס לאל דבר ה' באמצעות כוחותיו הטבעיים והכוחות הטבעיים
יתעלה בספרי הנביאים ,ונאמר בביטוייהם על מעשה זה שבמציאות ,לא עם ה' ישירות ,אלא באמצעות מתווכים,
שהאל עשאו או ציווה עליו או אמרֹו .בכל הדברים האלה הם השכלים הנבדלים .והרמב"ם עושה מאמץ ניכר בפרקי
נאמרו לשון אמירה ולשון דיבור ולשון ציווי ולשון קריאה הנבואה במחציתו השנייה של "מורה הנבוכים" להסביר
ולשון שליחה .זה הוא העניין אשר רציתי לעורר עליו את את מרכיבי הנבואה ומאפייניה באמצעות מנהגו של עולם.
