Page 299 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 299
גס קרפ | "היהא רשא היהא" םשה | 241
שהשם מורה עליו? הוא חשב זאת לגנאי אם יאמר
בפנייתו שיש מי שאינו יודע את המצוי הזה (=ה'),
ו ִייחס את אי ידיעתם לשמו ,במקום למי שקרוי בו.
" 7יה" ...מציאות נצחית (=אל־ שמות אחרים של ה' הנגזרים מפעולותיו
זמנית) – שאינה תלויה בזמן ,לא בעבר 7וכן לשם "יה" יש משמעות של מציאות נצחית (=אל־
ולא בעתיד .שדי ..אשר די – ה' הוא זמנית) .ו"שדי" – יש בו גזירה מ"די" ,שהוא מספיק:
מקור המציאות (ראו לעיל א,נח ,7דוגמה ה). " ְו ַהְּמ ָלא ָכה ָה ְי ָתה ַד ָּים" (שמות לו,ז) ,והשי"ן היא במשמעות
" ְו ַהְּמ ָלא ָכה ָה ְי ָתה ַד ָּים ְל ָכל ַהְּמ ָלא ָכה "אשר" ,כמו "ֶׁשְּכ ָבר" (קהלת ד,ב) ,ואם כן משמעותו
ַל ֲעׂשֹות ֹא ָתּהְ ,והֹו ֵתר" – שתרמו יותר היא "אשר די" .והכוונה בזה שאין הוא נזקק לזולתו
ממה שצריך לבניית המשכןֲ " .ח ִסין" ביצירת מה שיצר ולא בהתמדתו ,אלא מציאותו יתעלה
נגזר מכוח – כאמור" :ה' ֱאֹל ֵהי ְצ ָבאֹות מספיקה לכך .וכן השם " ֲח ִסין" (תהילים פט,ט) נגזר מכוח:
ִמי ָכמֹוָך ֲח ִסין ָיּהֶ ,ו ֱאמּו ָנ ְתָך ְס ִביבֹו ֶתיָך" " ְו ָחסֹן הּוא ָּכ ַאּלֹו ִנים" (עמוס ב,ט) .וכן "צור" הוא שם רב־
(תהילים פט,ט) ,שפעולתו בעולם נראית משמעי ,כמו שביארנו (א,טז).
כבעלת כוח.
8הרי התבאר לך שכל השמות הם נגזרים ,או שהם " 8צור" ו"אמת" – כך ברוב כתבי
היד ,וכן בתרגום אבן תיבון ,וכן בדברי נאמרים בשיתוף דוגמת "צור" ו"אמת" (ירמיהו י,י) (נוסח
הרמב"ם בסיכום ההלכה הראשונה אחר" :צור" ודומיו) .ואין לו יתעלה שם שאינו נגזר
בספר "משנה תורה" ,שכיוון שהאל מלבד שם בן ארבע אותיות ,שהוא השם המפורש,
מחויב המציאות ,חובה לומר רק שהוא
משום שאין הוא מורה על תואר אלא על מציאות בלבד ראוי לכינוי "אמת" .וזה לשונו" :הּוא
ֶׁש ַהָּנ ִביא אֹו ֵמרַ' :וה' ֱאֹל ִהים ֱא ֶמת' (ירמיהו
י,י) – הּוא ְל ַבּדֹו ָה ֱא ֶמתְ ,ו ֵאין ְל ַא ֵחר ֱא ֶמת ותו לא .ובכלל המציאות המוחלטת היא שהוא נצחי,
ַּכ ֲא ִמּתֹו; ְוהּוא ֶׁש ַהּתֹוָרה אֹו ֶמֶרתֵ ' :אין כלומר מחויב המציאות .הבן אם כן עד היכן הגיעה
עֹוד ִמְּל ַבּדֹו' (דברים ד,לה)ְּ .כלֹו ַמרֵ :אין האמירה הזו.
ׁשּום ָמצּוי ֱא ֶמת ִמְּל ַבּדֹו ְּכמֹותֹו" .וכן הוא
אחד משמותיו של האל בערבית" :אלחק" ,האמת .ויש בכתבי היד" :ואמתאלה" ,כלומר 'ודומיו' ,וכן הוא בנוסח
אלחריזי ,וכן גרס מונק ובעקבותיו הרב קאפח ושוורץ .ולפי זה "ואמת" אינו אלא קיצור .הבן אם כן – פניית הרמב"ם
לקורא לשים לב לפרטי הדרך שמשה מבקש לתאר בה את ה' ,ומה שעליו ללמוד ממנה.
