Page 300 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 300
242
פרק סד
המונחים שם ה' וכבוד ה'
הקדמה :בעקבות הדיון בפרק הקודם בפסוק "ְו ָא ְמרּו ִלי ַמה ׁ ְּשמֹו" ,הרמב"ם אומר בפרק
זה ששם ה' או כבוד ה' הם כינויים לה' .ומכאן הוא בא לפירוש שלישי המתייחס למאמר
ודיבור שבהם ה' מופיע לאדם או שדברו בקרבנו.
שלושה פירושים למונח שם ה'
1דע ששם ה' – 1א) לשם בלבד – לדרך הגייתו ,כגון
א) פעמים מתכוונים בו לשם בלבד ,כמו דבריוֹ" :לא ִתׂ ָּשא
ֶאת ֵׁשם ה' ֱאֹל ֶהיָך ַלׁ ָּש ְוא" (שמות כ,ו; דברים ה,י)ְ " ,ו ֹנ ֵקב ֵׁשם ה' שלא להישבע בשם ה' לשקר או לחינם
(שבועות א,ז) או שאסור לקלל בשם ה'
(עבודה זרה ב,ז) .
[מֹות יּו ָמת]" (ויקרא כד,טז) ,ואלה רבים מספור . ב)ַ " מה ׁ ְּשמֹו" – כבפרק הקודם (ראו
ב) ויש שמתכוונים בו לעצמותו יתעלה ולאמיתתו ביאור . )6
(=מהותו האמיתית) ,כמו " ְו ָא ְמרּו ִלי ַמה ׁ ְּשמֹו" (שמות ג,יג). ג) כמו שאמרִ " :הֵּנה ָאנֹ ִכי ׁשֹ ֵל ַח ַמ ְל ָא ְך
ג) ויש שמתכוונים בו לציוויו יתעלה ,כך שאנחנו ְל ָפ ֶניָך ִלְׁש ָמְרָך ַּב ָּדֶרְךְ ,ו ַל ֲה ִבי ֲאָך ֶאל
ַהָּמקֹום ֲאֶׁשר ֲה ִכנֹ ִתיִ .הׁ ָּש ֶמר ִמָּפ ָניו ּוְׁש ַמע
אומרים "שם ה'" כאילו אמרנו "דבר ה'" או "מאמר ְּב ֹקלֹו ַאל ַּתֵּמר ּבֹו [=אל תמרה את פיו],
ה'" ,כמו שאמרִּ" :כי ְׁש ִמי ְּב ִק ְרּבֹו" (שם כג,כא) ,והכוונה: ִּכי ֹלא ִיׂ ָּשא ְל ִפְׁש ֲע ֶכם ִּכי ְׁש ִמי ְּב ִקְרּבֹו"
דברי בקרבו או מאמרי בקרבו ,כלומר שהוא כלי לרצוני – שדבריו נאמרים בפקודתי .ומילת
"מלאך" כאן משמעותה 'שליח ,נביא',
ולחפצי .ואבאר את הדברים (ב ִדיוני) ברב־משמעיות אולי גם מפני שדבר ה' נגלה על ידי
(המונח) "מלאך" (ב,ו). מלאך ,שהוא "השכל הפועל" (לפירוש
פסוק זה ,ראו גם :ב,ז וכן ב,לד; אפודי) .כלומר
שני פירושים למונח כבוד ה' שהוא כלי לרצוני ולחפצי – דבר ה'
או שם ה' הוא כלי במציאות למימוש 2וכן "כבוד ה'" –
א) יש שהכוונה בו היא האור הנברא שה' משרה במקום רצון ה' בהעברת הנבואה לנביא .בפרק
מסוים לצורך רוממות בדרך של נסַ" :ו ִּיְׁשּ ֹכן ְּכבֹוד ה' הבא מבוארים המונחים "מאמר ה'"
ַעל ַהר ִסי ַני" (שמות כד,טו)ּ" ,ו ְכבֹוד ה' ָמ ֵלא ֶאת ַהִּמְׁשָּכן" (שם ו"דבר ה'" בדרך כפולה ,בשילוב שתי
המשמעויות זו בזו" :כל אמירה ודיבור
מ,לה). המיוחסים לה' הם ...כינוי לחפץ ולרצון
או כינוי לעניין המובן מאת ה' (נבואה)"
ב) ויש שהכוונה בו היא עצמותו יתעלה ואמיתתו ,כמו
(א,סה.)3
שנאמרַ " :וּיֹא ַמר ַה ְר ֵא ִני ָנא ֶאת ְּכבֹ ֶדָך" (שם לג,יח) ,ונענה:
2א) האור הנברא – משמעותו יכולה
"ִּכי ֹלא ִי ְר ַא ִני ָה ָא ָדם ָו ָחי" (שם שם,כ) ,מה שמורה שהכבוד
לנוע מאור פיזי ממש או נס בחיזיון
האמור כאן הוא עצמותו ,ודבריו "ְּכבֶֹדָך" – על דרך נבואי או דימוי לנוכחות אלוהית
הרוממות ,כמו שביארנו (א,סג )6על הפסוק " ְו ָא ְמרּו ִלי ַמה נשגבה ,ובלשונו" :לצורך רוממות"
ׁ ְּשמֹו" (שמות ג,יג). (לרמת הביאורים השונים ראו :הרחבות א,ה,3ה;7
ביאור א,ט ;2לעניין הר סיני ,ראו א,י ;8לביאור
המקרא כבוד ה' מלא את המשכן ,ראו א,יט ;2א,כא ;10ולביאור שכן ,ראו א,כה 3ועוד) .
ב)ַ " ה ְר ֵא ִני ָנא ֶאת ְּכבֶֹדָך" – משה מבקש להבין ("לראות") את מהותו של ה' ,וה' עונה לו שכל זמן שהאדם מורכב
מחומר ("וחי") ,הוא אינו יכול לעשות זאת (ראו א,נד .)3ודבריו "ְּכבֹ ֶדָך" על דרך הרוממות – כלומר לשון נקייה כלפי
שמים ,שלא יישמעו דבריו בוטים (וראו בפרק הקודם ביאור.)6
