Page 315 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 315

‫טס קרפ |  ותילתכו ותויח ‪,‬םלועה לעופ – לאה | ‪257‬‬

‫המושג "בכוח" לבין המושג "בפועל"‪.‬‬          ‫להראות ששני המונחים שווים; ושכמו שאנו מכנים‬
‫הואיל ואין לו מונע או מכשול‬               ‫אותו "פועל" אף שָּפעּולֹו נעדר‪ ,‬הואיל ואין לו מונע או‬
‫מלפעול מתי שיחפוץ – הרמב"ם‬                ‫מכשול מלפעול מתי שיחפוץ‪ ,‬כך אפשר לכנות אותו‬
‫טוען כי להבדיל מכל התיאורים שאנו‬
‫"עילה" ו"סיבה" באותה המשמעות בדיוק‪ ,‬אף אם מכירים בדבר "סיבה ותוצאה"‪ ,‬בהם‬

‫הפעולה קיימת בהכרח כשהסיבה היא‬                                   ‫העלול נעדר‪.‬‬
‫בפו ֵעל (הבנאי כשנבנה הבית)‪ ,‬ניתן‬
‫לתאר את האל כסיבה פועלת‪ ,‬אף על‬                   ‫האל הוא סיבת המציאות בשלוש משמעויות‬

‫‪ 	3‬מה שהביא את הפילוסופים לכנות אותו יתעלה פי שתוצאות פעולתו אינן מופיעות‬

‫בהכרח‪ ,‬מפני שיש בין הפעולה לבין‬           ‫"עילה" ו"סיבה" ולא כינוהו "פועל" אינו בשל דעתם‬
‫התוצאה עוד גורם‪ ,‬הלוא הוא "הרצון"‪,‬‬        ‫המפורסמת על קדמות העולם‪ ,‬אלא בשל עניינים אחרים‬
‫הקובע באופן שאינו כבול לחוקיות‬            ‫שאביא לך אותם כאן בקצרה‪ .‬כבר התבארה ב"פיזיקה"‬
‫מועד להתממשות התוצאה‪ .‬במילים‬

‫אחרות‪ :‬לדעת הרמב"ם‪ ,‬החוק בדבר‬             ‫(אריסטו פיזיקה ב‪,‬ג) מציאות הסיבות לכל מה שיש לו סיבה‪,‬‬
‫הזיקה ההכרחית בין "סיבה" לבין‬             ‫ושהן ארבע‪ :‬החומר‪ ,‬והצורה‪ ,‬והפו ֵעל והתכלית‪,‬‬
‫"תוצאה"‪ ,‬הקיים לפנינו בטבע‪ ,‬אינו חל‬       ‫ושמהן קרובות ומהן רחוקות‪ ,‬וכל אחת מארבע אלו‬
‫כשמדברים על האל‪" :‬אין זה נמנע שה'‬
‫מכונה "סיבה" ו"עילה"‪ .‬ומדעותיהם שאינני חולק יפעל בזמן מסוים ולא יפעל בזמן אחר‪.‬‬

‫זה אינו שינוי לגבי הנבדל [מן החומר]‪,‬‬      ‫עליהן הוא שהאל יתהדר ויתרומם הוא הפו ֵעל והוא‬
‫ולא יציאה מן הכוח אל הּ ֹפ ַעל" (ב‪,‬יח‪.)2‬‬  ‫הצורה והוא התכלית‪ .‬ולכן הם אמרו שהוא יתעלה‬
                                          ‫"סיבה" ו"עילה"‪ ,‬כדי לכלול את שלוש הסיבות הללו‪,‬‬
‫‪ 3‬מציאות הסיבות לכל מה שיש‬
                                                   ‫כלומר שהוא פועל העולם‪ ,‬וצורתו ותכליתו‪.‬‬
‫לו סיבה – בניתוח סיבות קיומו של‬
‫כל עצם‪ ,‬יש ארבעה גורמים יסודיים‬

‫("סיבות")‪ :‬החומר – חומר הגלם‬              ‫‪ 	4‬מטרתי בפרק הזה היא לבאר לך באיזה אופן נאמר בו‬
‫שלו; והצורה – הצורה ההנדסית של‬            ‫יתעלה שהוא הפו ֵעל והוא צורת העולם והוא תכליתו‬
‫תוצרים מלאכותיים‪ ,‬וביצירות של‬             ‫גם כן‪ .‬ואל תעסיק את דעתך כאן בעניין חידושו את‬
‫הטבע היא המהות (על החומר והצורה‪ ,‬ראו‬

‫א‪,‬יז בהרחבות); והפו ֵעל – המעניק את‬       ‫העולם או חיובו ממנו לפי דעתם‪ ,‬כי יוקדש לכך דיון‬
‫הצורה‪ ,‬המבצע; והתכלית – המטרה‪.‬‬            ‫ארוך הראוי למטרה זו (ב‪,‬יג‪-‬לא)‪ .‬המטרה כאן היא רק‬
‫להלן שתי דוגמאות‪ )1( :‬כיסא‪ :‬החומר‬         ‫שהוא יתעלה פועל את פרטי הפעולות הקורות בעולם‬
‫– עץ; הצורה – מרובע; הפו ֵעל – הנגר;‬

‫התכלית – ישיבה; (‪ )2‬אדם‪ :‬החומר –‬                 ‫כפי שהוא פועל את העולם בכללותו‪.‬‬

‫חומר בעלי החיים; הצורה – הכוח‬                                                                       ‫האל – פועל העולם‬
‫ההוגה; הפועל – האל; התכלית –‬
‫השגת המושכלות (מילות ההיגיון‪ ,‬ט)‪.‬‬         ‫	‪ 5‬ואומר‪ :‬כבר נתבאר ב"פיזיקה" (אריסטו‪ ,‬פיזיקה ז‪,‬ב; ח‪,‬ה)‬

‫שראוי לחפש סיבה גם לכל אחת מארבעת מיני הסיבות נציין כי בימינו‪ ,‬המדע עוסק בשאלה‬

‫האלה‪ .‬וכך יימצאו לדבר המתהווה ארבע סיבות אלו "איך הדבר פועל"‪ ,‬ושאלת התכלית‬
‫אינה שייכת למדע אלא לפילוסופיה‬
‫ולתאולוגיה‪ .‬ושמהן קרובות ומהן‬             ‫הקרובות אליו‪ ,‬ויימצאו גם לאלו סיבות‪ ,‬ולסיבות אלו‬

‫רחוקות – גורמים ישירים או עקיפים‬

‫בשרשרת הסיבות‪ .‬כדי לכלול את שלוש הסיבות הללו – שאילו היו הפילוסופים מכנים את האל רק בכינוי "פועל"‪,‬‬

‫היינו חושבים בטעות שהם סבורים שמיוחסת לאל רק סיבת היותו "פועל" בקיום הטבע‪ ,‬ולא שהוא גם סיבה תכליתית‬

‫וצורנית של הטבע‪ .‬לכן הם תיארו אותו כ"סיבה ועילה" נוסף על התואר "פועל"‪.‬‬

‫‪ 4‬המטרה כאן וכו' – האל הוא הפו ֵעל הראשון‪ ,‬ופעולותיו מגיעות בעקיפין גם לפרטי האירועים בעולם‪ ,‬כמתואר‬

                                                                                              ‫בפסקה הבאה‪.‬‬
   310   311   312   313   314   315   316   317   318   319   320