Page 320 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 320

‫‪262‬‬

                       ‫פרק ע‬

                           ‫המונח רכב‪ .‬האל – מניע העולם‬

‫הקדמה‪ :‬בפרק זה עוסק הרמב"ם במונח "רכב" ובמונח "מעשה מרכבה"‪ ,‬ומבהיר את היחס‬
‫שבין ה' לבין העולם‪ ,‬שמחודדים בו שני דברים‪ ,‬מצד אחד נבדלותו של ה' מן העולם‪ ,‬ומצד‬
‫שני היותו מקור חיותו של העולם‪ .‬הביאור נעשה תוך כדי דיון במושגים הנוגעים בנצחיות‬

    ‫נפשו של האדם ובדרכי הנהגת ה' את העולם‪ ,‬ובפרק זה נחתמים פרקי התארים‪.‬‬

                                            ‫שתי משמעויותיו של המונח רכב‬        ‫‪ 1‬ב)‪ ‬הגלגל העליון המקיף את הכול‬

                  ‫‪" 	1‬רכב" – הביטוי הזה רב־משמעי‪	.‬‬                             ‫– לפי תפיסת האסטרונומיה העתיקה‪,‬‬
‫א)‪ ‬משמעות שימושו הראשון היא רכיבת האדם על‬                                      ‫מרכז מערכת היקום נמצא בכדור‬
                                                                               ‫הארץ‪ ,‬המוקף "גלגלים"‪ ,‬שהם גרמים‬
    ‫הבהמות כנהוג‪ְ " :‬והּוא רֹ ֵכב ַעל ֲא ֹתנֹו" (במדבר כב‪,‬כב)‪	.‬‬                ‫שמימיים כדוריים שקופים ( ְס ֵפרֹות)‪,‬‬
‫ב)‪ ‬לאחר מכן הושאל למשילה על דבר‪ ,‬כי הרוכב מושל‬                                 ‫שכוכבי הלכת שקועים בעובי קליפתם‪.‬‬
‫ושליט על הנרכב‪ ,‬והוא מה שנאמר‪ַ " :‬יְרִּכ ֵבהּו ַעל ָּב ֳמ ֵתי‬                  ‫בגלגל החיצוני ביותר‪ ,‬הנקרא "הגלגל‬
‫ָא ֶרץ" (דברים לב‪,‬יג)‪ְ " ,‬ו ִה ְרַּכ ְב ִּתיָך ַעל ָּב ֳמ ֵתי ָא ֶרץ" (ישעיהו‬  ‫המקיף"‪ ,‬אין כוכבים‪ ,‬והוא הגלגל‬
‫נח‪,‬יד)‪ ,‬כלומר‪ :‬אתם תמשלו על מרומי הארץ‪ַ " .‬א ְרִּכיב‬                           ‫המניע את כל המערכת (ראו‪ :‬א‪,‬א‪8‬‬
‫ֶא ְפ ַר ִים" (הושע י‪,‬יא) – אמשילהו ואשליטהו‪ .‬לפי משמעות‬                       ‫בהרחבות; א‪,‬עב)‪ .‬תפיסת האסטרונומיה‬
‫זו נאמר לגבי ה' יתעלה "רֹ ֵכב ָׁש ַמ ִים ְּב ֶע ְז ֶרָך" (דברים לג‪,‬כו)‬         ‫הולכת ומתפתחת בעולם למן ימי‬
‫– פירושו‪ :‬המושל על השמים‪ .‬וכן " ָלרֹ ֵכב ָּב ֲעָרבֹות"‬                         ‫המקרא וימי חז"ל והרמב"ם ועד ימינו‪,‬‬
‫(תהילים סח‪,‬ה) – משמעותו‪ :‬המושל על ערבות‪ ,‬שהוא‬                                  ‫והרמב"ם מיישב כדרכו בין התפיסות‬
‫הגלגל העליון המקיף את הכול‪ .‬לשון החכמים ז"ל‬                                    ‫בהתאם למה שהיה ידוע בימיו‪ .‬לשון‬
‫החוזר ונשנה בכל מקום (בבלי חגיגה יב‪,‬ב ועוד) הוא ששבעה‬                          ‫החכמים ז"ל‪ ...‬הוא ששבעה רקיעים‬
                                                                               ‫– שנאמר‪" :‬אמר רב יהודה‪ :‬שני רקיעין‬
  ‫רקיעים הם‪ ,‬ושערבות הוא העליון המקיף את הכול‪.‬‬                                 ‫הן‪ ...‬ריש לקיש אמר‪ :‬שבעה‪ .‬ואלו הן‪:‬‬
                                                                               ‫וילון‪ ,‬רקיע‪ ,‬שחקים‪ ,‬זבול‪ ,‬מעון‪ ,‬מכון‪,‬‬
                                       ‫מספר הגלגלים ושכינת ה' על הערבות‬
                                                                                            ‫ערבות" (בבלי חגיגה יב‪,‬ב)‪.‬‬
‫‪ 	2‬אל תחשוב לגנאי את העובדה שהם מנו את הרקיעים‬
‫שבעה בעוד הם יותר‪ ,‬כי אפשר למנות כדור כאחד אף‬                                  ‫‪ 2‬אפשר למנות וכו' – בספר "משנה‬
‫שיש בו מספר גלגלים‪ ,‬כמבואר למעיינים בתחום זה‬
                                                                               ‫תורה"‪ ,‬הרמב"ם מונה שמונה־עשר‪,‬‬
                                  ‫וכמו שאבאר (ב‪,‬ט)‪.‬‬                            ‫ואילו ב"מורה הנבוכים" הוא מציין‬
                                                                               ‫שיש לפחות שמונה־עשר (יסודי התורה‬
‫‪ 	3‬המכּוון כאן הוא רק אמירתם המפורשת תמיד שערבות‬
‫הוא העליון מכול‪ .‬על ערבות נאמר "רֹ ֵכב ָׁש ַמ ִים ְּב ֶע ְזֶרָך"‬                                ‫ג‪,‬ה; מו"נ א‪,‬עב‪ ;4‬ב‪,‬ד‪.)7‬‬
‫(דברים לג‪,‬כו)‪ .‬ב(מסכת) חגיגה (יב‪,‬ב) אמרו‪" :‬ערבות – רם‬
‫ונשא שוכן עליו‪ ,‬שנאמר 'סֹּלּו ָלרֹ ֵכב ָּב ֲע ָרבֹות' (תהילים‬                  ‫‪ 3‬רם ונשא שוכן עליו – זהו כנראה‬
‫סח‪,‬ה)‪ ,‬ומנא לן דאיקרי 'שמים'? כתיב הכא‪' :‬לרוכב‬
‫בערבות'‪ ,‬וכתיב התם‪' :‬רוכב שמים'" (=ומנין שנקרא‬                                 ‫הנוסח שהיה לפני הרמב"ם (וכעין זה‬
‫'שמים'? כתוב כאן‪' :‬לרוכב בערבות'‪ ,‬וכתוב שם‪' :‬רוכב‬                              ‫בכמה כי"י של התלמוד)‪ ,‬ו"רם ונשא" הוא‬
‫שמים')‪ .‬הרי התבאר כי כל הכוונה היא לגלגל אחד‪,‬‬                                  ‫כינוי לה' (ראו א‪,‬כ)‪ .‬התבאר כי כל הכוונה‬
‫והוא המקיף את הכול‪ ,‬שעוד תשמע על אודותיו מה‬                                    ‫היא לגלגל אחד וכו' – מתחילה המונח‬
                                                                               ‫"שמים" כלל את כל הגלגלים‪ ,‬ודימו‬
                                                                               ‫שהאל שולט על כל גלגל בפני עצמו‪,‬‬
                                                                               ‫אך מהשוואת המונחים בפסוקים עולה‬
                                                                               ‫שמדובר רק בגלגל המקיף המניע את‬
                                                                               ‫שאר הגלגלים‪ .‬התבונן בדבריהם‬
   315   316   317   318   319   320   321   322   323   324   325