Page 322 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 322
| 264מורה הנבוכים | חלק א
והמשמרים את סדירותו באים מהשמים ההם .ראיה 6כי "טל" אינו טל כפשוטו – שהרי
למה שאמרתי לך היא דבריהם (בבלי חגיגה ,שם)" :ערבות זהו טל מיוחד העתיד להחיות מתים.
– שבו צדק וצדקה ומשפט וגנזי חיים וגנזי שלום וגנזי שכל חיּות הנמצאת בחי אינה אלא
ברכה ונשמתן שלצדיקים ונשמות ורוחות שעתידין מהחיות הזו – החיים בכדור הארץ
מקורם בכוחות הנמצאים בגלגלים
ל ִהּברות וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים" .וברור עליונים ,כמו שנראה בהמשך הדברים
הוא שכל מה שמנו כאן – אין מהם דבר שהוא גוף כך (לביאור בהרחבה ,ראו א,עב; ב,י) .התבונן
שיהיה במקום ,כי "טל" אינו טל כפשוטו .התבונן כיצד כיצד מנו את נשמתן שלצדיקים
אמרו שם "שבו" ,כלומר שהם בתוך ערבות ,ולא אמרו וכו' – המדרש מציין שתי קבוצות,
הראשונה מי שמימשו את חייהם,
שהם עליו ,כאילו הודיעו שהדברים האלה המצויים "נשמתן שלצדיקים" ,ולא של כל בני
בעולם אינם מצויים אלא בשל כוחות הבאים מערבות. אנוש ,ולא נזכרו בו "רוחות"; והשנייה
ה' יתעלה הוא אשר עשאו ראשית להם וריכזם בתוכו, לפני הופעת החיים ,שמצינו בה שני
מושגים" ,נשמות ורוחות שעתידין
ובכללם "גנזי חיים" .וזהו הנכון והאמת לאמיתה, להבראות" .לדעת הרמב"ם ,כך הוא
שכל חיּות הנמצאת בחי אינה אלא מהחיות הזו ,כפי הסברם של הדברים :לפני יצירת
שאזכיר בהמשך (א,עב; ב,י) .התבונן כיצד מנו את נשמתן האדם ,כוחות הגלגל יוצרים את כוח
שלצדיקים ונשמות ורוחות שעתידין ל ִהּברות – מה ה ִחיות הגופנית שבאדם ,המכונה כאן
"רוח" (א,מ משמעות ג) ,ואת כוח ההכנה
נשגב עניין זה למי שמבינו! כי הנשמות הנשארות אחרי השכלית שלו ,המכונה כאן "נשמה",
המוות אינן הנשמה המתהווה באדם כשהוא נוצר ,כי זו שהיא רק הזדמנות למשימת חייו
המתהווה בעת יצירתו היא כוח ההכנה בלבד ,והדבר (א,מא ,משמעות ג) ,ולא כמחשבת ההמון,
שהאדם נולד עם מציאות־מתנה נתונה.
הנפרד אחרי המוות הוא הדבר המגיע להיות בפועל. על האדם לממש בחייו את הפוטנציאל
והנשמה המתהווה גם אינה הרוח המתהווה ,ולכן מנו הגלום בכוח ההכנה השכלי ולהשיג
במתהווים נשמות ורוחות .אך הנפרד הוא דבר אחד תובנות ודבקות שכלית בה' ,המקנות
בלבד .וכבר ביארנו את רב־משמעיות "רוח" (א,מ) ,וגם לו חיי נצח .אם עשה כן ,הרי הוא בגדר
"צדיק" ,ורק "נשמתן שלצדיקים"
ביארנו בסוף ספר מדע (תשובה ח,ג) את הרב־משמעיות נצחית .לעומת זאת" ,נשמת" הרשע,
שחלה במונחים אלה. העסוק בגוף הכ ֶלה ,אובדת עם מותו
בלא להשאיר זכר .אך הנפרד הוא דבר
אחד בלבד – במונחים הגופניים ,יש 7התבונן אם כן כיצד העניינים המופלאים והנכונים
שניות שאינה מצויה במונח המופשט
הללו ,שאליהם הגיע עיונם של הנעלים ביותר ממי "השגת השכל" ,והתלכדותם נעשית
שעסקו בפילוסופיה ,מפוזרים במדרשות .אם יעיין בהם באחדות "השכל המשכיל והמושכל"
במבט ראשון אדם משכיל שאינו הוגן ,הוא ילעג להם, (א,סח; ש"מ) .ביארנו בסוף ספר מדע
בשל הפער הגדול בין פשטיהם לבין העובדות .הסיבה וכו' – בהלכות תשובה ח,גָּ" :כל ' ֶנ ֶפׁש'
ָה ֲאמּוָרה ְּב ִע ְנ ָין ֶזה ֵאי ָנּה ַהְּנָׁש ָמה ֶׁש ִהיא
ְצִרי ָכה ַלּגּוףֶ ,אָּלא צּוַרת ַהֶּנ ֶפׁשֶׁ ,ש ִהיא ַה ֵּד ָעה ֶׁש ִהׂ ִּשי ָגה ַהּבֹוֵרא ְּכ ִפי ּ ֹכ ָחּהְ ,ו ִהׂ ִּשי ָגה ַה ֵּדעֹות ַהִּנ ְפָרדֹות ּוְׁש ָאר ַהַּמ ֲעִׂשיםְ .ו ִהיא
ַה'ּצּוָרה' ֶׁשֵּב ַאְרנּו ִע ְנ ָי ָנּה ְּב ֶפֶרק ְר ִבי ִעי ֵמ ִה ְלכֹות ְיסֹו ֵדי ַהּתֹוָרה (הלכות ח-ט) – ִהיא ַהִּנ ְקֵראת ' ֶנ ֶפׁש' ְּב ִע ְנ ָין ֶזה" .והנה ההפנייה
המלאה על הזהירות הנדרשת בהבנתם של מונחים רב־משמעייםּ" :ו ְפ ָע ִמים ַרּבֹות ִּת ָּקֵרא זֹו ַהּצּוָרה ' ֶנ ֶפׁש' ָו'רּו ַח'ּ .ו ְל ִפי ָכְך
ָצ ִריְך ְל ִה ָּז ֵהר ַּבׁ ֵּשמֹותֶׁ ,שֹּלא ִּת ְט ֶעהְ .ו ָכל ֵׁשם ָוֵׁשם ִיָּל ֵמד ֵמ ִע ְנ ָינֹו" (יסודי התורה ד,ח-ט).
7במדרשות .אם יעיין בהם וכו' – וכן היא תפיסתו של הרמב"ם בכל כתביו ,שמדרשי חז"ל
טומנים בחובם תפיסות עמוקות ואמיתיות בלשון מוזרה וחידתית הנראית חסרת היגיון מדעי.
