Page 327 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫מורה הנבוכים | מבוא לפרקי הכלאם | ‪269‬‬ ‫ביותר‪ .‬בהיסטוריה של הפילוסופיה הקדם־סוקרטית‪,‬‬
‫פרמינדס (המאה ה‪ 5-‬לפנה"ס)) קובע (קביעה פוסט־‬
‫בגדר האפשר‪ .‬תפיסה זו‪ ,‬שבה כגלגל חוזר בעולם‬ ‫מודרנית!) שהמציאות היא רק פרי מחשבתו של‬
‫בפילוסופיה של העת החדשה בספקנותו הקיומית‬ ‫האדם‪" ,‬האדם הוא מידת כל הדברים"‪ ,‬ואילו סוקרטס‬
‫של דייויד יּום (‪ 1776-1711‬לספירה)‪ ,‬שחידש במובן‬ ‫(‪ 399-470‬לפנה"ס) סובר שהמציאות אינה תלויה‬
‫מסוים את תפיסת חכמי הכלאם בהטלת ספק בעצם‬ ‫באדם‪ ,‬והאדם חייב ללמוד מן המציאות הנתונה‪,‬‬
‫וכן החזיק־החרה אחריו תלמיד תלמידו‪ ,‬אריסטו‬
‫קיומה של חוקיות בטבע‪.‬‬ ‫(‪ 322-384‬לפנה"ס)‪ .‬והנה חכמי הכלאם השיבו‬
‫את התפיסה בדבר העדר חוקיות ושכל דמיון הוא‬
‫לימוד הפולמוס והכרת גישתו של הרמב"ם יכולים‬
‫להעניק לקורא בסיס לדרך החשיבה שהרמב"ם רואה‬
‫אותה כדרך הראויה להתמודד בה באתגרים ההגותיים‬

‫של כל דור ודור‪.‬‬

‫הערות‬

‫ּגֹו ִיים; ֶׁשָּכל ָּד ָבר ֶׁשִּנ ְתַּגָּלה ַט ְעמֹו ְונֹו ְד ָעה ֲא ִמ ָּתתֹו ִּבְר ָאיֹות ֶׁש ֵאין‬ ‫‪ 1‬המונחים "חכמי הכלאם" וה"מדברים" משמשים לחילופין‬
‫ָּב ֶהן ּדֹ ִפי – ֵאין סֹו ְמ ִכין ַעל ֶזה ָה ִאיׁש ֶׁש ֲא ָמרֹו אֹו ֶׁשִּלְּמדֹו ֶאָּלא‬ ‫בביאורנו‪ ,‬ומשמעם 'תאולוגים'‪ ,‬שהרי המונח תאולוגיה‬

‫ַעל ָהְר ָא ָיה ֶׁשִּנ ְתַּגְּל ָתה ְו ַהַּט ַעם ֶׁשּנֹו ַדע"‪.‬‬ ‫מורכב מן "תאוס"='אל' ומן "לוגוס"='חשיבה‪ ,‬דיבור'‪.‬‬
‫ ‪ 5‬עא‪ .11-10‬וראו ברחבות שם‪.‬‬ ‫ ‪ 2‬ראו א‪,‬עא‪ 4‬בהרחבות‪.‬‬
‫ ‪ 6‬עא‪.12‬‬
‫ ‪ 7‬עג‪ ,‬הנחה ‪.12‬‬ ‫ ‪ 3‬עא‪ .5-4‬כגון רס"ג בספר "הנבחר באמונות ובדעות" ור'‬
‫ ‪ 8‬עו‪.12‬‬ ‫בחיי בספר "חובת הלבבות"‪ ,‬אף על פי שלא הלכו אחריהם‬
‫ ‪ 9‬עג‪ ,‬הנחות ‪.5-1‬‬
‫‪ 1 0‬עג‪ ,‬הנחה ‪.10‬‬ ‫כסומים‪ ,‬אלא הסתייגו בלא מעט מקומות‪.‬‬
‫‪ 1 1‬עג‪ ,‬הנחה ‪ ;6‬הנחה ‪.12‬‬ ‫ ‪ 4‬עא‪ .3-1‬דברים אלו באים גם ב"משנה תורה"‪ ,‬קידוש החודש‬
‫‪ 1 2‬עג‪ ,‬הנחה ‪.6‬‬ ‫יז‪,‬כד‪ְ" :‬ו ַט ַעם ָּכל ֵאּלּו ַה ֶחְׁשּבֹונֹות‪ּ ,‬ו ִמְּפ ֵני ָמה מֹו ִסי ִפין ִמ ְנ ָין ֶזה‬
‫‪ 1 3‬עב‪.1‬‬ ‫ּו ִמְּפ ֵני ָמה ּגֹוְר ִעין‪ְ ,‬ו ֵהי ַאְך נֹו ַדע ָּכל ָּד ָבר ְו ָד ָבר ֵמ ֵאּלּו ַה ְּד ָבִרים‪,‬‬
‫‪ 1 4‬עה‪.15‬‬ ‫ְו ָהְר ָא ָיה ַעל ָּכל ָּד ָבר ְו ָד ָבר – ִהיא ָח ְכ ַמת ַה ְּתקּופֹות ְו ַהִּגי ַמ ְטִרּיֹות‬
‫‪ 1 5‬עו‪.13‬‬ ‫[גיאומטריה] ֶׁש ִחְּברּו ָּבּה ַח ְכ ֵמי ָי ָון ְס ָפִרים ַהְרֵּבה‪ְ ,‬ו ֵהם‬
‫ַהְּמצּו ִיים ַע ְכָׁשו ְּב ַיד ַה ֲח ָכ ִמים [שאינם יהודים]‪ֲ .‬א ָבל ַה ְּס ָפִרים‬
‫‪ 16‬שם‪ .‬הרמב"ם יחזור על כך בחלק השני ב‪,‬טז‪.‬‬ ‫ֶׁש ִחְּברּו ַח ְכ ֵמי ִיְׂשָר ֵאל ֶׁש ָהיּו ִּבי ֵמי ַהְּנ ִבי ִאים ִמְּב ֵני ִיׂ ָּשש ָכר –‬
‫ֹלא ִהִּגיעּו ֵא ֵלינּו‪ּ .‬ו ֵמ ַא ַחר ֶׁשָּכל ֵאּלּו ַה ְּד ָבִרים ִּבְר ָאיֹות ְּברּורֹות‬
‫ֵהם‪ֶׁ ,‬ש ֵאין ָּב ֶהם ּדֹ ִפי ְו ִאי ֶא ְפָׁשר ָל ָא ָדם ְל ַהְר ֵהר ַא ֲחֵרי ֶהם – ֵאין‬
‫חֹוְׁשִׁשין ַלְּמ ַחֵּבר‪ֵּ ,‬בין ֶׁש ִחְּברּו אֹו ָתם ְנ ִבי ִאים ֵּבין ֶׁש ִחְּברּו אֹו ָתם‬