Page 329 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 329
271
פרק עא
סקירה היסטורית של התפתחות תורת ה"מדברים" (ה ַּכ ַלאם)
הקדמה :הרמב"ם מציג בפרק זה סקירה היסטורית של מדע האלוהות והתפתחותו הן בעם
ישראל הן בנצרות ובאסלאם ,ומציג אגב זה את מבנה הדיון שלו בהוכחת מציאות האל בלא
קשר לסוגיית חידוש העולם מול קדמותו .מגמת העל בכל הדיון מוצגת בבהירות באמירה:
"אין המציאות הולכות אחר הדעות ,אלא הדעות הנכונות הולכות אחר המציאות".
פתיחה :אובדן המדע מישראל
1דע שהחכמות הרבות שהוקדשו באומתנו לאימות 1לאימות הדברים האלה – האמורים
בפרק הקודם ,שעסק בפילוסופיה של הדברים האלה אבדו ברבות השנים ובמשול האומות
היחס בין ה' לבין עולמו ובמעשה הבורות עלינו ,ומשום שדברים אלה לא היו מותרים
מרכבה (ק"י; ק"ב ,אזוטריזם ,עמ' .)96לדעת לכל בני האדם כמו שביארנו (הקדמות ,פתיחה ;6א,לד) ,והדבר
הרמב"ם ,פילוסופיה זו מקורה בעם
ישראל ,ולימודה מחכמי הגויים הוא שהותר לכל בני האדם לא היה אלא לשונות הכתובים
בגדר שחזור התורה שאבדה לנו (ב,יא). בלבד .אתה יודע שאפילו ההלכה המסורה לא פורסמה
וכן הוא אומר גם ב"משנה תורה": בכתב בימי קדם ,בשל הציווי הנפוץ באומתנו" :דברים
" ָח ְכ ַמת ַה ְּתקּופֹות [אסטרונומיה] שאמרתי לך על פה אי אתה רשאי לאמרן בכתב" (בבלי
ְו ַהִּגי ַמ ְטִרּיֹות [גאומטריה] ֶׁש ִחְּברּו ָּבּה
ַח ְכ ֵמי ָי ָון ְס ָפִרים ַהְרֵּבהְ ,ו ֵהם ַהְּמצּו ִיים גיטין ס,ב; תמורה יד,ב) .היתה זו תכלית החכמה לגבי התורה,
ַע ְכָׁשו ְּב ַיד ַה ֲח ָכ ִמיםֲ .א ָבל ַה ְּס ָפִרים כי כך נמנע מה שקרה לבסוף ,כוונתי לריבוי הדעות
ֶׁש ִחְּברּו ַח ְכ ֵמי ִיְׂשָר ֵאל ֶׁש ָהיּו ִּבי ֵמי והתפצלות בתי המדרש ,ולספקות המתעוררים ביחס
ַהְּנ ִבי ִאים ִמְּב ֵני ִיׂ ָּשש ָכר – ֹלא ִהִּגיעּו ללשונות החיבור הכתוב ,ולשגגות הנלוות לכך,
ֵא ֵלינּו" (קידוש החודש יז,כד) .ואפשר
לשחזר את לימודם של הדברים הללו ולהתהוות המחלוקת בין בני האדם המחלקת אותם
מכל חכם ,אף לא יהודי ,מפני שהדברים לכתות ,ולמבוכה לגבי המעשים .אלא הדבר כולו נמסר
הם בגדר מדע מוכח .ובמשול האומות לבית דין הגדול כמו שביארנו בחיבורינו ההלכתיים
הבורות עלינו – הגלות הממושכת תחת
שלטון עמים נבערים מדעת .היתה זו (פירוש המשנה ,סנהדרין יא,ב; משנה תורה ,ממרים א) ,וכמו שמורה עליו
תכלית החכמה וכו' – קיומה של לשון התורה (דברים יז,יא).
הסנהדרין כמוסד ראשי בלעדי לפרשנות
התורה מנע מחלוקת בעם ישראל ,מפני
שהיה הסמכות העליונה של הוראה לעם ,בצירוף העובדה שהוראותיו הועברו בעל פה במדויק ,ולא הועלו על הכתב,
וכך נמנעה מחלוקת בפירושן ,ואילו משעה שבטלה הסנהדרין ,נוצרו מרכזי הוראה רבים ,והחוקים הועלו על הכתב,
ונתגלעו מחלוקות פרשניות רבות שהביאו גם למחלוקת בפסקי הלכה מעשיים.
הרחבות ועיונים
1כוונתי לריבוי הדעות והתפצלות בתי המדרש ומופלגים הם מן הגמרא ורוחה" (ק"י) .בהעדר מרכז
וכו' – והדברים הולכים ומחריפים בימינו בפרשנות סמכות תורנית ,מוסד שיש תוקף לפסקיו ,שהכול
ההלכה" :כל זה מדבר רבנו בימיו ,שעדין לא התרחקו חייבים לציית לו ,כלומר הסנהדרין (ראו ממרים א-ב;
הרבה מסוגיית התלמוד ודרכי חשיבתו ,כל שכן בימינו ,שגגות יג,ה; יד,א-ב) ,יש המפרשים את חובת הכבוד
שכל בעל תשובה מדייק דיוקי דיוקין מדברי אחרוני כלפי תלמידי חכמים ורבנים (תלמוד תורה ה) כחובת ציות
אחרונים ,שכל בסיסו אינו אלא דיוקים אוויריים מדברי לפסיקותיהם ,כאילו הם תחליף לסנהדרין ,ובכך מרבים
אחרון שלפניהם ,עד שבמקרים מסוימים ,כשאדם את הפיצול ,ומרחיקים את האפשרות לכונן מחדש את
מתבונן בהם ,רע עליו המעשה עד כמה רחוקים הסנהדרין.
