Page 334 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 334
| 276מורה הנבוכים | חלק א
ייתכן אחרת ממנו .במקומות רבים הם גם הולכים אחר ייתכן אחרת ממנו – לדעתם ,אין
הדמיון ומכנים אותו שכל. במציאות שום חוק טבע קבוע,
והמציאות יכולה גם להשתנות פתאום.
יסוד הכלאם שהעולם מחודש אינו מבוסס העובדה שאנו רואים במציאות קביעות
פעם אחר פעם היא רק הרגל ומנהג
1 2וכאשר הניחו אותן הנחות שעוד נשמיע לך (להלן א,עג), לא מחייב (להרחבה ,ראו א,עג ,הנחה .)6
חרצו דין בהוכחתם שהעולם מחודש .וכיוון שנקבע הולכים אחר הדמיון ומכנים אותו
שהעולם מחודש ,נקבע בלי ספק שיש לו יוצר שחידש שכל – דרכם לכנות גם את הדמיון
אותו .ואז הם מביאים ראיות שהיוצר הזה הוא אחד ,ואז בשם שכל ,מפני שאינם סוברים שיש
הם קובעים שמכיוון שהוא אחד ,אין לו גוף .זוהי דרכו הבדל מהותי בין השכל לבין הדמיון.
של כל "מדבר" מן המוסלמים בכל פרט מן הנושא הזה, להלן הרמב"ם מבאר את העיקרון הזה,
וכן של המחקים אותם מאומתנו ,שהלכו בדרכיהם. ואומר" :סוברים שּכל מה שניתן לדמות
אופני הבאת הראיות שלהם והנחותיהם בקביעת חידוש הרי הוא אפשרי על פי הׂשכל" (ראו א,עג,
הנחה .)10
העולם או בביטול קדמותו שונים זה מזה ,אבל הדבר 12וכיוון שנקבע שהעולם מחודש
המשותף לכולם הוא קביעת חידוש העולם בתחילה,
וכו' – אחד מעקרונות הכלאם הוא
ומכיוון שהוא מחודש מתאמת שהאלוה קיים. הוכחת מציאות ה' ואחדותו על ידי
הנחת יסוד שהעולם נברא ,שהרמב"ם
13כאשר התבוננתי בדרך הזו נרתעה ממנה נפשי רתיעה סבור שאינה ניתנת להוכחה.
גדולה מאוד ,וראוי לה שתירתע ,כי בכל מה שטוענים 13הוכחה – צורת היסק לוגית תקפה.
שהוא הוכחה לחידוש העולם חלים ספקות ,ואין זו מסקנה הנובעת בהכרח משתי הנחות
הוכחה חותכת אלא עבור מי שאינו יודע את ההבדל בין אמיתיות ("סילוגיזם") .כך למשל ,הנחה
הוכחה לבין ויכוח ולבין הטעיה .ואילו עבור מי שיודע א :כל בני האדם הם בני תמותה .הנחה
אותם מקצועות הדבר ברור לגמרי שבכל אותן ראיות יש ב :ראובן הוא בן אדם .המסקנה :ראובן
הוא בן תמותה .בקבוצה זו נכללות גם
ספקות ,ונעשה עבורן שימוש בהנחות שלא הוכחו. הנחות היסוד הברורות שאין מחלוקת
בהן .ויכוח – הסקת מסקנה מהנחות
נורמטיביות (מקובלות בחברה ,נורמות) ,אסתטיות (מושגי היופי ,הנאה) וכיוצא בזה ,שאינן אמת במובן החמור,
ולעתים ,לצורך השכנוע ,גם אינן מדויקות .בפילוסופיה היוונית ,שיטות אלו מכונות "דיאלקטיקה" ו"רטוריקה".
הראיות הללו מטרתן להפריך את דעת היריב ולשכנע את השומעים .לדוגמה (מסקנה מהנחות נורמטיביות) .הנחה א:
צריך לשאוף לטוב .הנחה ב :העושר הוא מצב טוב .המסקנה :יש לשאוף לעשירות .הטעיה – מסקנה שקרית ,שלפחות
אחת מהנחותיה שקריות או שדרך הסקת המסקנה מן ההנחות מוטעית ,המכונה "סופיסטיקה"( מילות ההיגיון ,שער ח;
אריסטו ,מטפיזיקה ג,ב; ש"מ; א,נא .)5לדוגמה (כשל המהמר) .הנחה א :בהטלת מטבע יש סיכוי של 1/2לקבל "עץ" .הנחה
ב :הסיכוי לקבל "עץ" פעמיים רצופות הוא .1/4המסקנה :אם מתקבל בפעם הראשונה "עץ" ,הסיכוי לקבל "עץ"
הרחבות ועיונים
(=הצטדקות ,הגנה שיטתית על שיטה כלשהי) פסולה 11אין המציאות הולכת אחר הדעות ,אלא הדעות
(ראו ב,כג) .בהתאם לכך ,הרמב"ם מבקר גם דעות הנכונות הולכות אחר המציאות – יש להבין את
פילוסופיות שאינן עומדות בדרישות המחמירות של ביקורתו של הרמב"ם על הכלאם כביקורת עקרונית על
ההוכחה וההיסק הלוגי המחמיר (ראו ב,כב) .מכל מקום, כל תאולוגיה המכפיפה את המציאות לעקרונות נתונים
לדעת הרמב"ם ,דווקא דרך הכרת המציאות כפי שהיא, מראש ,מפני שהוא סבור שהכלאם היה קיים גם לפני
אפשר להגיע להכרת צור העולמים ,שהוא מוצאו האסלאם ,וברור שגם אם תבוא דת ותצדיק באופנים לא
וראשיתו של הטבע ,והטבע הוא "המבוא שתגיע דרכו מוכרחים את אמונותיה ,גם היא תעמוד לביקורת מעין
זו .מתוך כך ,יוצא שהרמב"ם סבור שכל אפולוגטיקה
אליו" (ראו א,טז.)2
