Page 335 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 335

‫אע קרפ | )םאַלַּכה( "םירבדמ"ה תרות תוחתפתה לש תירוטסיה רהיקס | ‪277‬‬

‫בפעם השנייה הוא ‪ ,1/4‬כשלמעשה‬             ‫‪ 	14‬המרב שיכול לדעתי לעשות איש האמת מן הדתיים‪,‬‬
‫הוא ‪ .1/2‬חלק מהוכחות הכלאם נעשו‬          ‫הוא לבטל את ראיות הפילוסופים לקדמות העולם –‬
‫בדרך ההטעיה‪( ‬ראו ב‪,‬טז)‪ .‬ואילו עבור מי‬    ‫ומה נכבד הדבר אם יוכל לעשות זאת! כל מעיין פיקח‬
‫שיודע אותם מקצועות וכו' – מי שבקי‬        ‫איש אמת שאינו מטעה את עצמו יודע שבשאלה הזו‪,‬‬
‫בתורת הלוגיקה כראוי מצליח להבחין‬         ‫דהיינו קדמות העולם או חידושו‪ ,‬אין הוכחה חותכת‪,‬‬
‫בין טיעון תקף לבין כשל לוגי הנובע מן‬     ‫ושהיא נקודה שבה השכל נעצר‪ .‬עוד נדבר בזאת רבות‪.‬‬
‫הצורך להצדיק מראש עמדה מסוימת‪.‬‬           ‫בשאלה הזו תספיק לך העובדה שפילוסופי הדורות‬
                                         ‫חולקים בה מזה שלושת אלפים שנה עד זמננו זה במה‬
‫‪ 14‬לבטל את ראיות הפילוסופים‬
                                                  ‫שאנחנו מוצאים בחיבוריהם ובנאמר בשמם‪.‬‬
‫לקדמות העולם – כמו שיעשה‬
‫הרמב"ם בחלקו השני של "מורה‬               ‫‪ 	15‬וכיוון שכך הוא הדבר בשאלה הזו‪ ,‬כיצד ניקח אותה‬
‫הנבוכים" (ב‪,‬טו‪-‬יח)‪ .‬נקודה שבה השכל‬       ‫כהנחת יסוד כדי לבסס עליה את קיום האלוה? הרי‬
‫נעצר – מן השאלות שהשכל האנושי‬            ‫כך יהיה קיום האלוה בספק‪ :‬אם העולם מחודש – יש‬
‫אינו מסוגל להכריע בהן‪ ,‬כי גם השכל‬        ‫אלוה; ואם הוא קדום – אין אלוה‪ .‬או כך‪ ,‬או שנטען‬
‫אינו חף ממגבלות‪ ,‬ולכן האדם חייב‬          ‫שיש הוכחה לחידוש העולם ונכפה על כך בחרב כדי‬
‫להיזהר מלהטעות את עצמו בהן (ראו‬
‫א‪,‬לא)‪ .‬חשיבה החורגת מגבולות הניסיון‬                    ‫שנטען שאנו יודעים את האל בהוכחה‪.‬‬
‫וההכרעה האנושיים מכונה בפילוסופיה‬
‫החדשה "אנטינומיה"‪ .‬מזה שלושת‬                                             ‫שיטת הרמב"ם‪ :‬הוכחה שאינה מוטלת בספק‬
‫אלפים שנה – מימי אברהם אבינו‪,‬‬
‫שחקר את הדברים הללו‪" ,‬וחבר בו‬            ‫‪ 	16‬וכל זה רחוק מן האמת‪ .‬אלא הדרך הנכונה לדעתי‪ ,‬והיא‬
                                         ‫דרך ההוכחה שאין בה ספק‪ ,‬היא שיבוסס קיום האלוה‬
               ‫ספרים" (עבודה זרה א‪,‬ג)‪.‬‬   ‫וייחודו ושלילת הגשמות בדרכי הפילוסופים‪ ,‬שהן‬
                                         ‫מבוססות על קדמות העולם‪ .‬לא משום שאני מאמין‬
‫‪ 15‬או כך – שיהיה העניין הזה מוטל‬         ‫בקדמות העולם או שאני מודה להם בזה‪ ,‬אלא משום‬
                                         ‫שבדרך הזו תתאמת ההוכחה ותושג הוודאות השלמה‬
‫בספק‪ .‬ונכפה על כך בחרב – כדרכן של‬        ‫באותם שלושה דברים – כוונתי למציאות האלוה‪,‬‬
            ‫כתות קיצוניות באסלאם‪.‬‬        ‫היותו אחד‪ ,‬ושאין הוא גוף – מבלי לפסוק לגבי העולם‬

‫‪ 16‬שבדרך הזו תתאמת ההוכחה וכו'‬                                      ‫אם הוא קדום או מחודש‪.‬‬

‫– מפני שאז נוכל להוכיח את המבוקש‬         ‫‪ 	17‬וכאשר יתאמתו לנו שלושת מושאי החקירה הנכבדים‬
‫אף לדעת מי שטוען שהעולם קדמון‬            ‫והגדולים האלה בהוכחה אמיתית‪ ,‬נחזור לאחר מכן‬
                                         ‫לחידוש העולם ונאמר לגביו כל מה שאפשר לטעון בו‬
‫(בחלק ב נתייחס בהרחבה לפולמוס על דעת‬     ‫(ב‪,‬טו‪-‬לא)‪ .‬ואז‪ ,‬אם די לך במה שאמרו ה"מדברים" ואתה‬
                                         ‫מאמין שכבר התאמתה ההוכחה על חידוש העולם –‬
                     ‫הרמב"ם בעניין זה)‪.‬‬  ‫אשריך; ואם לא יהיה לך הדבר מוכח אלא תקבל את‬
                                         ‫היותו מחודש כקבלה מן הנביאים – אין בכך נזק‪ .‬ואל‬
‫‪ 17‬שלושת מושאי החקירה – ייחוד‬            ‫תאמר‪" :‬כיצד תתאמת הנבואה אם העולם קדמון?"‪,‬‬
                                         ‫עד שתשמע את דברינו על הנבואה בחיבור זה (ב‪,‬לב‪-‬מח)‪.‬‬
‫האלוה‪ ,‬היותו אחד‪ ,‬ושאינו גוף‪ .‬כקבלה‬
‫מן הנביאים – הסתמכות על המסורת‬                                  ‫איננו עוסקים בעניין זה כעת‪.‬‬

         ‫בלא חקירה והוכחה שכלית‪.‬‬
   330   331   332   333   334   335   336   337   338   339   340