Page 340 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫‪ | 282‬מורה הנבוכים | חלק א‬

‫‪ 2‬והגוף החמישי מקיף את האש תכונות היסוד של הגלגלים‬

‫וכו' – הגוף החמישי הוא שם כולל ‪ 2‬והגוף החמישי מקיף את האש‪ ,‬והוא כדורים רבים‬
‫למערכת הגדולה של כדורים בשמים‪,‬‬
‫אחד בתוך השני שאין ביניהם כלל חלל וִריק‪ ,‬אלא‬ ‫המורכבת מישויות כדוריות שקופות‪,‬‬
‫הם עגולים באופן מושלם‪ ,‬צמודים זה לזה‪ ,‬כולם נעים‬ ‫"זכים כזכוכית וכספיר" (יסודי התורה‪ ,‬ג‪,‬א)‬

‫תנועה סיבובית שווה שאין בה אף האצה והאטה‪ ,‬כוונתי‬ ‫מלאות חומר חמישי‪ ,‬שאינו מארבעת‬

‫שכל כדור מהם אינו ממהר לעתים ומאט לעתים‪ ,‬אלא‬ ‫היסודות‪ .‬הכוכבים שאנו מסוגלים‬
‫כל אחד מהם נצמד לטבעו במהירותו ובכיוון תנועתו‪.‬‬ ‫לראותם קבועים בכדורים (הגלגלים)‬
‫אמנם חלק מהכדורים האלה נעים מהר יותר מאחרים‪,‬‬ ‫הללו ונעים יחד עם תנועת הכדורים‬
‫השקופים (ראו א‪,‬א‪ 8‬בהרחבות)‪ .‬גלגל הירח‬

‫והמהירה מכולם היא תנועת הגלגל המקיף את הכול‪,‬‬ ‫נמצא מעל גלגלי ארבעת היסודות‪,‬‬
‫והוא הנע את התנועה היומית‪ ,‬ומניע את כולם תנועת‬ ‫והחיצוני שבהם הוא גלגל האש‪ .‬אין‬
‫ביניהם כלל חלל ו ִריק – בלא ִריק‪.‬‬
‫החלק בכול‪ ,‬כי הם כולם חלקים בו‪.‬‬ ‫התנועה היומית – לפי תפיסת העולם‬

‫תיקון לתמונה האסטרונומית של העולם‬ ‫העתיק‪ ,‬כדור הארץ אינו נע‪ ,‬ורק הגלגל‬
‫החיצוני שכוכבי השבת מקובעים בו נע‬
‫‪ 3‬המרכזים של הגלגלים האלה שונים‪ :‬יש מהם שמרכזו‬ ‫במחזור של יום אחד (ראו א‪,‬א‪ 8‬בהרחבות)‪.‬‬
‫הוא מרכז העולם‪ ,‬ויש מהם שמרכזו חוץ למרכז‬ ‫ומניע את כולם‪ ...‬חלקים בו – כל‬

‫העולם‪ .‬יש מהם שנע תמיד את תנועתו הייחודית מן‬ ‫הגלגלים דבוקים זה לזה כבמערכת‬

‫המזרח למערב‪ ,‬ויש מהם שנע תמיד מן המערב למזרח‪.‬‬ ‫גלגלי שיניים‪ ,‬ובשעה שהגלגל הקיצוני‬
‫נע‪ ,‬נעים כל הגלגלים האחרים‪" .‬תנועת‬

‫החלק בכל" משמעו שכל רכיב במכלול נקרא נע‪ ,‬מפני שהמכלול נע (ב‪,‬הנחות‪ ,‬הנחה ‪.)6‬‬

‫‪ 3‬מהם שמרכזו הוא מרכז העולם‪ ...‬חוץ למרכז העולם – תמונת העולם של הכוכבים מוסברת באמצעות תיקונים‬

‫למודל הכדורים שכדור הארץ במרכזם‪ .‬התיקון הראשון המפורט כאן הוא שיש גלגלים שכדור הארץ נמצא בתוכם‬

‫הרחבות ועיונים‬

‫במרכיבים אחרים של התאוריה‪ ,‬גם הרמב"ם עצמו היה ההפרכה בפילוסופיה של המדע שניסח קרל פופר)‪.‬‬

‫העיקרון השני הוא ההשראה שהדבר מעניק לנו‬ ‫מודע לקשיים הטמונים בה (וראו המקורות המובאים בהרחבות‬

‫א‪,‬א‪ .)8‬אם כך‪ ,‬כיצד יש להתייחס לעובדה שהמבנה בכל דור להשתמש במדע ולהשיג באמצעותו את האמת‪,‬‬

‫הקוסמולוגי שהרמב"ם בונה עליו את תפיסות היסוד את הכרת האלוהים ודרך הנהגתו בעולם‪ .‬וזה לשונו‪:‬‬

‫האמוניות הוכח כשגוי מבחינה מדעית‪ ,‬שהרי לפי "ואין דרך להשיג אותו [את ה'] אלא על ידי מעשיו‪,‬‬

‫דבריו‪" ,‬אדם הטוען שהוכיח בעיה כלשהי בהטעיות – והם המורים על מציאותו ועל מה שראוי להאמין לגביו‪,‬‬

‫אינו מחזק‪ ,‬לדעתי‪ ,‬את קבלת אותו מבוקש כאמיתי‪ ,‬אלא כלומר מה שמחויב לו או נשלל לגביו‪ .‬לפיכך יש בהכרח‬

‫מחליש אותו‪ ,‬ופותח פתח לערעור עליו‪ .‬כי כאשר מתברר להתבונן בכל הנמצאות כפי שהם" (א‪,‬לד‪ .)5‬והרב קאפח‬

‫שאותן ראיות פסולות‪ ,‬נחלשת הנפש מלקבל כאמיתי את אומר בעניין זה‪" :‬אף אם מה שנאמר נדמה לנו בלתי‬

‫תואם את המציאות‪ ,‬הרי עצם הפנית מחשבתנו באותם‬ ‫הדבר שלמענו הובאו הראיות" (ב‪,‬טז‪?)1‬‬

‫בתשובה לזה‪ ,‬נציין שתי עמדות יסוד התקפות גם המקראות לאפיקים מסוימים דיינו‪ ,‬לבל נכשל חלילה‬

‫בימינו‪ .‬העמדה הראשונה היא שהרמב"ם רואה בהכרת בהגשמה מודעת או בלתי מודעת על ידי הנחת התארים‬

‫המדע וידיעת האמת כתורת הסוד של היהדות‪ ,‬הפרדס‪ ,‬וכדומה; ומבחינה זו נוכל לומר לפשטנים‪' :‬גם לכם חשוב‬

‫כלומר מעשה בראשית ומעשה מרכבה‪ ,‬המתארים את מה שלא אמר יותר ממה שאמר'‪ .‬כי בהודיעו אותך שזה‬

‫הדרך שה' מנהל בה את העולם‪ ,‬ומתוך הכרת הדרך של משל ולאיזו פסגה מגיע המשל דיינו‪ ,‬ועל כך חייבים אנו‬

‫ה'‪ ,‬ניתן לעמוד על הדרך שניתן להתקרב בה אל ה'‪ .‬בכל לו תודה‪ .‬וכיוצא בזה הוא טיפולו בכל אותה המערכת‬

‫דור ודור המדע מתפתח בהבנת המציאות מתוך קריסתן האסטרונומית עם 'הגלגלים' וכדומה שהיתה בזמנה‬

‫של תפיסות מדעיות קודמות והחלפתן באחרות‪ ,‬עד שאלו מציאות שהוכחה" (הקדמה למו"נ‪ ,‬מהד' ק"י‪ ,‬עמ' ‪ ;20‬מו"נ ג‪,‬‬

‫נשללות ומוצעות אחרות טובות יותר מהן (עיינו בעקרון הקדמה‪ ,‬הערה ‪ ;23‬והשוו ביאורו ביסודי התורה ב‪,‬ג)‪.‬‬