Page 343 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫בע קרפ | העולם לש ילקיזיפה הנבמה סקירת | ‪285‬‬

‫עתידה להיות מפורטת בחלקו השני של‬ ‫של מנוחה כלל‪ ,‬ולא חל בהם שינוי אלא בתנוחה‪,‬‬
‫הספר (בעיקר ב‪,‬ד‪-‬ה)‪.‬‬ ‫משום שהם נעים סיבובית‪ .‬האם יש להם שכל שהם‬
‫יכולים לתפוס בו מושגים – אין הדבר ברור אלא לאחר‬
‫‪ 8‬כשהגוף החמישי נע בכללותו‬
‫עיון מדוקדק‪.‬‬
‫סיבובית באופן תמידי – כשמערכת‬
‫הגלגלים נעה‪ .‬וכך נוצר ערבוב ביסודות‬ ‫‪ 8‬כשהגוף החמישי נע בכללותו סיבובית באופן תמידי‪,‬‬
‫וכו' – כמו שהוא אומר ב"משנה‬ ‫מתרחשת בשל כך ביסודות‪ ,‬דהיינו באש ובאוויר‪ ,‬תנועה‬
‫תורה"‪ְ" :‬ו ַאְרַּב ְע ָּתן ִי ְת ָעְרבּו ְּב ַי ַחד‪,‬‬ ‫כפויה שבגללה הם יוצאים ממקומם‪ .‬הם נדחפים אל‬
‫ְו ִיְׁש ַּתֶּנה ָּכל ֶא ָחד ֵמ ֶהן ְּב ֵעת ָה ֵערּוב‪ַ ,‬עד‬ ‫המים וחודרים כולם בגרם הארץ אל מעמקיה‪ ,‬וכך נוצר‬
‫ֶׁש ִּיָּמ ֵצא ַהְּמ ֻחָּבר ֵמ ַאְרַּב ְע ָּתן ֵאינֹו ּדֹו ֶמה‬ ‫ערבוב ביסודות‪ .‬אחר כך הם מתחילים לנוע כדי לשוב‬
‫ְל ֶא ָחד ֵמ ֶהן ְּכֶׁשהּוא ְל ַבּדֹו‪ְ .‬ו ֵאין ַּבְּמ ֹעָרב‬ ‫למקומותיהם‪ ,‬ובשל כך יוצאים ממקומותיהם גם חלקים‬
‫ֵמ ֶהן ֲא ִפּלּו ֵח ֶלק ֶא ָחד ֶׁשהּוא ֵאׁש ִּב ְפ ֵני‬ ‫מן הארץ הנלווים למים ולאוויר ולאש‪ .‬בכל התהליך‬
‫ַע ְצ ָמּה אֹו ַמ ִים ִּב ְפ ֵני ַע ְצמֹו אֹו ֶאֶרץ ִּב ְפ ֵני‬ ‫הזה הם משפיעים זה על זה ומושפעים זה מזה‪ ,‬וכך‬
‫ַע ְצ ָמּה אֹו רּו ַח ִּב ְפ ֵני ַע ְצ ָמּה – ֶאָּלא ַהּכֹל‬ ‫חלים שינויים בתערובת עד שמתהווים ממנה בתחילה‬
‫ִנְׁש ַּתּנּו ְו ַנ ֲעׂשּו ּגּוף ֶא ָחד" (יסודי התורה ד‪,‬ב)‪.‬‬ ‫האדים (=חומרים גזיים) למיניהם השונים‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫המחצבים למיניהם השונים‪ ,‬ומיני הצמחים כולם‪ ,‬ומיני‬
‫‪ 9‬כי חומר הכול אחד‪ ...‬כל חלק ממנו‬
‫חיות רבים‪ ,‬בהתאם למה שקובע מזג התערובת‪.‬‬
‫חוזרות ונשנות אותן תנוחות עצמן –‬
‫כשם שהגלגל מבצע תנועה מחזורית‬ ‫חוק שימור החומר ומחזוריותו‬
‫ומיקומו מחזורי‪ ,‬כך גם תהליך ההתהוות‬
‫והכיליון הוא מחזורי‪ ,‬והחומר פושט‬ ‫‪ 9‬כל המתהווה – כלה‪ .‬ואין הוא מתהווה אלא מן היסודות‬
‫צורה ולובש צורה‪ ,‬וזה הוא הגלגול‬ ‫ואליהם הוא כלה‪ .‬וכן היסודות מתהווים זה מזה ו ָכלים‬
‫בטבע‪ .‬כמו שהרמב"ם אומר ב"משנה‬ ‫זה אל זה‪ ,‬כי חומר הכול אחד‪ .‬ולא תיתכן מציאותו של‬
‫תורה"‪ְ" :‬ו ָכל ַהְּמ ֻחָּבר ֵמ ַאְרָּב ָעה ְיסֹודֹות‬ ‫חומר בלי צורה‪ ,‬ומאותן צורות טבעיות המתהוות וכלות‬
‫ֵאּלּו‪ָ ,‬ל ֶהם הּוא ִנ ְפָרד ַּבּסֹוף‪ֵ :‬יׁש ֶׁשהּוא‬ ‫לא תימצא צורה בלי חומר‪ .‬נמצא שהדבר – התהוותם‬
‫ִנ ְפָרד ְל ַא ַחר ָי ִמים ֲא ָח ִדים‪ְ ,‬ו ֵיׁש ֶׁשהּוא‬ ‫וכליונם והיותו של כל מה שמתהווה מהם וכלה אליהם‬
‫ִנ ְפ ָרד ְל ַא ַחר ָׁש ִנים ַרִּבים" (יסודי התורה ד‪,‬ג)‪.‬‬ ‫– חוזר חלילה בדומה לסיבוב הגלגל‪ .‬כך שתנועת אותו‬
‫ביחס ל"היכן" – קטגוריית המיקום‬ ‫חומר בעל צורה ביחס להתחלפות הצורות בו זו אחר‬
‫זו‪ ,‬היא כתנועת הגלגל ביחס ל"היכן" (=קטגוריית‬
‫במשנת אריסטו (ראו א‪,‬נב‪ 4‬בהרחבות)‪.‬‬ ‫המיקום)‪ ,‬בכך שעבור כל חלק ממנו חוזרות ונשנות‬

‫אותן תנוחות עצמן‪.‬‬

‫הרחבות ועיונים‬

‫‪ 8‬תנועה כפויה וכו' – תורת הכוחות שבמשנת הרמב"ם המושפעים מאור הכוכבים (פסקה ‪ .3 .)11‬כוחות רוחניים –‬

‫והשפעת הגופים זה על זה לא נתבררה די הצורך‪ .‬לפי כוחות לא גופניים‪ ,‬כוחות שכליים (ב‪,‬י)‪.‬‬

‫בדיון בפרק שלפנינו‪ ,‬הרמב"ם מציג את שני סוגי‬ ‫פשטם של דברים‪ ,‬נראה שניתן לחלק את השפעתם‬

‫הפיזית של גרמי השמים על עולמנו לשלושה סוגי כוחות הכוחות הראשונים‪ ,‬ואילו בדיונו על השכלים הנבדלים‬

‫מרכזיים‪ .1 :‬כוחות ישירים הנובעים מתזוזה של הגלגלים‪ ,‬בחלק ב‪ ,‬הוא עתיד לפרט את הסוג השלישי ולהרחיב את‬

‫שכמו בתמסורת גלגלי שיניים נוצרת תנועה תכופה ביאור שני הכוחות הראשונים‪.‬‬

‫(פסקה ‪ .2 .)8‬כוחות מטווח רחוק של הגלגלים‪ ,‬כגון כוחות‬