Page 345 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫בע קרפ | העולם לש ילקיזיפה הנבמה סקירת | ‪287‬‬

‫‪ 13‬כוח מסוים הקושר את אבריו זה‬ ‫כמו שיתבאר (ב‪,‬א)‪ .‬על פי התפיסה הזו יתברר גם כן שרק‬
‫האחד ברא אחד‪ .‬‬
‫לזה – בכל גוף אורגני מרובה חלקים‪,‬‬
‫יש כוח מאחד המצרף את כל החלקים‬ ‫היקש ג)‪ ‬וכמו שלא ייתכן שיימצאו אברי האדם בנפרד‬
‫לתפקוד משותף‪ .‬ושומר על מיניו‬ ‫כשהם באמת אברי האדם‪ ,‬כוונתי לכך שהכבד יהיה‬
‫שלא יאבדו – לפי התפיסה העתיקה‪,‬‬ ‫בנפרד או הלב יהיה בנפרד או הבשר יהיה בנפרד – כך‬
‫מיני הנבראים‪ ,‬כמו למשל האריות‪ ,‬הם‬ ‫לא ייתכן שיימצאו חלקי העולם אחד בלי השני במציאות‬
‫נצחיים‪ ,‬אבל היום ידוע שיש מינים‬ ‫היציבה הזו שאנחנו מדברים עליה‪ ,‬כך שתימצא אש בלי‬
‫שנכחדו‪ ,‬והכחדת כל מין משפיעה‬
‫על כלל המערכת האקולוגית‪ .‬יש‬ ‫ארץ‪ ,‬או ארץ בלי שמים‪ ,‬או שמים בלי ארץ‪.‬‬
‫מקום לעיין לגבי כוח זה‪ ,‬האם הוא‬
‫באמצעות הגלגל או לא – בהמשך (ב‪,‬י)‪,‬‬ ‫הכוח המקשר בין המינים ודואג לקיומם‬
‫הרמב"ם אומר שזה חלק מן הכוחות‬
‫המגיעים מן הגלגלים‪ .‬וזה לשונו‪:‬‬ ‫‪ 1 3‬היקש ד)‪ ‬וכמו שיש באדם כוח מסוים הקושר את אבריו‬
‫"לכשתתבונן בפעולותיהם של כוחות‬ ‫זה לזה ומנהיג אותם‪ ,‬ונותן לכל אבר את מה שראוי‬
‫אלה (ארבעת הכוחות האמורים בפסקה ‪,)11‬‬ ‫כדי לשמור על כושרו ולהרחיק ממנו מה שמזיק לו‪,‬‬
‫תמצא שהן שני מינים‪ :‬יצירת כל הנוצר‪,‬‬ ‫והוא שדיברו עליו במפורש הרופאים וקראו לו "הכוח‬
‫ושמירת הנוצר הזה‪ ,‬דהיינו‪ ,‬שמירת מינו‬ ‫המנהיג את גוף החי"‪ ,‬ופעמים רבות הם מכנים אותו‬
‫תמיד‪ ,‬ושמירת פרטיו זמן‪-‬מה‪ .‬זאת היא‬ ‫"טבע" – כך יש בעולם בכללותו כוח הקושר את חלקיו‬
‫משמעות הטבע אשר נאמר שהוא חכם‪,‬‬ ‫זה לזה ושומר על מיניו שלא יאבדו‪ ,‬ושומר גם על פרטי‬
‫מנהיג‪ ,‬משגיח על הבאת בעלי‪-‬החיים‬ ‫מיניו במשך הזמן שניתן לשמור עליהם‪ ,‬ושומר גם על‬
‫לידי מציאות‪ ...‬דואג לשמור עליהם‪...‬‬ ‫חלק מפרטי העולם‪ .‬יש מקום לעיין לגבי כוח זה‪ ,‬האם‬
‫הכוונה היא לאותו עניין אלוהי אשר‬
‫ממנו מגיעות שתי פעולות אלה‬ ‫הוא באמצעות הגלגל או לא‪.‬‬
‫באמצעות הגלגל"‪ .‬ההסבר לסתירה‬
‫הוא‪ :‬אפשר שהרמב"ם סוקר כאן את‬ ‫אבחנות בטבע הפיזיולוגי‬
‫הדברים תוך פקפוק‪ ,‬ובמקומות אחרים‬
‫מציין אותם בלא להעיר עליהם (כאמור‬ ‫‪ 14‬היקשה)‪ ‬וכמו שבגופו של האדם יש א)דברים בעלי מטרה‪:‬‬
‫א‪)1‬מהם שמטרתם היא קיומו כפרט‪ ,‬כמו אברי ההזנה‪,‬‬
‫לעיל‪ ,‬ביאור פסקה ‪ ;5‬לתכלית הגיוון של פרטי‬ ‫א‪)2‬ומהם שמטרתם היא קיום מינו‪ ,‬כאברי ההולדה‪,‬‬
‫א‪)3‬ומהם שמטרתם היא צרכיו ההכרחיים לתזונתו‬
‫כל מין‪ ,‬ראו ג‪,‬יג)‪.‬‬ ‫וכדומה‪ ,‬כמו הידיים והעיניים; ב)ויש בו גם דברים שאין‬
‫להם מטרה בפני עצמם אלא הם נובעים ונמשכים ממזג‬
‫‪ 14‬ב)ויש בו גם דברים שאין להם‬ ‫האברים האלה‪ ,‬כשהמזג המיוחד הזה הכרחי להשגת‬
‫הצורה כפי שהיא כדי שתפעל את הפעולות המכוונות‬
‫מטרה בפני עצמם וכו' – יש חלקים‬ ‫הללו‪ ,‬ואותה התהוות מכוונת גוררת אחריה בשל הכרח‬
‫בגוף שנראה שאין להם ערך עצמי‪,‬‬ ‫החומר דברים אחרים‪ ,‬כמו ב‪)1‬שער הגוף ב‪)2‬וצבעו‪,‬‬
‫והם רק תוצרי לוואי טפלים לחלקים‬ ‫ולכן דבר זה אינו נוהג באופן סדיר‪ ,‬ופעמים רבות‬
‫ההכרחיים‪ ,‬ומשום כך אין בהם חוקיות‬ ‫חלקם חסר‪ ,‬וגם קיימים בהם הבדלים גדולים מאוד בין‬
‫וסדר קבוע‪ .‬הבדלים גדולים מאוד‪...‬‬ ‫האנשים באופן שאינו קיים באברים‪ ,‬כי לא תמצא אדם‬
‫כבד‪ ...‬זקן וכו' – נחיצות האבר‬ ‫שיש לו כבד הגדול פי עשרה מכבד של אדם אחר‪ ,‬אך‬
‫משפיעה על טווח ההבדלים בין פרטיו‪.‬‬ ‫תמצא גבר בלי זקן או שיער בחלק מן הגוף‪ ,‬או שיש‬
‫בהתאם להיקף האיכות והכמות של‬
‫המין הזה וכו' – כשם שיש בגוף האדם‬
‫חלקים הטפלים לחלקים המוכרחים‪ ,‬כך‬
‫יש בעולם מינים הכרחיים ויש מינים‬
‫שהם תוצרי לוואי של החוק הכללי של‬
‫התהוות וכיליון‪ .‬כמו מיני התולעים‬
‫הנוצרים וכו' – התפיסה במדע העתיק‪,‬‬
‫שהחי נולד מבלתי חי (ראו ביאורנו לשבת‬