Page 342 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 342

‫‪ | 284‬מורה הנבוכים | חלק א‬

‫מקום לעיין האם יש אפיציקלים (=גלגלי משנה)‪ ,‬והם‬                          ‫הזאת במפורש ובלשון בוטה כלפי‬
                  ‫גלגלים שאינם מקיפים את העולם‪.‬‬                         ‫כל מה שקשור לעולם השמימי וכלפי‬
                                                                        ‫כל מי שמדבר בוודאות בעניין הזה‪.‬‬

‫אפיציקלים – ‪ ,epicycle‬גלגלים ארבעת היסודות‬

‫‪ 	5‬בתוך אותו כדור תחתון‪ ,‬הסמוך אלינו‪ ,‬יש חומר אחד‬                       ‫שמרכזם נמצא על היקפו של גלגל‬
‫– השונה מחומר הגוף החמישי – שקיבל ארבע צורות‬                            ‫אחר‪ ,‬והם נעים סביבו ומכונים גם‬
‫ראשוניות‪ .‬על ידי ארבע הצורות האלה נעשו ארבעה‬                            ‫"גלגלי היקף" (ב‪,‬כד)‪ ,‬והם התיקון השני‬
‫גופים‪ :‬הארץ‪ ,‬והמים‪ ,‬והאוויר‪ ,‬והאש‪ .‬לכל אחד‬
‫מארבעת אלה יש מקום טבעי מיוחד לו‪ ,‬ואינו לזולתו‪,‬‬                                ‫לתמונת העולם האסטרונומית‪.‬‬

                                                                        ‫‪ 5‬חומר אחד – כדורי היסודות הם‬

                                                                        ‫צורות של חומר טהור המורכב מארבעת‬

‫אם הוא נעזב לטבעו‪ .‬הם גופים דוממים‪ ,‬שאין בהם לא‬                         ‫היסודות‪ ,‬המכונים גם "חומר היולי" או‬
‫חיים ולא השגה‪ ,‬ואין הם נעים מעצמם‪ .‬אלא הם נחים‬                          ‫"חומר ראשוני"‪ ,‬ומהם מורכב כל דבר‬
‫במקומותיהם הטבעיים‪ ,‬ואם אחד מהם נכפה לצאת‬                               ‫בכדור הארץ‪ .‬ארבע צורות ראשוניות –‬
‫ממקומו – הרי כאשר סר הכופה‪ ,‬הוא נע כדי לשוב‬                             ‫ארבעת היסודות מסודרים בתבנית כדור‬
                                                                        ‫מקיף כדור‪ .‬וזה לשונו ב"משנה תורה"‪:‬‬

‫למקומו הטבעי‪ .‬כי יש בו אותו עיקרון שהוא נע בגללו‬                        ‫"ְו ָכל ֶא ָחד ְו ֶא ָחד ַמִּקיף ֶאת ֶׁשְּל ַמָּטה‬
‫כדי לשוב למקומו בקו ישר‪ .‬ואין בו עיקרון שהוא נח‬                         ‫ִמֶּמּנּו ִמָּכל רּוחֹו ָתיו ְּכמֹו ַּג ְלַּגל‪ַ :‬הּגּוף‬
                                                                        ‫ָהִראׁשֹון‪ַ ,‬ה ָּסמּוְך ְל ַג ְלַּגל ַה ָּי ֵר ַח‪ ,‬הּוא ּגּוף‬
           ‫בגללו ולא שהוא נע בגללו שלא בקו ישר‪.‬‬                         ‫ָה ֵאׁש; ְל ַמָּטה ִמֶּמּנּו – ּגּוף ָהרּו ַח; ְל ַמָּטה‬

                                     ‫תנועת היסודות לעומת תנועת הגלגלים‬  ‫ִמֶּמּנּו – ּגּוף ַהַּמ ִים; ְל ַמָּטה ִמֶּמּנּו – ּגּוף‬
                                                                        ‫ָה ָאֶרץ‪ְ .‬ו ֵאין ֵּבי ֵני ֶהם ָמקֹום ָּפנּוי ְּבֹלא ּגּוף‬
‫‪ 	6‬התנועות הישרות שיש לארבעת היסודות האלה כאשר‬                          ‫ְּכ ָלל" (יסודי התורה ג‪,‬י)‪ .‬כל ישות בעולמנו‬
‫הם נעים כדי לשוב למקומותיהם‪ ,‬הן שתיים‪ :‬תנועה‬                            ‫מורכבת הן מחומר "מופשט" הן מצורה‬

‫כלפי המקיף‪ ,‬והיא של האש ושל האוויר; ותנועה כלפי‬                         ‫שהיא מהות מופשטת (ראו א‪,‬יז בהרחבות)‪,‬‬
‫המרכז‪ ,‬והיא של המים ושל הארץ‪ .‬וכאשר כל אחד‬                              ‫וארבעת היסודות אינם יוצאים מכלל זה‪.‬‬
                                                                        ‫יש מקום טבעי מיוחד לו – בארבעת‬
                 ‫מהם מגיע למקומו הטבעי‪ ,‬הוא נח‪.‬‬                         ‫הגלגלים לפי הסדר המצוין בפסקה ‪.1‬‬

‫ואם אחד מהם נכפה לצאת ממקומו ‪ 	7‬אך הגרמים העגולים האלה (=הגלגלים השמימיים) הם‬
                                                                        ‫וכו' – היסודות נעים מטבעם בקו ישר‬
‫חיים ובעלי נפש שהם נעים בגללה‪ ,‬ואין אצלם עיקרון‬                         ‫בלבד כדי לחזור למקומם הטבעי (ומדובר‬

                                                                        ‫בתנועה מקרית‪ ,‬כמבואר ב‪,‬הנחות‪ ,‬הנחה ‪.)8‬‬

‫תנועה זו מוכרחת מן העיקרון הקובע כי רק תנועה סיבובית יכולה להיות תנועה קבועה ונצחית‪ ,‬ולא מעיקרון אחר‪.‬‬

‫‪ 6‬התנועות הישרות וכו' – מתוך כך‪ ,‬הסבירו הקדמונים מדוע האש עולה למעלה‪ ,‬ומדוע אבן הנזרקת למעלה נופלת‬

‫לארץ‪ ,‬מפני שהאש העשויה בעיקר מיסוד האש נעה למקומה הטבעי‪ ,‬שהוא למעלה‪ ,‬והאבן העשויה בעיקר מיסוד‬
‫העפר נעה למקומה הטבעי‪ ,‬שהוא למטה (אריסטו‪ ,‬פיזיקה ד‪ ,‬פרק ‪ .)5‬במדע של ימינו אין מייחסים "רצון" לדוממים בתיאור‬

                                ‫תנועת העצמים‪ ,‬והדברים מוסברים בין היתר בקיומו של כוח משיכה בין הגופים‪.‬‬

‫‪ 7‬הם חיים ובעלי נפש שהם נעים בגללה – תפיסת הגלגלים כחיים‪ ,‬בעלי נפש ושכל ותשוקה (ראו יסודי התורה ג‪,‬ט; ג‪,‬יא)‬

                                                      ‫הרחבות ועיונים‬

‫‪ 4‬אפיציקלים‪ ...‬ויש בזה מקום לעיין – ב"משנה תורה"‪ ,‬ג‪,‬ד)‪ .‬וכאן הוא מביא את הדברים בלשון "צריך עיון"‪.‬‬
‫הרמב"ם מתאר בפשטות את גלגלי ההיקף‪ .‬וזה לשונו‪ :‬נראה ששם הוא מפרט את תמונת העולם המדעית שרווחה‬
‫"ְו ֵיׁש ְל ִמ ְק ָצת ִמן ַהּכֹו ָכ ִבים ַּג ְלַּגִּלים ְק ַטִּנים ֶׁש ֵהן ְקבּו ִעים בזמנו מבלי להיכנס לפרטים ולדיון בהם‪ ,‬ואילו בפרק‬
‫ָּב ֶהן‪ְ .‬ו ֵאין אֹו ָתן ַהַּג ְלַּגִּלים ַמִּקי ִפין ֶאת ָה ָאֶרץ‪ֶ ,‬אָּלא ַּג ְלַּגל שלפנינו הוא עומד על אי הוודאות בשאלת תמונת העולם‬

                                          ‫ָק ָטן ֶׁש ֵאינֹו ַמִּקיף ָקבּו ַע ְּב ַג ְלַּגל ָּגדֹול ַהַּמִּקיף" (יסודי התורה השמימית‪.‬‬
   337   338   339   340   341   342   343   344   345   346   347