Page 333 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 333

‫אע קרפ | )םאַלַּכה( "םירבדמ"ה תרות תוחתפתה לש תירוטסיה רהיקס | ‪275‬‬

‫‪ 10‬לא הלכו בהנחותיהם וכו' –‬         ‫המיוחדים לכל דת משתיהן ממה שנקבע אצלה – אנו‬
                                                                 ‫איננו נזקקים להם כלל‪.‬‬
‫הכלאם אינו מדע טהור החוקר את‬
‫המציאות עצמה ומסיק ממנה מסקנות‪,‬‬                                ‫חכמי הכלאם גוזרים את המציאות מהנחות היסוד‬
‫אלא משתמש בכלים פילוסופיים־‬
‫מדעיים כדי לאמת את האמונה הדתית‬     ‫‪ 	10‬כללו של דבר‪ :‬כל ה"מדברים" הראשונים‪ ,‬מן‬
‫הקיימת‪ ,‬גם אם עליו ליצור לשם זה‬     ‫היוונים המתנצרים והמוסלמים‪ ,‬לא הלכו בהנחותיהם‬
‫מציאות דמיונית‪ ,‬וכך נהגו חכמי‬       ‫מלכתחילה אחר הנראה מן המציאות‪ ,‬אלא בחנו כיצד‬
‫הכלאם הראשונים‪" ,‬המשכילים שנהגו‬     ‫ראוי שתהיה המציאות כדי שתהיה ממנה ראיה על‬
‫בדרך הזו תחילה"‪ .‬אבל המאוחרים‬       ‫נכונות דעה מסוימת‪ ,‬או שלא תסתור אותה‪ .‬ומשעה‬
‫המעיינים באותם ספרים וכו' – חכמי‬    ‫שאותו דמיון התאמת‪ ,‬הניחו שהמציאות היא בצורה‬
‫הכלאם המאוחרים חשבו שחכמיהם‬         ‫כזו וכזו‪ ,‬והחלו להיזקק לביסוס אותן טענות שמהן‬
‫הראשונים התפלמסו עם הפילוסופים‬      ‫נלקחות ההנחות שעל ידן תתאמת השיטה או לא‬
‫והטילו ספק בדבריהם באופן פילוסופי‬   ‫תיסתר‪ .‬כך עשו המשכילים שנהגו בדרך הזו תחילה‪,‬‬
‫אובייקטיבי‪ ,‬ולא הבינו שהפולמוס‬      ‫וכתבוה בספרים‪ ,‬וטענו שהעיון בלבד הביא אותם‬
‫יסודו במענה לאיום תאולוגי־דתי‪,‬‬      ‫לכך‪ ,‬מבלי להתחשב בשיטה ולא בדעה קדומה‪ .‬אבל‬
‫ולולי התאמצות הראשונים לבטל‬         ‫המאוחרים המעיינים באותם ספרים אינם יודעים מזה‬
‫את הדעות הפילוסופיות באמצעות‬        ‫דבר‪ .‬כך שכשהם מוצאים באותם ספרים קדומים מסכת‬
‫טיעוני סרק והנחת מציאות דמיונית‪,‬‬    ‫ראיות גדולה והשתדלות עזה לאשש עניין מסוים‬
‫לא היו עיקרי דתם מתאמתים‪ .‬על כן‬     ‫או להפריך עניין מסוים‪ ,‬הם חושבים שעניין זה אין‬
‫קטעו קדמוני ה"מדברים" הללו את‬       ‫צורך כלל לאששו ולא לבטלו ביסודות הדת שנזקקים‬
‫המחלה משורשה – כלומר האיום‬          ‫להם‪ ,‬ושהקדמונים לא עשו זאת אלא כדי לשבש את‬
‫על הדת‪ ,‬שהוא לדעתם בגדר מחלה‪,‬‬       ‫דעות הפילוסופים ותו לא‪ ,‬ולהטיל ספק במה שהם‬
‫חייב אותם להחליף את דעת המציאות‬     ‫חשבוהו למוכח‪ .‬אך אלה האומרים כך לא ידעו ולא‬
‫המוכרת בדעה חלופית העשויה לדחות‬     ‫יבינו שהדבר אינו כפי שחשבו‪ ,‬אלא שהקדמונים טרחו‬
                                    ‫לאשש מה שהם שאפו לאשש ולהפריך מה שהם שאפו‬
          ‫את יסודות האיום על הדת‪.‬‬   ‫להפריך‪ ,‬רק בשל הפגיעה שתצמח מכך בדעות שרצו‬
                                    ‫לאמת‪ ,‬אפילו אחרי מאה הנחות‪ .‬על כן קטעו קדמוני‬
‫‪ 11‬תמסטיוס – מדינאי ופילוסוף יווני‬
                                                 ‫ה"מדברים" הללו את המחלה משורשה‪.‬‬
‫קדום (‪ 390-317‬לספירה)‪ ,‬שהרמב"ם‬
‫החשיב את פרשנותו לתורת אריסטו‬       ‫‪ 	11‬וכללו של דבר אומר לך‪ ,‬שהדבר הוא כפי שאומר‬
‫(איגרות‪ ,‬מהד' שילת‪ ,‬עמ' תקנב)‪ .‬אין‬  ‫תמסטיוס‪" :‬אין המציאות הולכת אחר הדעות‪ ,‬אלא‬
‫המציאות הולכת אחר הדעות וכו' –‬      ‫הדעות הנכונות הולכות אחר המציאות"‪ .‬אך כאשר‬
‫מדע אמיתי חוקר את המציאות בלא‬       ‫עיינתי בספרי ה"מדברים" הללו כפי שנזדמן לי‪ ,‬כמו‬
‫דעה קדומה‪ ,‬ומתקדם בהדרגה מן‬         ‫שעיינתי גם בספרי הפילוסופים כפי יכולתי‪ ,‬מצאתי‬
‫המציאות החומרית הנתונה לכללים‬       ‫שדרך כל ה"מדברים" היא דרך אחת במין‪ ,‬אף על פי‬
‫ותפיסות מופשטות יותר ויותר‪ ,‬ולא‬     ‫שסעיפיה משתנים‪ :‬יסוד הכול הוא שאין מתחשבים‬
‫אונס את דרכי המחקר המדעי להסקת‬      ‫במציאות כפי שהיא‪ ,‬כי היא מנהג‪ ,‬שמבחינת השכל‬
‫מסקנות שנקבעו מראש‪ .‬דרך אחת‬
‫במין אף על פי שסעיפיה משתנים‬
‫– לכתות בכלאם יש עיקרון משותף‬
‫אחד‪ .‬כי היא מנהג שמבחינת השכל‬
   328   329   330   331   332   333   334   335   336   337   338