Page 331 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫אע קרפ | )םאַלַּכה( "םירבדמ"ה תרות תוחתפתה לש תירוטסיה רהיקס | ‪273‬‬

‫שבכתב‪ .‬הרי הם דברים וכו' – כלומר‪,‬‬ ‫ה ַּכ ַלאם‪ֻ " ,‬מ ַת ַּכ ִּלמּון") המוסלמים‪ ,‬והוא מיעוט קטנטן‬
‫לא היתה להם בזה מסורת‪ ,‬אלא נעזרו‬ ‫ביחס למה שחיברו המוסלמים בנושא‪.‬‬
‫במעט רעיונות והוכחות שלמדו מחכמי‬
‫‪ 5‬קרה גם שראשוני המוסלמים שהלכו בדרך הזו היו כת‬
‫דת האסלאם‪.‬‬ ‫מסוימת‪ ,‬ה" ֻמ ְע ַּת ִז ַלה"‪ ,‬ומהם לקחו עמיתינו מה שלקחו‬
‫והלכו בדרכם‪ .‬לאחר זמן מה צמחה באסלאם כת אחרת‪,‬‬
‫‪ 5‬עמיתינו – הגאונים‪ .‬לא משום‬ ‫הם ה" ַאְׁש ַעִר ָּיה"‪ ,‬וצצו אצלם דעות אחרות – דעות שלא‬
‫תמצא מהן דבר אצל עמיתינו‪ ,‬לא משום שהם בחרו‬
‫שהם וכו' – כלומר‪ ,‬בחירתם בדעות‬ ‫את הדעה הראשונה על פני הדעה השנייה‪ ,‬אלא מפני‬
‫ה ֻמ ְע ַּת ִז ַלה לא נעשתה בעקבות בירור‬ ‫שקרה שהם לקחו את הדעה הראשונה וקיבלו אותה‬
‫פילוסופי‪ .‬האנדלוסים מאנשי אומתנו‬ ‫וחשבו אותה לדבר מוכח‪ .‬ואילו האנדלוסים מאנשי‬
‫– היהודים שישבו בספרד המוסלמית‪,‬‬ ‫אומתנו – כולם מחזיקים בדברי הפילוסופים ונוטים‬
‫כגון ר' שלמה אבן גבירול‪ ,‬ר' אברהם‬ ‫לדעותיהם במה שאינו סותר יסוד תורה‪ ,‬ולא תמצא‬
‫אבן עזרא‪ ,‬ר' יהודה הלוי ואחרים‬ ‫אותם כלל הולכים בדבר מדרכי ה"מדברים"‪ .‬לכן‬
‫(לדוגמה לפרשנותם‪ ,‬ראו א‪,‬מב‪ .)2‬מחזיקים‬ ‫הם נוטים בדברים רבים לשיטתנו בחיבור זה‪ ,‬באותם‬
‫בדברי הפילוסופים – אפלטון ואריסטו‬
‫וממשיכי דרכם (הנאופלטונים)‪ .‬באותם‬ ‫דברים מעטים שנמצאים אצל אחרוניהם‪.‬‬
‫דברים מעטים וכו' – אחרוני החכמים‬
‫האנדלוסים עסקו רק מעט בשאלות‪ ,‬אך‬ ‫התפתחות הכלאם‪ :‬ארבעה שלבים‬

‫לא נטו לדרכי הכלאם‪.‬‬ ‫‪ 6‬שלב א)‪ ‬ודע שכל מה שאמרו המוסלמים בעניינים האלה‪,‬‬
‫הן ה ֻמעתזלים מהם הן האשערים – הן כולן דעות‬
‫‪ 6‬מספרי היוונים והסורים וכו' –‬ ‫הבנויות על הנחות‪ ,‬כשאותן הנחות לקוחות מספרי‬
‫היוונים והסורים שרצו לחלוק על דעות הפילוסופים‬
‫הנוצרים היווניים והסוריים הקדומים‬ ‫ולהפריך את טענותיהם‪ .‬הסיבה לדבר זה היתה‬
‫שהתנגדו לפילוסופיה של אריסטו‪.‬‬ ‫שכאשר כללה האומה הנוצרית את האומות הללו‪,‬‬
‫הסיבה לדבר זה היתה וכו' – השלב‬ ‫וטענת הנוצרים ידועה‪ ,‬ודעות הפילוסופים היו נפוצות‬
‫הראשון בהתפתחות הכלאם בא‬ ‫באותן אומות (=היוונים והסורים) והפילוסופיה‬
‫בעקבות קבלת האמונה הנוצרית על‬ ‫התפתחה מהן‪ ,‬והופיעו מלכים המגנים על הדת –‬
‫ידי היוונים והסורים והצורך להגן על‬ ‫ראו חכמי היוונים והסורים של אותם דורות שהדעות‬
‫עיקרי הדת הנוצרית מפני הפילוסופיה‬ ‫הפילוסופיות סותרות את הטענות הללו סתירה גדולה‬
‫האריסטוטלית שהיתה נפוצה בהן‪.‬‬ ‫וברורה‪ .‬על כן התפתחה אצלם אותה חכמת ה"כלאם"‪,‬‬
‫וטענת הנוצרים ידועה – אמונת‬
‫"השילוש הקדוש"‪ ,‬שהיא עקרון יסוד‬
‫בנצרות‪ ,‬שאף על פי שהאל אחד‪ ,‬הוא‬
‫מורכב לפי דעתם משלושה היבטים‪:‬‬
‫האב‪ ,‬הבן שהתגשם בישו‪ ,‬ורוח‬
‫הקודש‪ .‬הרמב"ם מדגים לקוראיו את‬
‫הגיחוך בגישת מאמיני התארים על ידי‬
‫השוואתם למאמיני השילוש‪ ,‬שעמדתם‬

‫מוכרת ונלעגת (א‪,‬נ‪.)3‬‬

‫הרחבות ועיונים‬

‫‪ .)179‬לכן‪ ,‬יש מי שאומר שדברי הרמב"ם אמורים רק‬ ‫‪ 5‬לא משום שהם בחרו את הדעה הראשונה וכו'‪– ‬‬
‫באשר לשיטת התארים של ה"מדברים" (א"ש)‪ ,‬וככלל‪,‬‬ ‫לדעת חוקרים‪ ,‬טענתו של הרמב"ם אינה מבוססת‪,‬‬
‫הדברים שאימצו הגאונים מתורת הכלאם הם בדרך‬ ‫והגאונים הכירו היטב את כל האסכולות‪ .‬יתר על כן‪,‬‬
‫כלל מועטים מאוד‪ ,‬והם לא אימצו דעות משובשות‬ ‫מדברי הרמב"ם משתמע שלכאורה רק במקרה צידדו‬
‫שהחזיקו בהן חכמי הכלאם‪ .‬ויש מי שאומר שהרמב"ם‬ ‫הגאונים בדעת המעתזלה‪ ,‬וכי אילו היו נחשפים תחילה‬
‫מבקש לשלול מסורת חזלי"ת של הגאונים בעניינים אלו‬ ‫לתנועת האשעריה‪ ,‬היו מקבלים עליהם את הפטליזם‬
‫הערבי‪ .‬אולם קשה להניח כן (י"ר‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪181-‬‬
‫(כומטינו)‪.‬‬