Page 326 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 326

‫מהלך הפרקים‬                                               ‫‪ | 268‬מורה הנבוכים | מבוא לפרקי הכלאם‬

‫ניתן לחלק את פרקי הכלאם לשלושה חלקים‪ :‬מבואות‬      ‫כנגד תפיסת האחדות האורגנית של העולם‪ 13,‬מציגים‬
‫(עא‪-‬עב)‪ ,‬הצגת הנחות היסוד (עג) וההוכחות לאמונות‬   ‫חכמי הכלאם תפיסה מפורדת ושסועה של המציאות‪.‬‬
                                                  ‫לדידם‪ ,‬השלמות שבמציאות היא רק דמיון ותעתוע‬
                                 ‫הדתיות (עד‪-‬עו)‪.‬‬  ‫שווא‪ ,‬וההרמוניה הקוסמית אינה קיימת‪ .‬מתוך רצון‬
                                                  ‫לרומם את האל‪ ,‬צמצמו וגרעו הללו את בריאתו‪.‬‬
‫בפרק הראשון (עא)‪ ,‬הרמב"ם סוקר בקצרה את‬            ‫מנקודות מוצא אלו‪ ,‬קמו חכמי הכלאם וניסו להציב‬
‫התפתחות מדע האלוהות בישראל ובעמים‪ ,‬ומתאר את‬       ‫תשתית מוצקה להוכחת אמונתם בדבר חידוש העולם‪,‬‬
‫התהליך ההיסטורי של צמיחת זרם הכלאם‪ .‬כהנגדה‬        ‫וממנה לשאר האמונות הדתיות‪ .‬אך ביטול הטבע‬
‫לתפיסת הכלאם‪ ,‬הרמב"ם מציג בפרק הבא (עב)‬           ‫הקבוע והיציב וטשטוש גבולות השכל והדמיון "לא‬
‫את תמונת העולם הפיזיקלית הנכונה‪ ,‬כמו שנתפסה‬       ‫הותירו למציאות טבע יציב‪ ,‬שניתן להביא ממנו ראיות‬
‫במדע בימיו‪ ,‬כשהוא מדגיש את אחדותו ההרמונית‬        ‫מבוססות‪ ,‬ולא הותירו לשכל טבע מולד ישר שניתן‬

                                      ‫של העולם‪.‬‬                    ‫להסיק בעזרתו מסקנות נכונות"‪14.‬‬

‫הפרק המרכזי והארוך בפרקי הכלאם (עג) מוקדש‬         ‫ג‪ .‬שלילת תאולוגיה מקובעת מראש (דֹוגמה) שהיא‬
‫לתיאור תפיסת העולם של חכמי הכלאם‪ .‬בפרק זה‬         ‫דמוית־מדע (פסאודו־מדע)‪ .‬הרמב"ם קובע שהנחות‬
‫בא לידי ביטוי כוח משנתו הסדורה והבהירה של‬         ‫יסוד שקריות‪ ,‬גם אם הן מובילות למסקנה ראויה‬
‫הרמב"ם‪ ,‬גם בהצגת השיטות של מתנגדיו‪ ,‬כשהוא‬         ‫ומוסכמת מבחינתו‪ ,‬פסולות הן‪ ,‬ומי שנוהה אחריהן‬
‫מציג בשיטתיות ובהעמקה מרובה את שתים־עשרה‬          ‫הוא "כמי שנמלט מן הרמץ אל האש"‪" 15.‬הוכחות"‬
                                                  ‫שאינן עומדות במבחן הביקורת השכלית המחמירה‪,‬‬
                              ‫הנחות היסוד שלהן‪.‬‬   ‫לא רק שאינן מועילות אלא מובילות לתוצאה הפוכה‪,‬‬
                                                  ‫מפני שסוף השקר להתגלות‪ ,‬אך האמת נעדרת‪.‬‬
‫בשלושת הפרקים האחרונים‪ ,‬הרמב"ם מציג את ראיות‬      ‫ובלשונו‪" :‬והנה הם לא הוכיחו את חידוש העולם‪,‬‬
‫חכמי הכלאם לאמונות הדתיות שלהם‪ .‬הפרק הראשון‬       ‫אבל הרסו לנו את ההוכחות למציאות האלוה וייחודו‬
‫מוקדש לבריח התיכון של אמונתם‪ ,‬חידוש העולם‪,‬‬
‫שממנו הם עומדים על מציאות האל (עד)‪ .‬לאחר מכן‪,‬‬                                   ‫ושלילת הגשמות"‪16.‬‬
‫הוא מציג את ראיותיהם לאחדות האל (עה) ולשלילת‬
                                                  ‫מבחינת התוכן‪ ,‬כלומר הוכחות אודות הבריאה והאל‪,‬‬
                                   ‫גשמיותו (עו)‪.‬‬  ‫עניינים אלו היו צריכים להיכלל בחטיבת הפרקים‬
                                                  ‫הבאה‪ ,‬במחצית הראשונה של החלק השני‪ ,‬העוסקת‬
‫זהו סיומו של החלק הראשון של "מורה הנבוכים"‪,‬‬       ‫בדעת הפילוסופיה בעניינים אלו‪ .‬הכללתם בחלק‬
‫שהוא גם הרקע ונקודת המוצא לחלק השני‪ ,‬שעתיד‬        ‫הראשון של "מורה הנבוכים" יש בה מסר על דרך‬
‫הרמב"ם להציג בו את תפיסתו התאולוגית השלמה‬         ‫השלילה‪ :‬תוקפן של אמתות דתיות אינה יכולה לבוא‬
                                                  ‫מתוך סמכות בלבד‪ ,‬אלא עליהן להיות מיוסדות על‬
                ‫באשר למציאות ה' ובריאת העולם‪.‬‬     ‫ההיגיון והאמת‪ .‬כאמור‪ ,‬במבוא לכל החלק הראשון‪,‬‬
                                                  ‫החלקים הקודמים עוסקים בניתוצן של "אמונות"‬
‫‪‬‬                                               ‫גולמיות העולות מסמכות מקבעת של מונחי המקרא‬
                                                  ‫ותוארי השבח לאל‪ ,‬וגם כאן על האדם להשתחרר‬
     ‫הזמנה‬                                        ‫מן הסמכותיות האוטומטית המוענקת לפילוסופים‬
                                                  ‫בשירות הדת‪ .‬אף על פי שמטרתם טובה ומסקנותיהם‬
‫התמודדותו של הרמב"ם עם הפילוסופיה העתיקה‬          ‫אמת‪ ,‬יש בדרכם משום חורבן של ההיגיון‪ ,‬תפיסת‬
‫יש בה מסר גדול הרלוונטי גם לימינו‪ .‬הקורא עלול‬     ‫המציאות והאמת‪ ,‬וזו עתידה לזרוע בלב המאמין‬
‫לשאול את עצמו‪ ,‬מדוע עליו להשקיע זמן יקר הן‬        ‫הרס במסקנות לכשיתוודע לעובדה שהדרך הזאת‬
‫בהבנת התאוריה הן בפולמוס נגדה‪ ,‬שהרי כבר אבד‬
‫הכלח על שניהם‪ .‬אך יש להבין כי בניגוד לתפיסות‬                                                ‫כוזבת‪.‬‬
‫מדעיות עתיקות‪ ,‬שהן כגרוטאות המושלכות במחסן‬
‫ההיסטוריה‪ ,‬פילוסופיות עתיקות‪ ,‬למרבה הפלא‪,‬‬                                      ‫‪‬‬
‫קמות וחוזרות מעת לעת לקדמת הבמה‪ ,‬והמאבק‬
‫בהן חוזר וניעור מעת לעת‪ .‬ניקח דוגמה קטנה‪,‬‬
‫שהיא כטיפה מן הים גדול‪ ,‬ונדון בה בסקירה גסה‬
   321   322   323   324   325   326   327   328   329   330   331