Page 326 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 326
מהלך הפרקים | 268מורה הנבוכים | מבוא לפרקי הכלאם
ניתן לחלק את פרקי הכלאם לשלושה חלקים :מבואות כנגד תפיסת האחדות האורגנית של העולם 13,מציגים
(עא-עב) ,הצגת הנחות היסוד (עג) וההוכחות לאמונות חכמי הכלאם תפיסה מפורדת ושסועה של המציאות.
לדידם ,השלמות שבמציאות היא רק דמיון ותעתוע
הדתיות (עד-עו). שווא ,וההרמוניה הקוסמית אינה קיימת .מתוך רצון
לרומם את האל ,צמצמו וגרעו הללו את בריאתו.
בפרק הראשון (עא) ,הרמב"ם סוקר בקצרה את מנקודות מוצא אלו ,קמו חכמי הכלאם וניסו להציב
התפתחות מדע האלוהות בישראל ובעמים ,ומתאר את תשתית מוצקה להוכחת אמונתם בדבר חידוש העולם,
התהליך ההיסטורי של צמיחת זרם הכלאם .כהנגדה וממנה לשאר האמונות הדתיות .אך ביטול הטבע
לתפיסת הכלאם ,הרמב"ם מציג בפרק הבא (עב) הקבוע והיציב וטשטוש גבולות השכל והדמיון "לא
את תמונת העולם הפיזיקלית הנכונה ,כמו שנתפסה הותירו למציאות טבע יציב ,שניתן להביא ממנו ראיות
במדע בימיו ,כשהוא מדגיש את אחדותו ההרמונית מבוססות ,ולא הותירו לשכל טבע מולד ישר שניתן
של העולם. להסיק בעזרתו מסקנות נכונות"14.
הפרק המרכזי והארוך בפרקי הכלאם (עג) מוקדש ג .שלילת תאולוגיה מקובעת מראש (דֹוגמה) שהיא
לתיאור תפיסת העולם של חכמי הכלאם .בפרק זה דמוית־מדע (פסאודו־מדע) .הרמב"ם קובע שהנחות
בא לידי ביטוי כוח משנתו הסדורה והבהירה של יסוד שקריות ,גם אם הן מובילות למסקנה ראויה
הרמב"ם ,גם בהצגת השיטות של מתנגדיו ,כשהוא ומוסכמת מבחינתו ,פסולות הן ,ומי שנוהה אחריהן
מציג בשיטתיות ובהעמקה מרובה את שתים־עשרה הוא "כמי שנמלט מן הרמץ אל האש"" 15.הוכחות"
שאינן עומדות במבחן הביקורת השכלית המחמירה,
הנחות היסוד שלהן. לא רק שאינן מועילות אלא מובילות לתוצאה הפוכה,
מפני שסוף השקר להתגלות ,אך האמת נעדרת.
בשלושת הפרקים האחרונים ,הרמב"ם מציג את ראיות ובלשונו" :והנה הם לא הוכיחו את חידוש העולם,
חכמי הכלאם לאמונות הדתיות שלהם .הפרק הראשון אבל הרסו לנו את ההוכחות למציאות האלוה וייחודו
מוקדש לבריח התיכון של אמונתם ,חידוש העולם,
שממנו הם עומדים על מציאות האל (עד) .לאחר מכן, ושלילת הגשמות"16.
הוא מציג את ראיותיהם לאחדות האל (עה) ולשלילת
מבחינת התוכן ,כלומר הוכחות אודות הבריאה והאל,
גשמיותו (עו). עניינים אלו היו צריכים להיכלל בחטיבת הפרקים
הבאה ,במחצית הראשונה של החלק השני ,העוסקת
זהו סיומו של החלק הראשון של "מורה הנבוכים", בדעת הפילוסופיה בעניינים אלו .הכללתם בחלק
שהוא גם הרקע ונקודת המוצא לחלק השני ,שעתיד הראשון של "מורה הנבוכים" יש בה מסר על דרך
הרמב"ם להציג בו את תפיסתו התאולוגית השלמה השלילה :תוקפן של אמתות דתיות אינה יכולה לבוא
מתוך סמכות בלבד ,אלא עליהן להיות מיוסדות על
באשר למציאות ה' ובריאת העולם. ההיגיון והאמת .כאמור ,במבוא לכל החלק הראשון,
החלקים הקודמים עוסקים בניתוצן של "אמונות"
גולמיות העולות מסמכות מקבעת של מונחי המקרא
ותוארי השבח לאל ,וגם כאן על האדם להשתחרר
הזמנה מן הסמכותיות האוטומטית המוענקת לפילוסופים
בשירות הדת .אף על פי שמטרתם טובה ומסקנותיהם
התמודדותו של הרמב"ם עם הפילוסופיה העתיקה אמת ,יש בדרכם משום חורבן של ההיגיון ,תפיסת
יש בה מסר גדול הרלוונטי גם לימינו .הקורא עלול המציאות והאמת ,וזו עתידה לזרוע בלב המאמין
לשאול את עצמו ,מדוע עליו להשקיע זמן יקר הן הרס במסקנות לכשיתוודע לעובדה שהדרך הזאת
בהבנת התאוריה הן בפולמוס נגדה ,שהרי כבר אבד
הכלח על שניהם .אך יש להבין כי בניגוד לתפיסות כוזבת.
מדעיות עתיקות ,שהן כגרוטאות המושלכות במחסן
ההיסטוריה ,פילוסופיות עתיקות ,למרבה הפלא,
קמות וחוזרות מעת לעת לקדמת הבמה ,והמאבק
בהן חוזר וניעור מעת לעת .ניקח דוגמה קטנה,
שהיא כטיפה מן הים גדול ,ונדון בה בסקירה גסה
