Page 317 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 317
טס קרפ | ותילתכו ותויח ,םלועה לעופ – לאה | 259
להבחין ביניהם .הדיון הנוכחי דן 7אל תחשוב שדברינו עליו שהוא הצורה האחרונה לכל
במונח נבדל מגוף (=שכל נבדל). העולם רומזים לצורה האחרונה שאריסטו אמר לגביה
לעומת זאת ,אריסטו מזכיר את "הצורה ב"מטפיזיקה" (ספר יב )1072a ,שאין היא מתהווה ולא כלה;
האחרונה" ,שהיא הגורם הראשון כי אותה הצורה הנזכרת שם היא טבעית ,לא שכל
בשרשרת המציאות ,במובן חומרי
(=צורה טבעית) .לדעת הרמב"ם, נבדל .כי כשאנו אומרים עליו יתעלה שהוא צורתו
זהו הגלגל החיצוני המתואר בהרחבה האחרונה של העולם אין זה במובן של היות הצורה
בפרק הבא (ובפרק עב) ,שהוא הגוף בעלת החומר צורה של אותו חומר ,כאילו הוא יתעלה
החומרי הגדול ביותר והמקיף ביותר צורה לגוף .לא באופן זה נאמר ,אלא כמו שכל נמצא
במציאות ,שתנועתו נצחית ומניעה בעל צורה הוא מה שהוא רק בשל צורתו ,ואם כלתה
את כל העולם וצורתו נצחית וקבועה צורתו כלה ובטל כל היותו ,כן כמו היחס הזה עצמו
(א,עב ;1ב,יא) .אין זה במובן של היות יחס האלוה לכל הֵראשיות הרחוקות של המציאות.
הצורה בעלת החומר וכו' – לעומת כי הכול מצוי מכוח מציאות הבורא ,והוא מתמיד את
האמירה שהאל הוא הפועל בעולם, קיומו (של העולם) באמצעות העניין המכונה "שפע",
המובנת כפשוטה ,שהוא הגורם כמו שנבאר באחד מפרקי חיבור זה (ב,יב) .אילו היה
המניע את כל הגלגלים (לפרטים ,ראו עולה על הדעת שהבורא נעדר ,היתה נעדרת המציאות
א,עב) ,האמירה שה' הוא צורתו של כולה ,והיתה בטלה מהותן של הסיבות הרחוקות ממנו,
העולם מושאלת (מטפורית) ,ואינה
כפשוטה ,ומשמעה :אין קיום לעולם ושל המסֹובבים האחרונים ,ושל כל מה שביניהם.
בלא אל (ש"ד ,תכלית ,עמ' .)143ה ֵראשיות
הרחוקות של המציאות – שיצר ה' 8אם כן האל הוא למציאות במדרגת הצורה לדבר שיש
את הצורות הראשוניות של הנבדלים לו צורה ,שעל ידה הוא מה שהוא ,ובצורה מתקיימת
מחומר ושל החומר ,והן מניעות את אמיתתו ומהותו; כך יחס האלוה לעולם .במובן הזה
המציאות בשרשרת פעולות .אילו היה ֶנאמר עליו שהוא "הצורה האחרונה" ושהוא "צורת
עולה על הדעת וכו' – כדברי הרמב"ם הצורות" ,כלומר שהוא זה שבסופו של דבר מציאותה
ב"משנה תורה" .וזה לשונוְ" :ו ִאם של כל צורה בעולם וקיומה מתבססים עליו ,וקיומן
ַי ֲע ֶלה ַעל ַה ַּד ַעת ֶׁש ֵאין ָּכל ַהִּנ ְמ ָצ ִאין הוא על ידו ,כמו שהדברים בעלי הצורות קיימים על
ִמְּל ַבּדֹו ְמצּו ִיין – הּוא ְל ַבּדֹו ִי ְה ֶיה ָמצּוי,
ְוֹלא ִי ְב ַטל הּוא ְל ִבּטּו ָלןֶׁ ,שָּכל ַהִּנ ְמ ָצ ִאין
ְצִרי ִכין לֹוְ ,והּוא ָּברּוְך הּוא ֵאינֹו ָצִריְך
ָל ֶהן ְוֹלא ְל ֶא ָחד ֵמ ֶהן" (יסודי התורה א,ג).
8כך יחס האלוה לעולם – כשם ידי צורותיהם .מפני עניין זה הוא נקרא בלשוננו " ֵחי
העולמים" ,דהיינו שהוא חיות העולם ,כמו שיתבאר
שהצורה מאפשרת את קיומו של כל
עצם ,כך האל מאפשר את קיום העולם. (א,עב.)22
הדברים בעלי הצורות – כל העצמים
בעולםֵ .חי העולמים ...חיות העולם האל – תכלית העולם
– ה' מחיה את העולם ,והוא הנוסח
בברכות ובתפילה (לברכת בורא נפשות, 9וכן הדבר גם באשר לתכלית .כי הדבר שיש לו תכלית,
עליך לחקור אחר תכליתה של אותה התכלית .כמו
ראו ברכות ח,ח; לברכת ברוך שאמר ,ראו סדר שתאמר למשל שהכיסא – חומרו הוא העץ ,ופועלו הוא
התפילות ג; לברכת ישתבח ,ראו שם ו) .וכיוון
ש"העולמים" אינו כינוי לה' ,לדעת
הרמב"ם אין אומרים " ַחי העולמים" אך אומרים " ַחי ה'" (ראו :א,סח ;1א,עב.)22
9וכן הדבר גם באשר לתכלית – ה' הוא תכלית העולם ,שה' הוא מושא לחיקוי ולהידמות (ראו ביאור ;10והשוו
ג,יג ,שהרמב"ם דוחה את קיומה של "תכלית אחרונה" ,ושם נדון במשמעה המדויק של התכלית).
