Page 283 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 283

‫‪225‬‬

                                            ‫פרק ס‬

                                     ‫משלים להכרחיות בתוארי השלילה‬

     ‫הקדמה‪ :‬בפרק זה‪ ,‬הרמב"ם מחזק את המניע של המאמין להתקדם בדרך השלילה‪ ,‬ובה‬
     ‫בלבד‪ ,‬ומבהיר לו שימצא בה את שאיוותה נפשו‪ ,‬קרבת ה' ושמחה‪" :‬הבן זאת היטב ודעהו‬

                                    ‫ושמח בכך" (פסקה ‪.)4‬‬

                                                                                                           ‫הקדמה‬

                                     ‫‪ 	1‬בפרק הזה ברצוני להמשיל לך משלים‪ ,‬שעל ידם תתחזק‬
                                     ‫תפיסתך באשר לחיוב לרבות בתאריו (של ה') בשלילֹות‪,‬‬
                                     ‫ותתחזק רתיעתך מלהאמין שיש לו יתעלה תוארי חיוב‪.‬‬

‫‪ 2‬שקיימת "ספינה" – שיש דבר־מה‬                                                 ‫משל הספינה‪ :‬תיאור על ידי שלילות‬

‫הנקרא "ספינה"‪ .‬מקרה – תכונה של‬       ‫‪ 	2‬הנח שהתברר לאדם שקיימת "ספינה"‪ ,‬ואין הוא יודע‬
‫עצם‪ ,‬כגון‪ :‬גדול‪ ,‬יפה‪ ,‬צהוב‪ .‬מחצב –‬   ‫מה מציין המונח הזה‪ ,‬האם עצם מסוים או מקרה‬
‫חומר גלם מן הדומם (ראו א‪,‬עב‪ .)8‬שאין‬  ‫(=תכונה)‪ .‬לאדם אחר התברר עוד שאין היא מקרה‪.‬‬
‫היא גוף אחד המחובר חיבור טבעי –‬      ‫לא ֵחר התברר עוד שאין היא מחצב‪ .‬לא ֵחר התברר עוד‬
                                     ‫שאין היא בעל חיים‪ .‬לא ֵחר התברר עוד שאין היא צמח‬
                 ‫אינה יצירה טבעית‪.‬‬   ‫המחובר לאדמה‪ .‬לא ֵחר התברר עוד שאין היא גוף אחד‬
                                     ‫המחובר חיבור טבעי‪ .‬לא ֵחר התברר עוד שאין היא‬
                                     ‫בעלת תבנית שטוחה כמו הלוחות והדלתות‪ .‬לא ֵחר‬
                                     ‫התברר עוד שאין היא כדורית‪ .‬לא ֵחר התברר שאין היא‬
                                     ‫בצורת חרוט‪ ,‬לא ֵחר התברר שאינה עגולה ולא בעלת‬

                                           ‫צלעות שוות‪ ,‬ולא ֵחר התברר שאין היא אטומה‪.‬‬

                                     ‫‪ 	3‬אם כן ברור שהאחרון הזה כמעט הגיע לתפיסת הספינה‬
                                     ‫כפי שהיא על ידי אותם תארים שוללים‪ ,‬וכאילו הוא‬
                                     ‫דומה למי שתפס שהיא גוף עשוי מעץ‪ ,‬חלול‪ ,‬מוארך‪,‬‬
                                     ‫מחובר מכמה קורות – שתפס אותה בתוארי חיוב‪.‬‬
                                     ‫ואילו הקודמים שהמשלנו בהם‪ ,‬הרי כל אחד מהם‬
                                     ‫רחוק מתפיסת הספינה מזה שאחריו‪ ,‬עד שהראשון‬

                                             ‫במשל שלנו אינו יודע אלא את המונח בלבד‪.‬‬

‫‪ 4‬לא שתשלול באמירה בלבד –‬            ‫‪ 	4‬הנה כך יקרבוך תוארי השלילה לידיעת ה' יתעלה‬
                                     ‫והשגתו‪ .‬ועליך להשתדל ככל יכולתך שכל שלילה‬
‫השלילה המקרבת את האדם אל ה' באה‬      ‫של דבר שתוסיף תהיה בהוכחה‪ ,‬לא שתשלול באמירה‬
‫מתוך הבנה ובירור שכלי ולא בדקלום‬     ‫בלבד‪ .‬כי ככל שתתברר לך בהוכחה שלילת דבר‬
‫(א‪,‬נ)‪ .‬ובאופן הזה נעשו אנשים קרובים‬  ‫שחושבים שיש לו – יתעלה מכך – תתקרב אליו בדרגה‬
‫אליו מאוד מאוד‪ ,‬ואחרים בתכלית‬        ‫נוספת בלי ספק‪ .‬ובאופן הזה נעשו אנשים קרובים‬
‫הריחוק – קרבת ה' היא שם אחר להשגת‬    ‫אליו מאוד מאוד‪ ,‬ואחרים בתכלית הריחוק‪ ,‬לא שיש‬
‫ה'‪ ,‬כדבריו לעיל‪" :‬הקרבה אליו יתעלה‬
‫היא בהשגתו‪ ,‬והריחוק ממנו הוא באי‬
‫ידיעתו‪ .‬מן הפן הזה יש הבדלים גדולים‬
   278   279   280   281   282   283   284   285   286   287   288