Page 282 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 282

‫שזה חטא (בלבד) אלא חירוף וגידוף בשגגה מצד‬                                                   ‫‪ | 224‬מורה הנבוכים | חלק א‬
‫ההמון השומעים ומצד אותו טיפש האומר‪ .‬ואילו מי‬
‫שהשיג את חסרונן של האמירות האלה ואומרן‪ ,‬הרי‬                                        ‫המונח "הוצאת שם רע" משמעותו‬
‫הוא לדעתי מכלל אלה שנאמר עליהם‪ַ" :‬ו ְי ַחְּפאּו ְב ֵני‬                             ‫'אמירת דברי גנות שהם שקר'‪ ,‬ושניהם‬
‫ִיְׂש ָר ֵאל ְּד ָב ִרים ֲאֶׁשר ֹלא ֵכן ַעל ה' ֱאֹל ֵהי ֶהם" (מלכים־ב‪,‬יז‪,‬ט)‪,‬‬       ‫מציינים עברות חמורות (דעות ז‪,‬ג; וראו‬
                                                                                   ‫ביאורנו)‪ .‬ואם אמירת דבר גנות או דבר‬
             ‫ונאמר‪ּ" :‬ו ְל ַדֵּבר ֶאל ה' ּתֹו ָעה" (ישעיהו לב‪,‬ו)‪.‬‬                  ‫שקר על האדם היא בגדר עברה‪ ,‬קל‬
                                                                                   ‫וחומר אמירתם כלפי ה'‪ .‬חירוף וגידוף‬
                                                                ‫הנחיה לקורא‬        ‫בשגגה – בגדד קללה כלפי ה'‪ ,‬מפני‬
                                                                                   ‫שנעשה בפומבי (לחומרת המגדף ראו ג‪,‬מא‪;18‬‬
‫‪ 	14‬על כן אם אתה ממי שיחוס על כבוד קונו לא ראוי לך‬                                 ‫עבודה זרה ב‪,‬ו)‪ַ " .‬ו ְי ַחְּפאּו ְב ֵני ִיְׂש ָר ֵאל"‬
‫שתשמעם בשום אופן‪ ,‬קל וחומר שתאמרם‪ ,‬קל וחומר‬                                        ‫– דיברו בני ישראל על ה' דברים לא‬
‫שתעשה דוגמתם‪ .‬ידוע לך גודל עוונו של מי שיטיח‬                                       ‫ראויים‪" .‬ויחפאו" משמעותו 'כיסו'‪,‬‬
‫דברים כלפי מעלה (ראו בבלי‪ ,‬תענית כה‪,‬א)‪ .‬ואין ראוי לך כלל‬                           ‫כלומר ייחסו (לשימוש בפסוק‪ ,‬ראו‪ :‬ב‪,‬יט‪;6‬‬
‫להתעסק בתיאור ה' בחיוב כדי להגדילו במחשבת‬                                          ‫מעילה ח‪,‬ח; צרעת טז‪,‬י)‪ּ" .‬ו ְל ַדֵּבר ֶאל ה'‬
‫השווא שלך‪ .‬אין לחרוג ממה שסידרו אנשי כנסת‬                                          ‫ּתֹו ָעה" – דברים שגויים‪ .‬ובתחילתו של‬
‫הגדולה בתפילות ובברכות‪ ,‬ודי בכך מצד ההכרח‪ ,‬די‬                                      ‫הפסוק באים דברים נוקבים‪ ,‬והרמב"ם‬
‫והותר‪ ,‬כפי שאמר ר' חנינה‪ .‬ואילו שאר מה שנאמר‬                                       ‫מסב אותם למי שיודע שהדבר אסור‪ ,‬אך‬
‫בספרי הנביאים יש לקרוא בעת המעבר עליו‪ ,‬אבל‬                                         ‫מרשיע בדיבורו‪ִּ" :‬כי ָנ ָבל ְנ ָב ָלה ְי ַדֵּבר‪,‬‬
‫יש להבינו כפי שכבר ביארנו‪ ,‬שהם תוארי פעולות או‬
‫(תארים שמטרתם) להורות על שלילת העדרם‪ .‬וגם‬                                                  ‫ְו ִלּבֹו ַי ֲעֶׂשה ָאֶון ַל ֲעׂשֹות חֹ ֶנף"‪.‬‬
‫עניין זה אין לגלות להמון‪ ,‬אלא דרך עיון זו מתאימה‬
‫ליחידי הסגולה‪ ,‬שפיאורו של ה' אצלם אינו שיאמרו‬                                      ‫‪ 14‬ממי שיחוס על כבוד קונו – יחוס‬

                ‫מה שאינו ראוי אלא שישכילו כראוי‪.‬‬                                   ‫על שכלו‪ ,‬שהוא כבוד ה' (ראו א‪,‬לב‪4‬‬
                                                                                   ‫בהרחבות)‪ .‬יטיח דברים כלפי מעלה –‬
                                         ‫הדגשת חז"ל את הפער בין ה' לאדם‬            ‫ביטוי זה בא בדברי חז"ל בזיקה למי‬
                                                                                   ‫שהאשימו את ה' בהתנהגות בלתי‬
‫‪ 1	 5‬אשוב להשלים את ההערה על אמירת ר' חנינה ולדייק‬                                 ‫צודקת (ברכות לא‪,‬ב; שם לב‪,‬א; מגילה כב‪,‬ב‬
‫בה‪ .‬הוא לא אמר‪' :‬משל למלך שהיו לו אלף אלפים‬                                        ‫ומקבילות)‪ .‬מתאימה ליחידי הסגולה –‬
‫דינרי זהב ומקלסין אותו במאה דינרין'‪ ,‬כי משל זה היה‬                                 ‫מדרגה גבוהה יותר בהזמנה לחשיבה‬
‫מורה ששלמויותיו יתעלה שלמות יותר מאותן שלמויות‬
‫שיוחסו לו‪ ,‬אך הן מן המין שלהן‪ .‬ואין הדבר כן‪ ,‬כפי‬                                                             ‫(ראו א‪,‬לה‪.)5‬‬
‫שהוכחנו (א‪,‬נו)‪ ,‬אלא דיוק המשל הזה הוא דבריו "דינרי‬
‫זהב ומקלסין אותו בשלכסף"‪ ,‬כדי להורות שמה שהן‬                                       ‫‪ 15‬דבר ממינן – לעיל בפרק נו‪,‬‬
‫אצלנו שלמויות אין אצלו יתעלה דבר ממינן‪ ,‬אלא כולן‬
‫חסרון לגביו‪ ,‬כפי שביאר ואמר במשל הזה‪" :‬והלא גנאי‬                                   ‫הרמב"ם אומר בהרחבה שלא תיתכן‬
‫הוא לו"‪ .‬הרי הודיע לך שכל מה שתחשוב מן התארים‬                                      ‫שום דומּות בין ה' או שלמות המיוחסת‬
‫האלה שהוא שלמות‪ ,‬הוא חסרון לגביו יתעלה אם הוא‬                                      ‫לו לבין נברא כלשהו או תכונה‬
‫ממין מה שאצלנו‪ .‬וכבר הנחה אותנו שלמה עליו השלום‬                                    ‫מתכונותיו‪ ,‬וכאן הוא מראה שרעיון‬
‫בעניין זה בדברים מספיקים ואמר‪ִּ" :‬כי ָה ֱאֹל ִהים ַּבׁ ָּש ַמ ִים‬                  ‫זה בא כבר בדברי חז"ל‪ ,‬הממשילים‬
                                                                                   ‫את ההבדל בין שלמויותיו של הקב"ה‬
  ‫ְו ַא ָּתה ַעל ָה ָא ֶרץ‪ַ ,‬על ֵּכן ִי ְהיּו ְד ָב ֶריָך ְמ ַעִּטים" (קהלת ה‪,‬א)‪.‬‬  ‫לשלמויותינו בהבדל בין הכסף לבין‬
                                                                                   ‫הזהב‪ ,‬שהוא הבדל מהותי‪ ,‬ולא רק‬

                                                                                                                ‫כמותי‪.‬‬
   277   278   279   280   281   282   283   284   285   286   287