Page 278 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 278
| 220מורה הנבוכים | חלק א
הוא בלי ספק קרוב יותר לאל מן הראשון .וכך תמיד ,עד שיצאו ממנו – לפי שני סוגי התארים
שאם נמצא אדם שהוכחה לו אי היתכנותם של דברים השוללים :שלילת קיומו של מידע על
רבים לגביו יתעלה שלדעתנו אפשר שיהיו לו או שיצאו האל ,כגון שאינו גוף ,ושלילת קיומה
ממנו ,קל וחומר אם אנו מאמינים שהדבר מחויב – הרי של הגבלה כל שהיא על פעולותיו,
אדם זה שלם יותר מאתנו בלי ספק .התבאר לך אם כן כגון שאין שום מניעה שיפעל בעולמו
שככל שתוכח לך שלילת דבר מסוים ממנו – אתה שלם וישגיח עליו (א,נח .)7אתה מדמה (אותו
יותר .וככל שאתה מחייב לו דבר נוסף (על עצמותו) – לזולתו) – אתה מוצא צד של השוואה
בין הנברא לבין האל ,ונמצא שאתה
אתה מדמה (אותו לזולתו) ומתרחק מידיעת אמיתתו. מייחס לו הגשמה ( ַא ְנ ְּתרֹוּפֹומֹוְר ִפי ְזם).
5באופן הזה ראוי להתקרב להשגתו בחקירה ובדרישה 5משום שאתה מוצא אותו שלמות
עד שתיוודע אי היתכנותו של כל מה שלא ייתכן
לגביו; לא שתחייב לו דבר באופן שהוא עניין נוסף לגבינו .כי כל השלמויות וכו' – משפט
על עצמותו ,או שהעניין הזה הוא שלמות לגביו משום קשה להבנה (ראו הערת נרבוני ,שאומר שאינו
שאתה מוצא אותו שלמות לגבינו .כי כל השלמויות הן מבין אותו) .אולי כוונת המשפט היא
תכונות כלשהן ,ולא כל תכונה קיימת לכל בעל תכונה. להסביר את הסיבה שבגללה אנשים
דע שכשאתה מחייב לו דבר אחר אתה רחוק ממנו בשני עלולים לייחס שלמות מסוימת לאל:
אופנים :האחד ,משום שכל מה שאתה מחייב לו הוא השלמות היא ביטוי נעלה של תכונה,
שלמות (רק) עבורנו; והשני ,שאין הוא בעל דבר אחר, והיא עשויה להיות נדירה ("לא כל
תכונה נמצאת לכל בעל תכונה") ,ולכן
אלא עצמותו היא שלמויותיו כפי שביארנו (א,נג). בני אדם מוקירים אותה ("שאתה מוצא
אותו שלמות לגבינו") .לדוגמה ,עלולים
שיא ידיעת ה' – ההכרה באי היכולת להשגת ידיעתו לתאר את האל כגיבור ,מפני שבני אדם
מוקירים הופעה מושלמת של גבורה.
6וכיוון שכל אחד מבין שאין להגיע להשגת מה שבכוחנו
להשיג אלא בשלילה ,והשלילה אינה מעניקה שום ידע 6וכיוון שכל אחד מבין – בשלב
על אמיתת הדבר שנשלל ממנו מה שנשלל – אמרו
בפירוש כל בני האדם ,שהיו ושיהיו ,שאת האל יתעלה הזה ,אפילו אדם שחשיבתו מוגבלת
לא ישיגו השכלים ,ולא ישיג (או :יושג) מה הוא – מבין שאין אנו יכולים להתקרב
אלא הוא ,ושהשגתו היא חוסר היכולת להגיע לתכלית להשגת ה' אלא באמצעות השלילה.
השגתו; וכל הפילוסופים אומריםִ :סנְוָרנּו ביופיו, שאת האל יתעלה לא ישיגו השכלים
– לא השכלים האנושיים ואף לא
השכלים הנבדלים (ק"י; להגדרתם ,ראו
א,לז 6בהרחבות) .ושהשגתו היא חוסר
היכולת וכו' – ההכרה שהגיע אליה
האדם באמצעות חקירה ועיון ,שאין
האדם יכול להגיע לחקר השגתו ,היא
הרחבות ועיונים
6שאין להגיע להשגת מה שבכוחנו להשיג אלא אל האל להניח לאשליה של השגה מושלמת ולהבין שלא
בשלילה – דומה שגם לאחר הסבריו המפורטים מוטל עליו לגמור את המלאכה .מצד שני ,האל פונה אל
של הרמב"ם ,עדיין לא ברור מה תועלת יש בתארים המציאות ומקרין עליה שפע ,ולא נותר לאדם אלא להיות
השליליים .אמנם הגענו לתובנה שהתכלית היא הידיעה מוכן לקבל את השפע הזה (ב,יב) ,וההכנה לזה נעשית
שאין אנו יודעים את ה' .ואולם נשאלת השאלה :כיצד באמצעות ביטול אמונות שגויות ומידות רעות.
משל למה הדבר דומה? למי שרוצה להשקות את מקדמת תובנה כזו את האדם?
ייתכן שהפתרון טמון בהגדרה נכונה של היעד .מי שדותיו ממימיו של מעיין ,שאינו צריך לבוא במגע ישיר
שמבקש להבין את האל ,מבקש למעשה או להיות אל ,וזו עם מקור נביעת המים ,ודי שיחפור תעלה ויטה בה את
טעות יסודית (ראו א,לב) ,או לברוא לו אל בתבנית מחשבתו ,המים אל שדהו ויסלק ממנה תדיר כל חסימה.
שהיא הסתפקות בשקר .וחייב כל מי שמבקש להתחבר
