Page 278 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 278

‫‪ | 220‬מורה הנבוכים | חלק א‬

‫הוא בלי ספק קרוב יותר לאל מן הראשון‪ .‬וכך תמיד‪ ,‬עד‬                      ‫שיצאו ממנו – לפי שני סוגי התארים‬
‫שאם נמצא אדם שהוכחה לו אי היתכנותם של דברים‬                            ‫השוללים‪ :‬שלילת קיומו של מידע על‬
‫רבים לגביו יתעלה שלדעתנו אפשר שיהיו לו או שיצאו‬                        ‫האל‪ ,‬כגון שאינו גוף‪ ,‬ושלילת קיומה‬
‫ממנו‪ ,‬קל וחומר אם אנו מאמינים שהדבר מחויב – הרי‬                        ‫של הגבלה כל שהיא על פעולותיו‪,‬‬
‫אדם זה שלם יותר מאתנו בלי ספק‪ .‬התבאר לך אם כן‬                          ‫כגון שאין שום מניעה שיפעל בעולמו‬
‫שככל שתוכח לך שלילת דבר מסוים ממנו – אתה שלם‬                           ‫וישגיח עליו (א‪,‬נח‪ .)7‬אתה מדמה (אותו‬
‫יותר‪ .‬וככל שאתה מחייב לו דבר נוסף (על עצמותו) –‬                        ‫לזולתו) – אתה מוצא צד של השוואה‬
                                                                       ‫בין הנברא לבין האל‪ ,‬ונמצא שאתה‬
 ‫אתה מדמה (אותו לזולתו) ומתרחק מידיעת אמיתתו‪.‬‬                          ‫מייחס לו הגשמה ( ַא ְנ ְּתרֹוּפֹומֹוְר ִפי ְזם)‪.‬‬

‫‪ 	5‬באופן הזה ראוי להתקרב להשגתו בחקירה ובדרישה‬                         ‫‪ 5‬משום שאתה מוצא אותו שלמות‬
‫עד שתיוודע אי היתכנותו של כל מה שלא ייתכן‬
‫לגביו; לא שתחייב לו דבר באופן שהוא עניין נוסף‬                          ‫לגבינו‪ .‬כי כל השלמויות וכו' – משפט‬
‫על עצמותו‪ ,‬או שהעניין הזה הוא שלמות לגביו משום‬                         ‫קשה להבנה (ראו הערת נרבוני‪ ,‬שאומר שאינו‬
‫שאתה מוצא אותו שלמות לגבינו‪ .‬כי כל השלמויות הן‬                         ‫מבין אותו)‪ .‬אולי כוונת המשפט היא‬
‫תכונות כלשהן‪ ,‬ולא כל תכונה קיימת לכל בעל תכונה‪.‬‬                        ‫להסביר את הסיבה שבגללה אנשים‬
‫דע שכשאתה מחייב לו דבר אחר אתה רחוק ממנו בשני‬                          ‫עלולים לייחס שלמות מסוימת לאל‪:‬‬
‫אופנים‪ :‬האחד‪ ,‬משום שכל מה שאתה מחייב לו הוא‬                            ‫השלמות היא ביטוי נעלה של תכונה‪,‬‬
‫שלמות (רק) עבורנו; והשני‪ ,‬שאין הוא בעל דבר אחר‪,‬‬                        ‫והיא עשויה להיות נדירה ("לא כל‬
                                                                       ‫תכונה נמצאת לכל בעל תכונה")‪ ,‬ולכן‬
      ‫אלא עצמותו היא שלמויותיו כפי שביארנו (א‪,‬נג)‪.‬‬                     ‫בני אדם מוקירים אותה ("שאתה מוצא‬
                                                                       ‫אותו שלמות לגבינו")‪ .‬לדוגמה‪ ,‬עלולים‬
                         ‫שיא ידיעת ה' – ההכרה באי היכולת להשגת ידיעתו‬  ‫לתאר את האל כגיבור‪ ,‬מפני שבני אדם‬
                                                                        ‫מוקירים הופעה מושלמת של גבורה‪.‬‬
‫‪ 	6‬וכיוון שכל אחד מבין שאין להגיע להשגת מה שבכוחנו‬
‫להשיג אלא בשלילה‪ ,‬והשלילה אינה מעניקה שום ידע‬                          ‫‪ 6‬וכיוון שכל אחד מבין – בשלב‬
‫על אמיתת הדבר שנשלל ממנו מה שנשלל – אמרו‬
‫בפירוש כל בני האדם‪ ,‬שהיו ושיהיו‪ ,‬שאת האל יתעלה‬                         ‫הזה‪ ,‬אפילו אדם שחשיבתו מוגבלת‬
‫לא ישיגו השכלים‪ ,‬ולא ישיג (או‪ :‬יושג) מה הוא –‬                          ‫מבין שאין אנו יכולים להתקרב‬
‫אלא הוא‪ ,‬ושהשגתו היא חוסר היכולת להגיע לתכלית‬                          ‫להשגת ה' אלא באמצעות השלילה‪.‬‬
‫השגתו; וכל הפילוסופים אומרים‪ִ :‬סנְוָרנּו ביופיו‪,‬‬                       ‫שאת האל יתעלה לא ישיגו השכלים‬
                                                                       ‫– לא השכלים האנושיים ואף לא‬
                                                                       ‫השכלים הנבדלים (ק"י; להגדרתם‪ ,‬ראו‬
                                                                       ‫א‪,‬לז‪ 6‬בהרחבות)‪ .‬ושהשגתו היא חוסר‬
                                                                       ‫היכולת וכו' – ההכרה שהגיע אליה‬
                                                                       ‫האדם באמצעות חקירה ועיון‪ ,‬שאין‬
                                                                       ‫האדם יכול להגיע לחקר השגתו‪ ,‬היא‬

‫הרחבות ועיונים‬

‫‪ 6‬שאין להגיע להשגת מה שבכוחנו להשיג אלא אל האל להניח לאשליה של השגה מושלמת ולהבין שלא‬

‫בשלילה – דומה שגם לאחר הסבריו המפורטים מוטל עליו לגמור את המלאכה‪ .‬מצד שני‪ ,‬האל פונה אל‬

‫של הרמב"ם‪ ,‬עדיין לא ברור מה תועלת יש בתארים המציאות ומקרין עליה שפע‪ ,‬ולא נותר לאדם אלא להיות‬

‫השליליים‪ .‬אמנם הגענו לתובנה שהתכלית היא הידיעה מוכן לקבל את השפע הזה (ב‪,‬יב)‪ ,‬וההכנה לזה נעשית‬

‫שאין אנו יודעים את ה'‪ .‬ואולם נשאלת השאלה‪ :‬כיצד באמצעות ביטול אמונות שגויות ומידות רעות‪.‬‬

‫משל למה הדבר דומה? למי שרוצה להשקות את‬                                 ‫מקדמת תובנה כזו את האדם?‬

‫ייתכן שהפתרון טמון בהגדרה נכונה של היעד‪ .‬מי שדותיו ממימיו של מעיין‪ ,‬שאינו צריך לבוא במגע ישיר‬

‫שמבקש להבין את האל‪ ,‬מבקש למעשה או להיות אל‪ ,‬וזו עם מקור נביעת המים‪ ,‬ודי שיחפור תעלה ויטה בה את‬

‫טעות יסודית (ראו א‪,‬לב)‪ ,‬או לברוא לו אל בתבנית מחשבתו‪ ,‬המים אל שדהו ויסלק ממנה תדיר כל חסימה‪.‬‬

                                        ‫שהיא הסתפקות בשקר‪ .‬וחייב כל מי שמבקש להתחבר‬
   273   274   275   276   277   278   279   280   281   282   283