Page 277 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫‪219‬‬

‫פרק נט‬

‫השולל יותר – משיג יותר‬

‫הקדמה‪ :‬הפרק הזה והפרק הבא אחריו עוסקים בהרחבה בשאלות הנובעות מתורת השלילה‪.‬‬

‫הפרק שלפנינו מבהיר שהבדלי מדרגה בין משיגי האל קיימים אפילו לאור תורת השלילה‪,‬‬

‫וכולל דיון בדברי חז"ל בשאלת האיסור להשתמש בתארים חיוביים בתפילה‪.‬‬

‫השאלה‪ :‬מה ההבדל בין המשיגים את האל בשלילה?‬

‫‪ 1‬יכול השואל לשאול‪ :‬כיוון שאין עצה להשיג את אמיתת ‪ 1‬שהדבר המושג הוא רק שהוא מצוי‬

‫– וכמו שראינו (נז‪-‬נח)‪ ,‬אף השימוש‬ ‫עצמותו‪ ,‬וההוכחה מראה שהדבר המושג הוא רק שהוא‬
‫בביטוי "מצוי" בזיקה לאל אינו מדויק‪,‬‬ ‫מצוי‪ ,‬ותוארי החיוב בלתי אפשריים‪ ,‬כפי שהוכח –‬
‫ויש לנסח אותו בשלילה‪" :‬שהעדרו לא‬ ‫כיצד יהיה הבדל במעלה בין המשיגים? שהרי אם כן‬
‫ייתכן" (א‪,‬נח‪ .)6‬מה שהשיגו משה וכו'‬

‫– אם אי אפשר לדעת דבר פרט לעובדה‬ ‫מה שהשיגו משה רבנו ושלמה‪ ,‬הוא שמשיג כל אחד‬
‫שהאל קיים‪ ,‬ואי אפשר לצבור מידע‬ ‫מן התלמידים‪ ,‬ובדבר זה לא ייתכן יתרון (של אחד‬
‫חיובי עליו‪ ,‬במה עולות השגת משה‬ ‫על רעהו); והרי מפורסם אצל אנשי הדת ואף אצל‬
‫והשגת שלמה את ה' מהשגת אחרון‬
‫התלמידים? משה ושלמה מייצגים את‬ ‫הפילוסופים שההבדלים במעלה בזה הם רבים?‬

‫שיא החכמה האנושית‪ ,‬כדבריו להלן‪:‬‬ ‫התשובה‪ :‬רמות השלילה מקרבות להשגת אמת‬
‫"אמרו ז"ל על משה רבנו‪' :‬אב בחכמה‪,‬‬
‫אב בתורה‪ ,‬אב בנביאים'‪ .‬ועל שלמה‬ ‫‪ 2‬דע לך שכך הוא הדבר‪ ,‬ושההבדל במעלה בין המשיגים‬
‫גדול מאוד‪ .‬כי ככל שמתארים יותר את המתואר‪ ,‬כך‬
‫נאמר‪ַ ' :‬וֶּי ְחַּכם ִמָּכל ָה ָא ָדם'" (ג‪,‬נד‪.)3‬‬

‫הוא מתייחד יותר‪ ,‬והמתאר מתקרב להשגת מהותו ‪ 2‬כי ככל שמתארים יותר את המתואר‪,‬‬

‫כך הוא מתייחד יותר – בדברים הללו‬ ‫האמיתית‪ .‬וכך ככל שתוסיף שלילות כלפיו יתעלה‪,‬‬
‫טמון עיקר התשובה‪ :‬אין אנו מבקשים‬ ‫תתקרב להשגה ותהיה קרוב אליו יותר ממי שאינו‬
‫לזהות את ה' אלא לייחדו‪ ,‬כלומר להבדיל‬
‫אותו מכל דבר אחר‪ .‬ודבר זה נתבאר על‬ ‫שולל מה שהוכחה לך שלילתו‪.‬‬

‫ידי הרמב"ם ב"משנה תורה" בדבריו על‬ ‫‪ 3‬מסיבה זו א)יש שאדם עמל שנים רבות כדי להבין‬
‫משה רבנו‪ַ " :‬עד ֶׁש ִהׂ ִּשיג ֵמ ֲא ִמ ַּתת ִהָּמ ְצאֹו‬ ‫מדע מסוים ולאמת את הנחותיו עד שיהיה לו ודאי‪,‬‬
‫ָּד ָבר ֶׁשִּנ ְפָרד ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא ְּב ַד ְעּתֹו‬ ‫ותוצאת המדע ההוא כולה תהיה שנשלול מהאל עניין‬
‫ִמׁ ְּש ָאר ַהִּנ ְמ ָצ ִאין" (יסודי התורה א‪,‬י)‪ .‬על ידי‬

‫תוארי השלילה‪ ,‬אין אנו מבקשים לומר‬ ‫מסוים ונוכיח שבלתי אפשרי לייחס לו את העניין הזה‪.‬‬
‫דבר־מה על האל אלא להבין שאי אפשר‬ ‫ב)וא ֵחר‪ ,‬מן המתרשלים בעיון‪ ,‬לא יוכח לו הדבר‪ ,‬אלא‬
‫להגדיר אותו‪ ,‬מפני שאינו דומה לשום‬ ‫יהיה אצלו בספק האם עניין זה נמצא לאל או לא נמצא‬
‫דבר מן העולם המוכר לנו‪ .‬ככל שתוסיף‬ ‫לו‪ .‬ג)וא ֵחר‪ ,‬מעיוורי ההבנה‪ ,‬יחשוב למחויב את העניין‬
‫שלילות‪ ...‬תתקרב להשגה – הדבר אינו‬

‫ששלילתו הוכחה‪ .‬א)כמו שאוכיח ש(האל) איננו גוף קשור לאמירות המילוליות אלא להכרה‬
‫(ב‪,‬א)‪ ,‬ב)וא ֵחר יסתפק ולא ידע אם הוא גוף או איננו גוף‪ ,‬הפנימית השכלית‪.‬‬

‫ג)וא ֵחר יפסוק שהוא גוף ויפגוש את האל באמונה זו‪.‬‬

‫‪ 4‬והשני רחוק ממנו – רמת המשיג‬ ‫‪ 4‬מה רב ההבדל בין שלושת האנשים האלה! הראשון‬
‫הוא בלי ספק הקרוב ביותר לאל‪ ,‬והשני רחוק ממנו‪,‬‬
‫נמדדת לפי קרבתו אל ההכרה‬ ‫והשלישי רחוק יותר‪ .‬כיוצא בזה אם נניח רביעי שהוכח‬
‫לו שהיפעלויות אצלו יתעלה אינן אפשריות‪ ,‬ודבר זה‬
‫שהאל אינו ניתן להשגה (פסקה ‪.)6‬‬ ‫לא הוכח לראשון ששלל את הגשמיות‪ ,‬הרי הרביעי הזה‬
‫שהיפעלויות אצלו יתעלה אינן‬
‫אפשריות – כמבואר א‪,‬נה‪.5,4,1‬‬
‫שלדעתנו אפשר שיהיו לו או‬