Page 280 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 280

‫הגדולה ותקנינהו בתפלה אנן לא הוה יכילנן למימרינהי‪,‬‬                                    ‫‪ | 222‬מורה הנבוכים | חלק א‬
‫ואת אמרת ואזלת? (=הרי אנחנו את שלוש הראשונות‬
‫["הגדול הגיבור והנורא"] אלמלא שאמר אותן משה‬                                  ‫האם בשבחים הללו סיימת למנות את‬
‫רבנו ובאו אנשי כנסת הגדולה ותיקנו אותן בתפילה לא‬                             ‫כל שבחי הבורא? אלמלא דאמרינהו‬
‫היינו יכולים לאומרן‪ ,‬ואתה אמרת והמשכת?) משל למה‬                              ‫משה רבינו – בפסוק "ִּכי ה' ֱאֹל ֵהי ֶכם‬
‫הדבר דומה? למלך בשר ודם שהיו לו אלף אלפים דינרי‬                              ‫הּוא ֱאֹל ֵהי ָה ֱאֹל ִהים ַו ֲאדֹ ֵני ָה ֲאדֹ ִנים‪,‬‬
‫זהב ומקלסין (=משבחים) אותו בשלכסף‪ ,‬והלא גנאי‬                                 ‫ָה ֵאל ַהָּגדֹל ַהִּגּבֹר ְו ַהּנֹו ָרא" (דברים י‪,‬יז)‬
‫הוא לו'" (בבלי מגילה כה‪,‬א)‪ .‬עד כאן לשון איש המעלה הזה‪.‬‬                       ‫ואתו אנשי כנסת הגדולה ותקנינהו‬
                                                                             ‫בתפלה – "אנשי הכנסת הגדולה" הם‬
                                                              ‫ניתוח ומסקנות‬  ‫מאה ועשרים החכמים שהיו בבית‬
                                                                             ‫הדין הגדול שהקים עזרא כשעלה‬
‫	‪ 9‬ראשית‪ ,‬התבונן בסלידתו מריבוי תוארי החיוב ומאיסתו‬                          ‫מבבל לאחר חורבן בית ראשון‪ ,‬שכמה‬
‫בהם‪ .‬והתבונן כיצד הוא אומר במפורש על התארים‬                                  ‫מהם היו הנביאים האחרונים (משנה‬
‫שאילו היה הדבר תלוי בשכלינו בלבד‪ ,‬לא היינו אומרים‬                            ‫תורה‪ ,‬הקדמה ז)‪ ,‬תיקנו בגלל מצבה הירוד‬
‫אותם לעולם ולא היינו מדברים על דבר מהם‪ .‬אך כיוון‬                             ‫של הלשון העברית בימיהם לומר‬
‫שהצורך לפנות אל בני האדם במה שיקנה להם תפיסה‬                                 ‫סדר תפילה קבוע‪ :‬בשלוש הברכות‬
‫כלשהי‪ ,‬כפי שאמרו "דברה תורה כלשון בני אדם"‪ ,‬הזקיק‬                            ‫הראשונות‪ ,‬יאמר המתפלל דברי‬
‫שיתואר להם ה' בשלמויותיהם‪ ,‬הרי המרב מבחינתנו‬                                 ‫שבח‪ ,‬אחריהן יאמר בקשות של הפרט‬
‫הוא שנעצור אצל אותן אמירות ולא נכנה אותו בהן אלא‬                             ‫והציבור‪ ,‬ויסיים בשלוש ברכות הודאה‬
‫בשעת קריאתן בתורה בלבד‪ .‬אך כיוון שבאו גם אנשי‬
‫כנסת הגדולה‪ ,‬שהם נביאים‪ ,‬וסידרו את הזכרתן בתפילה‪,‬‬                                                  ‫לה' (תפילה א‪,‬ד)‪.‬‬

            ‫המרב מבחינתנו הוא שנאמר אותן בלבד‪.‬‬                               ‫‪ 9‬שאילו היה הדבר תלוי בשכלינו‬

‫‪ 	10‬אם כן תורף האמירה הזו היא שהוא אמר בפירוש‬                                ‫בלבד וכו' – מבחינה שכלית טהורה‪,‬‬
‫שתפילתנו בהן מבוססת על שני הכרחים‪ :‬האחד‪ ,‬שהן‬                                 ‫אין מקום לתארים‪ ,‬אבל בסופו של דבר‪,‬‬
‫נאמרו בתורה; והשני‪ ,‬שהנביאים סידרו את התפילה‬                                 ‫יש להתחשב גם בהיבטים חברתיים־‬
‫בהן‪ .‬אם כן לולא ההכרח הראשון לא היינו מזכירים‬                                ‫מדיניים ולהקנות תפיסות משותפות‬
‫אותן‪ ,‬ולולא ההכרח השני לא היינו מוציאים אותן‬                                 ‫לכל בני האדם‪ ,‬ולזה יש צורך בתארים‬
‫ממקומן ולא היינו מתפללים בהן‪ ,‬ואילו אתה ממשיך‬
‫בתארים?! הרי התברר לך גם כן מן הדברים האלה‪ ,‬שלא‬                                                         ‫אנושיים‪.‬‬
‫כל התארים המיוחסים לה' שתמצא בספרי הנביאים ראוי‬
‫לנו להתפלל בהם ולומר אותם‪ .‬משום שהוא לא אמר‬                                  ‫‪ 10‬אם כן תורף האמירה הזו וכו' – אם‬
‫(רק)‪" :‬אלמלא דאמרינהו משה רבינו לא הוה יכלינן‬
‫למימרינהי" אלא (הוסיף) תנאי אחר‪" :‬ואתו אנשי כנסת‬                             ‫יש צורך להשתמש בתארים‪ ,‬יש לעשות‬
‫הגדולה ותקנינהי בתפלה"‪ ,‬ואז מותר לנו להתפלל בהם‪.‬‬                             ‫זאת בצמצום‪ ,‬כקביעת התורה עצמה‬
                                                                             ‫בעת קריאת התורה‪ ,‬וכתקנת הנביאים‬
                                                         ‫פולמוס נגד הפיוטים‬  ‫ואנשי כנסת הגדולה בתפילה‪ ,‬שהרי הם‬

‫‪ 	11‬לא כפי שעשו הבורים באמת‪ ,‬שהפריזו והאריכו‬                                                         ‫קבעו אותה‪.‬‬
‫והרחיבו בתפילות שחיברו ובדרשות שניסחו כדי‬
                                                                             ‫‪ 11‬לא כפי שעשו הבורים באמת –‬

                                                                             ‫אף על פי שהציבור מכנה אותם חכמים‬
                                                                             ‫ומשוררים וכדומה‪ .‬ואפשר שמשמעו‬
                                                                             ‫"הסכלים ָּבאמת"‪ ,‬כלומר "אלו שלא‬

                                                                                           ‫ידעו את האמת" (ש"מ)‪.‬‬
   275   276   277   278   279   280   281   282   283   284   285