Page 280 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 280
הגדולה ותקנינהו בתפלה אנן לא הוה יכילנן למימרינהי, | 222מורה הנבוכים | חלק א
ואת אמרת ואזלת? (=הרי אנחנו את שלוש הראשונות
["הגדול הגיבור והנורא"] אלמלא שאמר אותן משה האם בשבחים הללו סיימת למנות את
רבנו ובאו אנשי כנסת הגדולה ותיקנו אותן בתפילה לא כל שבחי הבורא? אלמלא דאמרינהו
היינו יכולים לאומרן ,ואתה אמרת והמשכת?) משל למה משה רבינו – בפסוק "ִּכי ה' ֱאֹל ֵהי ֶכם
הדבר דומה? למלך בשר ודם שהיו לו אלף אלפים דינרי הּוא ֱאֹל ֵהי ָה ֱאֹל ִהים ַו ֲאדֹ ֵני ָה ֲאדֹ ִנים,
זהב ומקלסין (=משבחים) אותו בשלכסף ,והלא גנאי ָה ֵאל ַהָּגדֹל ַהִּגּבֹר ְו ַהּנֹו ָרא" (דברים י,יז)
הוא לו'" (בבלי מגילה כה,א) .עד כאן לשון איש המעלה הזה. ואתו אנשי כנסת הגדולה ותקנינהו
בתפלה – "אנשי הכנסת הגדולה" הם
ניתוח ומסקנות מאה ועשרים החכמים שהיו בבית
הדין הגדול שהקים עזרא כשעלה
9ראשית ,התבונן בסלידתו מריבוי תוארי החיוב ומאיסתו מבבל לאחר חורבן בית ראשון ,שכמה
בהם .והתבונן כיצד הוא אומר במפורש על התארים מהם היו הנביאים האחרונים (משנה
שאילו היה הדבר תלוי בשכלינו בלבד ,לא היינו אומרים תורה ,הקדמה ז) ,תיקנו בגלל מצבה הירוד
אותם לעולם ולא היינו מדברים על דבר מהם .אך כיוון של הלשון העברית בימיהם לומר
שהצורך לפנות אל בני האדם במה שיקנה להם תפיסה סדר תפילה קבוע :בשלוש הברכות
כלשהי ,כפי שאמרו "דברה תורה כלשון בני אדם" ,הזקיק הראשונות ,יאמר המתפלל דברי
שיתואר להם ה' בשלמויותיהם ,הרי המרב מבחינתנו שבח ,אחריהן יאמר בקשות של הפרט
הוא שנעצור אצל אותן אמירות ולא נכנה אותו בהן אלא והציבור ,ויסיים בשלוש ברכות הודאה
בשעת קריאתן בתורה בלבד .אך כיוון שבאו גם אנשי
כנסת הגדולה ,שהם נביאים ,וסידרו את הזכרתן בתפילה, לה' (תפילה א,ד).
המרב מבחינתנו הוא שנאמר אותן בלבד. 9שאילו היה הדבר תלוי בשכלינו
10אם כן תורף האמירה הזו היא שהוא אמר בפירוש בלבד וכו' – מבחינה שכלית טהורה,
שתפילתנו בהן מבוססת על שני הכרחים :האחד ,שהן אין מקום לתארים ,אבל בסופו של דבר,
נאמרו בתורה; והשני ,שהנביאים סידרו את התפילה יש להתחשב גם בהיבטים חברתיים־
בהן .אם כן לולא ההכרח הראשון לא היינו מזכירים מדיניים ולהקנות תפיסות משותפות
אותן ,ולולא ההכרח השני לא היינו מוציאים אותן לכל בני האדם ,ולזה יש צורך בתארים
ממקומן ולא היינו מתפללים בהן ,ואילו אתה ממשיך
בתארים?! הרי התברר לך גם כן מן הדברים האלה ,שלא אנושיים.
כל התארים המיוחסים לה' שתמצא בספרי הנביאים ראוי
לנו להתפלל בהם ולומר אותם .משום שהוא לא אמר 10אם כן תורף האמירה הזו וכו' – אם
(רק)" :אלמלא דאמרינהו משה רבינו לא הוה יכלינן
למימרינהי" אלא (הוסיף) תנאי אחר" :ואתו אנשי כנסת יש צורך להשתמש בתארים ,יש לעשות
הגדולה ותקנינהי בתפלה" ,ואז מותר לנו להתפלל בהם. זאת בצמצום ,כקביעת התורה עצמה
בעת קריאת התורה ,וכתקנת הנביאים
פולמוס נגד הפיוטים ואנשי כנסת הגדולה בתפילה ,שהרי הם
11לא כפי שעשו הבורים באמת ,שהפריזו והאריכו קבעו אותה.
והרחיבו בתפילות שחיברו ובדרשות שניסחו כדי
11לא כפי שעשו הבורים באמת –
אף על פי שהציבור מכנה אותם חכמים
ומשוררים וכדומה .ואפשר שמשמעו
"הסכלים ָּבאמת" ,כלומר "אלו שלא
ידעו את האמת" (ש"מ).
