Page 285 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫ס קפר | הלילשה ירבתוא חיותרכהל םילמש | ‪227‬‬

‫המציאות שאין סיבה למציאותו (ראו‬ ‫מחייב התארים אינו מאמין באלוה‬

‫‪ 7‬איני אומר שמחייב התארים לה' יתעלה א)אינו משיגו ב‪,‬א עיון ‪ 3‬וההנחות שמתבססת עליהן ההוכחה‪,‬‬

‫בעיקר ‪.)20-19‬‬ ‫כראוי‪ ,‬או ב)שהוא משתף‪ ,‬או ג)שהוא משיג אותו אחרת‬
‫מכפי שהוא‪ ,‬אלא אני אומר שהוא סילק את מציאות‬
‫‪ 7‬א)אינו משיגו כראוי – אינו מכיר‬
‫האלוה מהאמנתו מבלי לשים לב לכך‪.‬‬
‫את האל בעמקות הראויה‪ .‬ב)משתף –‬
‫מאמין באלוהים וגם באלים אחרים‪.‬‬ ‫‪ 8‬ביאור הדבר הוא‪ :‬‬
‫ג)משיג אותו אחרת מכפי שהוא – מכיר‬ ‫א)‪ ‬שמי שאינו משיג כראוי אמיתת דבר־מה‪ ,‬הוא ַהמשיג‬
‫את האל וטועה בפרט מסוים לגביו‪.‬‬ ‫חלק ממנה ואינו יודע חלק ממנה‪ ,‬כמו מי שמשיג מעניין‬
‫ומקובל להחשיב את שלושת מיני בני‬
‫האדם הללו כמאמינים באלוהים‪ ,‬גם אם‬

‫הם טועים בהגדרתו‪ ,‬כמו שיתברר להלן‬ ‫האדם (המוגדר "חי הוגה") את מרכיבי החיות ואינו‬
‫על אתר‪.‬‬ ‫משיג את מרכיבי ההיגיון‪ .‬וה' יתעלה – אין באמיתת‬
‫מציאותו ריבוי כך שניתן יהיה להבין ממנו משהו אחד‬
‫‪ 8‬א)‪ ‬וה' יתעלה אין באמיתת מציאותו‬
‫ולא לדעת משהו אחר‪ .‬‬
‫ריבוי וכו' – ולכן לא ניתן לומר שמי‬
‫שמצדד בקיומם של תארים חיוביים‬

‫ב)‪ ‬וכן המשתף עם דבר־מה‪ ,‬הוא התופס אמיתת משיג חלק מאמיתת האל‪ ,‬מפני שלפי‬
‫הגדרת האל‪ ,‬הוא מנותק לחלוטין‬
‫(=מהותה האמיתית) עצמות מסוימת כפי שהיא‪,‬‬
‫ממושג האל‪ .‬‬ ‫ומחייב אמיתות כזו לעצמות אחרת‪ .‬אך התארים האלה‪,‬‬
‫ב)‪ ‬המשתף עם דבר־מה וכו' – לכאורה‬ ‫לדעת הסוברים אותם‪ ,‬אינם עצמות האלוה ואמיתתו‬

‫מי שמשתף רק טועה להאמין שיש‬

‫מצויים רבים שהם בגדר "אלוהים"‪,‬‬ ‫אלא עניינים נוספים על העצמות‪ .‬‬
‫אך כביכול אינו טועה בהבנת המושג‬ ‫ג)‪ ‬כמו כן מי שמשיג דבר אחרת מכפי שהוא‪ ,‬אין מנוס‬
‫אלוהים‪ .‬לא כן במי שמאמין בייחוס‬ ‫מכך שישיג ממנו בהכרח דבר־מה כפי שהוא‪ .‬אך מי‬
‫תארים לה'‪ ,‬שטעותו היא בתפיסה‬ ‫שתופס את הטעם ככמות‪ ,‬איני אומר שהוא תפס את‬
‫מעוותת של המושג "אלוהים"‪ ,‬כשהוא‬

‫טוען שהוא מושג הניתן להיות מתואר‪.‬‬ ‫הדבר אחרת מכפי שהוא‪ ,‬אלא אומר שאין הוא יודע‬
‫נמצא שהטענה שמי שמאמין בקיומם‬ ‫שהטעם קיים‪ ,‬ואינו יודע על מה מורה המונח הזה‪ .‬זהו‬
‫של התארים מאמין למעשה בריבוי‬
‫אלוהות (א‪,‬נ‪;3‬א‪,‬נא‪ )4‬מקבלת כאן פרשנות‬ ‫עיון דק מאוד‪ .‬הבינהו‪.‬‬

‫מחמירה ביותר‪ :‬אין מדובר ב"שיתוף"‬ ‫‪ 9‬לפי הביאור הזה תדע שמי שאינו משיג כראוי את‬
‫אלא בשיבוש מוחלט של המונח‬
‫האלוה‪ ,‬והרחוק מידיעתו‪ ,‬הוא זה שלא התבררה לו "אלוהים" עד כדי ניתוקו המוחלט מן‬

‫המושג האמיתי‪ .‬‬ ‫שלילת עניין מן העניינים שלאדם אחר הוכחה שלילתם‬
‫ג)‪ ‬כמו כן מי שמשיג וכו' – יש להבחין‬ ‫ממנו‪ .‬נמצא שכל מי ששלילותיו מועטות – השגתו‬
‫דלה יותר‪ ,‬כפי שביארנו בראש הפרק‪ .‬אך מי שמייחס‬
‫בין אמירה שאינה מתאימה לגמרי‬

‫למציאות‪ ,‬אך גם אינה טעות לגמרי‪,‬‬

‫לבין מי שאין לדבריו שום זיקה לנושא‪ .‬בתרגום אלחריזי נוסף לפני "אך מי" המשפט‪" :‬והמשל על זה כי מי שהשיג‬

‫המר בהפך מה שהוא עליו ודן בו שהוא מתוק כבר השיג ממנו האיכות והשיג ממנו קצתו על פי מה שהוא עליו" (ראו‬

‫ש"מ)‪ .‬ובטיוטת ספר "מורה הנבוכים" בכתב ידו של הרמב"ם (קטע אוטוגרף) מצינו מקום זה משפט אחר (מקוטע‬

‫וקשה לקריאה)‪ ,‬שתרגומו המשוער הוא‪" :‬דוגמת מי שמדמיין שהשמש היא עיגול [‪...‬שהוא] תפס את היותה גוף ולא‬

‫תפס את עניין העיגוליות שבה כפי שהוא" (ראו תצלום ותעתיק של האוטוגרף בעמ' כו‪-‬כז‪ .‬והשוו א‪,‬לו‪.)3‬‬

‫‪ 9‬שמי שאינו משיג‪ ...‬והרחוק מידיעתו – הרמב"ם אינו טוען שהאפשרות היחידה היא רק או הכרה מושלמת של‬

‫האל או כפירה במציאותו‪ ,‬ושאין תפיסות ביניים‪ ,‬אלא טוען שתפיסות הביניים באמונה קיימות רק בקרב מי שמצדדים‬

‫בשלילת התארים‪ .‬התפיסות הללו קבילות‪ ,‬וניתן לטפס בהן מעלה מעלה‪ .‬אבל כשהאדם טועה ומייחס לאל תואר‬

‫חיובי‪ ,‬הוא מתנתק מכל זיקה למושג האל‪.‬‬