Page 289 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 289
אס קרפ | שרופמה םשה לש ותוידוחיי | 231
5כפי שהוא אחד כך הוא ייקרא אז ֶא ָחד" (זכריה יד,ט) ,כלומר שכפי שהוא אחד כך הוא ייקרא
אז בשם אחד בלבד ,והוא המורה על העצמות לבדה,
בשם אחד בלבד – לעתיד לבוא ,ייחסו
כל בני האדם את כל פעולותיו של ה' ואינו נגזר.
לעצמותו ,ולא יסברו שריבוי הפעולות
6בפרקי ר' אליעזר (פרק ג) אמרו" :עד שלא נברא העולם
מצריך ריבוי באל (ראו א,נג). היה הקב"ה ושמו בלבד" .התבונן נא כיצד נאמר
במפורש שהשמות הנגזרים האלה כולם נוצרו רק לאחר
6כי כולם שמות שנקבעו על פי יצירת העולם .וזה נכון ,כי כולם שמות שנקבעו על פי
הפעולות הנמצאות בעולם .אך אם תיבחן עצמותו
הפעולות הנמצאות בעולם – כלומר, באופן מופשט ומעורטל מכל פעולה ,לא יהיה לו שם
שאר השמות תלויים במציאות, נגזר כלל ,אלא שם אחד מיוחד כדי להורות על עצמותו.
ו"נוצרו" לאחר בריאת העולם ,ומשום ואין אצלנו שם בלתי נגזר אלא זה ,והוא יו"ד ה"א וא"ו
כך אמר ר' אליעזר שלפני יצירת
העולם היו רק ה' ושמו ,וכוונתו לשם ה"א ,שהוא "שם המפורש" סתם.
המפורש ,שהרמב"ם מבאר אותו גם
בסוף הפסקה .אך אם תיבחן עצמותו שימושים פגומים בשמות ה'
וכו' – גם כשהעולם אינו קיים ,עדיין
משמעותו של השם המפורש קיימת, 7אל תחשוב אחרת ,ואל יעלו בלבך הזיות כותבי
והיא אינה נבדלת מעצמות ה' (ראו יסודי הקמיעות ומה שתשמע מהם או תמצא בספריהם
התורה א,ג) ,ואין הכוונה שרצף האותיות האוויליים מן השמות שבדו מלבם שאינם מורים על
היה קיים מאז ומעולם" .שם המפורש" עניין כלל ,שהם קוראים להם "שמות" ,וטוענים שהם
סתם – המונח "שם המפורש" הנאמר מצריכים קדושה וטהרה ושהם מחוללים מופתים .כל
על ידי חז"ל ב"סתם" ,בלא איפיון נוסף הדברים האלה הם מעשיות שלא ראוי לאדם שלם
(כגון "השם המפורש הארוך" או "השם
המפורש הקצר" וכדומה) מוכיח שיש לשמוע אותן ,לא כל שכן להאמין בהן.
רק "שם מפורש" אחד ,וזה מתאים
לטענת הרמב"ם ששם זה הוא היחיד יש רק שם מפורש אחד
המציין את הדבר הייחודי לה' ,זה שאינו
8אין נקרא "שם המפורש" אלא אותו שם בן ארבע אותיות
תלוי בקיום העולם. הכתוב ,שאינו נהגה באותיותיו .ובפירוש אמרו בספֵרי
(במדבר ,פיסקא לט)ּ'" :כֹה ְת ָב ְרכּו ֶאת ְּב ֵני ִיְׂש ָר ֵאל' (במדבר ו,כג):
7אל תחשוב אחרת וכו' – אל תחשוב ּ ֹכה – בלשון הזה; ּ ֹכה – בשם המפורש" .ושם נאמר:
"במקדש ככתבו ובמדינה בכנויו" .ובתלמוד נאמר (סוטה
שיש לאל שמות רבים ,נגזרים ,גם בלא לח,א)ּ" :כֹה – בשם המפורש .אתה אומר בשם המפורש
תלות בקיום העולם ,משום שמחשבה או אינו אלא בכנוי ,תלמוד לומרְ ' :וָׂשמּו ֶאת ְׁש ִמי' (במדבר
זו היא שורש אמונת התארים העצמיים ו,כז) – שמי המיוחד לי" .הרי התבאר לך ששם המפורש
השקרית .ואל יעלו בלבך הזיות וכו' הוא אותו שם בן ארבע אותיות ,ושהוא לבדו המורה
– הרמב"ם מתנגד לשימוש ב"שמות על העצמות בלא שיתוף עניין אחר ,ולכן אמרו עליו
קדושים" ,שהם צירופי אותיות חסרי
משמעות ,ומתנגד גם לייחס להם כוחות "המיוחד לי".
פעולה בעולם (לשימוש פגום בשמות ה' ,ראו
בהרחבה ביאורנו לפרק הבא א,סב .)6בספרים
רבים מקובלת האמונה הטפלה שצירופי
אותיות מסוימות הם בגדר שמות האל
העשויים להועיל לפרנסת מי שהוגה
אותם או לרפואתו ,ואף לפתיחת שערי
שמים לקבלת משאלותיו (ק"י).
" 8המיוחד לי" – מסתבר שלדעת הרמב"ם הקפידו חכמים להוסיף את המילה "לי" ,מפני שהכינוי "השם המיוחד"
לבדו מציין את השם "אדני" ,כמבואר בספר "משנה תורה"ַ " :עד ֶׁש ְּי ָפֵרׁש ֶאת ַהׁ ֵּשם ַהְּמ ֻי ָחד ֶׁשְּל ַאְרַּבע אֹו ִתּיֹותֶׁ ,שהּוא
ָא ֶל"ף ָּד ֶל"ת נּו"ן יֹו"ד" (עבודה זרה ב,ז; וראו א"ל).
