Page 293 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 293
בס קרפ | ב"מו ב"י ,היוה םש | 235
מי ראוי לגלות לו את הסוד?
5ודע שהדבר שנלמד היה לימוד העניינים שהשמות הללו 5שם המפורש הוא השם המיוחד
לו – אבל שני השמות האחרים אינם
מתייחסים למהות ה' .קדוש ומקודש מורים עליהם ,לא רק הגיית האותיות בלבד במעורטל
– מציין דבר קדוש ומרומם .שצנוע מכל תפיסה .אותו שם בן שתים עשרה אותיות ושם
ועומד בחצי ימיו – מי שמסתפק בן ארבעים ושתים אותיות לא נקראו כלל בשם "שם
במועט ואינו בעל תאוות ,ואין בו המפורש" .אלא שם המפורש הוא השם המיוחד לו,
"רתיחת הטבע ופזיזות הנעורים", כמו שביארנו (א,סא) .ואילו שני האחרים בהכרח לימדו
שאינן מאפשרות לאדם לפתוח את ידע אלוהי כלשהו .והראיה על כך שהיה בו (=בשם בן
שכלו לקליטת רעיונות הסוד (א,לד.)15
ארבעים ושתיים אותיות) לימוד ידע ,היא זו" :שם בן ואינו מעמיד על מדותיו – אינו נוקם
ונוטר ,ש"ָראּוי ְל ָא ָדם ִל ְהיֹות ַמ ֲע ִביר ַעל ארבעים ושתים אותיות – קדוש ומקודש ,ואין מוסרין
ָּכל ִּד ְבֵרי ָהעֹו ָלםֶׁ ,ש ַהּ ֹכל ֵא ֶצל ַהְּמ ִבי ִנים אותו אלא למי שצנוע ועומד בחצי ימיו ,ואינו כועס
ִּד ְבֵרי ֶה ֶבל ַו ֲה ַבאי [=שטות וגוזמה], ואינו משתכר ואינו מעמיד על מדותיו ודבורו בנחת
ְו ֵאי ָנן ְּכ ַדאי ִל ְנקֹם ֲע ֵלי ֶהם" (דעות ז,ז).
וכל היודעו וזהיר בו ומשמרו בטהרה עם הבריות .וכל היודעו וזהיר בו ומשמרו בטהרה –
– מבין אותו בדעתו ,ויודע לעצור את אהוב מלמעלה ונחמד מלמטה ,ואימתו מוטלת על
עצמו ולהימנע מהסקת מסקנות פזיזות הבריות ,ותלמודו מתקיים בידו ,ונוחל שני עולמים:
(א,לב )2ומשמר הכרת שם זה בטהרת
העולם הזה והעולם הבא" ,זה לשון התלמוד (קידושין הדעת ,כלומר " ִמֻּט ְמ ַאת ַהְּנ ָפׁשֹותֶׁ ,ש ֵהן
ַמ ְחְׁשבֹות ָה ָא ֶון ְו ֵדעֹות ָה ָרעֹות" (סוף עא,א) .כמה רחוקים הדברים שהבינו מן האמירה הזו
ספר טהרה ,מקוות יא,יב) .אהוב מלמעלה מכוונת אומרם! וזאת משום שרוב האנשים חושבים
ונחמד מלמטה – מקיים את מצוות ה' שהן אותיות שהוגים אותן ותו לא ,ואין הם מייחסים
וגם אהוב על הבריות .ואימתו מוטלת
להן משמעות כך שניתן יהיה לזכות על ידן לאותם על הבריות – לא שהבריות מפחדים
ממנו ,כאילו הוא עריץ ,אלא אינו נותן
לגירויים ולסביבה להשפיע על דרכו, דברים נכבדים ,ושתידרשנה לשם כך אותן הכנות
והוא שולט בחייו ,מעין מה שהרמב"ם מידותיות וכל ההכנה הגדולה הזו שהזכיר .ברור שכל
אומר על הנביאְ" :וֹלא ִי ְה ֶיה ִי ְצרֹו זה אינו אלא הודעת עניינים אלוהיים מכלל העניינים
ִמ ְתַּגֵּבר ָע ָליו ְּב ָד ָבר ָּבעֹו ָלםֶ ,אָּלא הּוא שהם סתרי תורה כפי שהבהרנו (בפרק זה; הקדמות ,פתיחה;
ִמ ְתַּגֵּבר ְּב ַד ְעּתֹו ַעל ִי ְצרֹו ָּת ִמיד" (יסודי א,לה .)3והתבאר בספרים שחוברו על מדע האלוהות
התורה ז,א; וראו ק"י) .ותלמודו מתקיים
בידו – נעשה נצחי ,כמו שהוא עתיד
לבאר .שרוב האנשים חושבים שהן אותיות וכו' – רוב האנשים חושבים שמדובר בצירופי אותיות בלבד ,שכוחן תלוי
הרחבות ועיונים
5ידע שאי אפשר לשכוח אותו – לדעת אלפראבי ,אינטואיטיבית ודאית ,ולא בהשגות דמיוניות או חושיות
שהרמב"ם העריך אותו במיוחד (איגרות ,שילת ,עמ' תקנב -חולפות ,ולכן יש בזה משום התלכדות עם מדע נצחי,
תקנד) ,השגותיו השכליות של האדם מן השכל הפועל המפקיע את החולף מן האדם (ח"מ ,איגרת הפטירה ,עמ' ;166
כצורות ומהויות מופשטות הן השלמות העליונה של להרחבה ,ראו א"ל ,עמ' .)168-166הרמב"ם עצמו לא הבהיר את
האדם והאושר העליון .במצב זה ,האדם קרוב ביותר העניין ,ורק אמר שלהשגות הללו מתלווה שמחה נצחית:
אל "השכל הפועל" ,האדם מממש את מהותו־שכלו "מצבים אלה של אמונה [בערבית" :אימאן"] וׂשמחה
ונעשה "שכל הנקנה" (א,עב ,)26כלומר שכל נצחי (ראו אשר הבטחתי לך שאני עתיד לברוא אותם כפי שהם –
פ"ש ,מקורות ,עמ' .)125אבל לדעת אבן באג'ה ,שהרמב"ם יהיו יציבים ועומדים תמיד .כי האמונה באל והׂשמחה
העריך גם אותו (איגרות ,שם) ,מדובר בהתלכדות שכלו של באמונה זאת הם שני מצבים אשר אי אפשר שיסורו ולא
האדם עם "השכל הפועל" ,כלומר מדובר בהשכלת אמת ישתנו לעולם בכל אלה שבלבם הם קיימים" (ב,כט.)23
