Page 146 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 146
| 88מורה הנבוכים | חלק א
צלם אלוהים שבאדם .וזו היתה מגמת הדרך לה' – ההתבוננות בה' כמקור המציאות
המפגש בין ה' לבין משה בנקרת הצור 2לפי המשמעות האחרונה הזו נקרא ה' יתעלה "צור",
(א,נד).
כי הוא הראשית והסיבה הפועלת לכל מה שזולתו.
2ראשית – כלומר שגם לאחר הבריאה,
ונאמרַ " :הּצּור ָּת ִמים ָּפ ֳעלֹו" (דברים לב,ד)" ,צּור ְי ָל ְדָך ֶּתִׁשי"
(שם שם,יח)" ,צּו ָרם ְמ ָכ ָרם" (שם שם,ל)ְ " ,ו ֵאין צּור ֵּכאֹל ֵהינּו" שום מצוי אינו עומד בפני עצמו ,והקיום
(שמואל־א ב,ב)" ,צּור עֹו ָל ִמים" (ישעיהו כו,ד)ְ " ,ו ִנַּצ ְב ָּת ַעל ַהּצּור" של המצויים תלוי תמיד במציאות ה',
ומבחינה זו ה' הוא "ראש" לכל דבר
(שמות לג,כא) – הישען והתמד על בחינת היותו (של ה') (א,סט; להגדרת המונח ראשית ,ראו א,לט; יסודי
יתעלה ראשית (לכל המציאות) ,כי זה המבוא שתגיע
דרכו אליו ,כמו שביארנו (א,ח) על דבריו אליו " ִהֵּנה התורה א,ב)ַ " .הּצּור ָּת ִמים ָּפ ֳעלֹו ִּכי ָכל
ְּדָר ָכיו ִמְׁשָּפטֵ ,אל ֱאמּו ָנה ְו ֵאין ָעֶול ַצ ִּדיק
ָמקֹום ִא ִּתי" (שם). ְו ָיָׁשר הּוא" – ממנו כל המעשים ובצדק
(הפסוק בא בחיבור כמה פעמים)" .צּור ְי ָל ְדָך
ֶּתִׁשי" – שכחת את ה' שברא אותך,
ובלשון ההמון" :כרתת את הענף שאתה יושב עליו"ֵ " .אי ָכה ִיְרּדֹף ֶא ָחד ֶא ֶלף ּוְׁש ַנ ִים ָי ִניסּו ְר ָב ָבהִ ,אם ֹלא ִּכי צּו ָרם ְמ ָכ ָרם
ַוה' ִה ְסִּגיָרם" – ה' הסגיר את עם ישראל בידי אויביהם בגלל מעשיהם הרעים ,ולכן הצליחו אויביהם לנצח אותם .ונאמר
בתפילת חנהֵ " :אין ָקדֹוׁש ַּכה' ִּכי ֵאין ִּב ְל ֶּתָךְ ,ו ֵאין צּור ֵּכאֹל ֵהינּו" .ונאמר בישעיהוִּ" :ב ְטחּו ַבה' ֲע ֵדי ַעדִּ ,כי ְּב ָיּה ה' צּור
עֹו ָל ִמים" – ה' הוא מקור העולם .המבוא שתגיע דרכו אליו – כלומר לראות במציאות מופע של גילויה של חכמת
ה' ,שהוא "שפע החיים ,דהיינו המציאות שהיא החיים בלי ספק" (ב,יב .)10וכשם ש"טבע המכרה יימצא במה שנחצב
ממנו" (כלעיל) ,כך "ומוכחת השפעת הנהגתו והשגחתו בכל חלק מחלקיו ,ואפילו הפעוט והעלוב"( .א,עבִ " .)12הֵּנה
ָמקֹום ִא ִּתיְ ,ו ִנַּצ ְב ָּת ַעל ַהּצּור" – סיכום הפרק בהשלמת ביאור הפסוק :כדי להגיע לדרגת ההתבוננות השכלית" ,מקום"
(ראו א,ח ,)3הסמוכה ביותר אל ה' ,יש להתמיד ,כלומר "להתייצב" (כאמור בפרק הקודם) ולהתבונן בעובדת היותו "צור".
הרחבות ועיונים
ָה ֵאּלּו ֲא ִני ְמ ָב ֵאר ְּכ ָל ִלים ְּגדֹו ִלים ִמַּמ ֲעֵׂשה ִרּבֹון ָהעֹו ָל ִמים, 2כי זה המבוא שתגיע דרכו אליו – כהנחיה לכל אדם:
ְּכ ֵדי ֶׁש ִּי ְהיּו ֶּפ ַתח ַלֵּמ ִבין ֶל ֱאהֹב ֶאת ַהׁ ֵּשםְּ ,כמֹו ֶׁש ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמים "ְו ֵהי ַאְך ִהיא ַה ֶּדֶרְך ְל ַא ֲה ָבתֹו ְו ִיְר ָאתֹו? ְּבָׁש ָעה ֶׁש ִּי ְתּבֹו ֵנן ָה ָא ָדם
ְּב ִע ְנ ַין ַא ֲה ָבהֶׁ :שִּמּתֹוְך ָּכְך ַא ָּתה ַמִּכיר ֶאת ִמי ֶׁש ָא ַמר ְו ָה ָיה ְּב ַמ ֲעָׂשיו ּו ְברּו ָאיו ַהִּנ ְפ ָל ִאים ַהְּגדֹו ִליםְ ,ו ִיְר ֶאה ֵמ ֶהן ָח ְכ ָמתֹו,
ָהעֹו ָלם" (יסודי התורה ב,ב; ד,יב; לנביא ראו שם ז,א; להדרכה כיצד ֶׁש ֵאין ָלּה ֵעֶרְך ְוֹלא ֵקץ – ִמ ָּיד הּוא אֹו ֵהב ּו ְמַׁשֵּב ַח ּו ְמ ָפ ֵאר
ּו ִמ ְת ַא ֶּוה ַּת ֲא ָוה ְּגדֹו ָלה ֵלי ַדע ַהׁ ֵּשם ַהָּגדֹול [ּ .]...ו ְל ִפי ַה ְּד ָב ִרים להתבונן על המציאות ,ראו א,נד; ג,לב; ולפרקטיקה המפורטת ,ראו ג,נא).
