Page 145 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 145

‫‪87‬‬

                                                              ‫פרק טז‬

                                                               ‫המונח צור‬

    ‫הקדמה‪ :‬הפרק עוסק במשמעויותיו של המונח "צור"‪ ,‬הבא בפסוק שחתם את הפרק הקודם‪,‬‬
    ‫"ַוּיֹא ֶמר ה' ֶאל מֹ ׁש ֶ�ה‪ִ ...‬ה ְנ ִני עֹ ֵמד ְל ָפ ֶניָך ׁ ָּשם ַעל ַה ּצ ּור ְּב ֹחֵרב ְו ִהִּכי ָת ַב ּצ ּור ְו ָי ְצאּו ִמֶּמּנּו ַמ ִים"‬
    ‫(שמות יז‪,‬ו)‪ ,‬ומתוך כך מחבר בין ההתבוננות במציאות לעמידה (א‪,‬יג‪ )2‬על מהות ה' והכרתו‪,‬‬

                                  ‫שהוא ראשית המציאות‪.‬‬

‫‪ 1‬א)‪ ‬ההר – "ַוּיֹא ֶמר ה' ֶאל ֹמ שׁ ֶ�ה‪ִ ...‬ה ְנ ִני‬                                                                      ‫ארבע משמעויות‬

‫עֹ ֵמד ְל ָפ ֶניָך ׁ ָּשם ַעל ַהּצּור ְּב ֹחֵרב ְו ִהִּכי ָת‬                            ‫‪" 	1‬צור" – מונח רב־משמעי	‪.‬‬
             ‫ַבּצּור ְו ָי ְצאּו ִמֶּמּנּו ַמ ִים"‪	.‬‬                       ‫א)‪ ‬הוא שם ההר‪ְ " :‬ו ִהִּכי ָת ַבּצּור" (שמות יז‪,‬ו)‪	.‬‬
                                                              ‫ב) והוא שם האבן הקשה כחלמיש‪ַ " :‬ח ְרבֹות ֻצ ִרים" (יהושע‬
‫ב)‪ָּ" ‬ב ֵעת ַה ִהיא ָא ַמר ה' ֶאל ְיהֹוֻׁש ַע‬
‫ֲעֵׂשה ְלָך ַח ְרבֹות ֻצ ִרים‪ְ ,‬וׁשּוב מֹל ֶאת‬                                                               ‫ה‪,‬ב)‪	.‬‬
                                                              ‫ג)‪ ‬והוא שם המכרה שכורים ממנו אבני מחצב‪ַ " :‬הִּביטּו‬
‫ְּב ֵני ִיְׂשָר ֵאל ֵׁש ִנית"‪ .‬ומשמעות "צורים"‬
                                                                                       ‫ֶאל צּור ֻחַּצ ְב ֶּתם" (ישעיהו נא‪,‬א)‪	.‬‬
‫היא 'כלי חיתוך חדים עשויים אבן'‬                               ‫ד)‪ ‬אחר כך הושאל מונח זה מן המשמעות האחרונה‬
                                                              ‫ל(משמעות של) מוצאו של כל דבר וראשיתו‪ ,‬ולכן‬
           ‫למול בהם (פה"מ כלים יג‪,‬ה)‪	.‬‬                        ‫אמר אחרי דבריו " ַהִּביטּו ֶאל צּור ֻחַּצ ְב ֶּתם" – " ַהִּביטּו‬
‫ג‪-‬ד)‪ִׁ" ‬ש ְמעּו ֵא ַלי רְֹד ֵפי ֶצ ֶדק ְמ ַב ְקֵׁשי ה'‪,‬‬       ‫ֶאל ַא ְבָר ָהם ֲא ִבי ֶכם [ְו ֶאל ָ ׂשָרה ְּתחֹו ֶל ְל ֶכם‪ִּ ,‬כי ֶא ָחד‬
‫ַהִּביטּו ֶאל צּור ֻחַּצ ְב ֶּתם [אל המכרה‬                    ‫ְק ָרא ִתיו ַו ֲא ָב ְר ֵכהּו ְו ַא ְר ֵּבהּו]" (שם שם‪,‬ב)‪ ,‬כאילו פירש‬
                                                              ‫שהצור ש ֻחצבתם ממנו הוא אברהם אביכם‪ ,‬ועל כן לכו‬
‫שנחצבתם ממנו‪ ,‬כלומר אברהם אביכם]‬                              ‫בעקבותיו ונהגו על פי דתו והידמו אליו במידותיו‪ .‬כי‬

‫ְו ֶאל ַמ ֶּק ֶבת ּבֹור ֻנ ַּקְר ֶּתם [ואל נקיבת הבור‬                ‫טבע המכרה חייב להימצא במה שנחצב ממנו‪.‬‬

‫שנוקרתם ממנו‪ ,‬כלומר רחמה של שרה‬
‫(רד"ק)]‪ַ .‬הִּביטּו ֶאל ַא ְב ָר ָהם ֲא ִבי ֶכם ְו ֶאל‬

‫ָׂשָרה ְּתחֹו ֶל ְל ֶכם [שילדה אתכם]‪ִּ ,‬כי‬
‫ֶא ָחד ְקָרא ִתיו ַו ֲא ָבְר ֵכהּו ְו ַאְרֵּבהּו"‪ .‬לכו‬
‫בעקבותיו ונהגו על פי דתו והידמו‬
‫אליו במידותיו וכו' – וכן יש לעשות‬

‫כלפי ה'‪ ,‬להידמות לו‪ ,‬כלומר לממש את‬

                                                              ‫הרחבות ועיונים‬

‫‪ 1‬ד)‪ ‬שהצור ש ֻחצבתם ממנו הוא אברהם אביכם – אין כביכול‪ ,‬כפי שניסו לומר בעלי תורות פנתאיסטיות‪" :‬מין‬

‫הכוונה לתורשה גנטית של תכונות של אברהם‪ ,‬אלא זה של תארים נשלל מהאל לדעת כל אדם‪ ,‬כי אילו היה‬

‫להליכה בחוקי הצדקה והמשפט שציווה את בניו ואת לו חלק של מהות – היתה מהותו מורכבת" (א‪,‬נב‪ ;3‬יסודי‬

‫כל מי שמבקש ללכת בדרכיו (בראשית יח‪,‬יט)‪ ,‬כמו שאומר התורה א‪,‬ז)‪ .‬אמונה זו אינה אלא מינות או קרובה לכך מאוד‬

‫הרמב"ם במקום אחר‪ַ " :‬ז ְרעֹו ֶׁשְּל ַא ְב ָר ָהם ָא ִבינּו‪ְ ,‬ו ֵהם (תשובה ג‪,‬ז)‪ .‬בפסוקים כגון "ִּכי ֵח ֶלק ה' ַעּמֹו‪ַ ,‬י ֲעקֹב ֶח ֶבל‬

‫ִיְׂשָר ֵאל‪ֶׁ ,‬ש ִהְׁשִּפי ַע ָל ֶהם ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא טֹו ַבת ַהּתֹוָרה‪ַ ,‬נ ֲח ָלתֹו" (דברים לב‪,‬ט) או "ּו ֶמה ֵח ֶלק ֱאלֹוַּה ִמָּמ ַעל‪ְ ,‬ו ַנ ֲח ַלת‬

‫ְו ִצָּום ְּב ֻחִּקים ּו ִמְׁשָּפ ִטים ַצ ִּדי ִקים – ַר ֲח ָמ ִנים ֵהם ַעל ַהּכֹל" ַׁש ַּדי ִמְּמרֹ ִמים" (איוב לא‪,‬ב) באה המילה "חלק" במשמעות‬

‫(עבדים ט‪,‬ח; וראו דעות א‪,‬ז; קריאת שמע א‪,‬ד; אבל יד‪,‬ב; מלכים י‪,‬ז; 'נחלה'‪ .‬כלומר‪ ,‬מקום השכינה והגמול של ה'‪ ,‬ולא חלילה‬

‫פה"מ אבות ה‪,‬יז)‪ .‬וכן הוא אומר לתלמידו‪ ,‬ר' עובדיה הגר‪" :‬חתיכה" ממנו‪ .‬בהגות המאוחרת נפוץ מעין "דרוש"‬

‫"נמצא אברהם אבינו אב לזרעו הכשרים ההולכים בדרכיו‪ ,‬המפרש את הצירוף "חלק ה'" במשמעות 'פיסה'‪ ,‬שלפי‬

‫ואב לתלמידיו‪ ,‬והם כל גר שיתגייר‪ .‬לפיכך יש לך לומר הרמב"ם יש לפרשו כמו שנתפרש הביטוי "בצלמנו‬

‫׳אלהינו ואלהי אבותינו'‪ ,‬שאברהם הוא אביך" (איגרות‪ ,‬עמ' כדמותנו"‪ ,‬כדי להימנע מן המינות‪ .‬וזה לשונו‪" :‬שאין זו‬

‫דומּות באמת אלא במבט ראשון בלבד" (א‪,‬א‪ .)8‬נמצא שאין‬                            ‫רלד; וראו ביכורים ד‪,‬ג; פה"מ ביכורים א‪,‬ד)‪.‬‬

‫טבע המכרה חייב להימצא במה שנחצב ממנו – מדובר בחלק ממנו ממש אלא במשל לצורה האנושית‪,‬‬

‫מובן שאין הכוונה כפשוטו‪ ,‬שאנו "חצובים" מן האל‪ ,‬ויש ולכן ה' נקרא במקרא "צור"‪ ,‬בגלל שהוא מקנה לכל מה‬

    ‫לנו "חלק" ממנו‪ ,‬אלא שיש לנו יכולת להתקדם לעבר ה'‪ .‬שקיים מציאות ומהות (ראו א‪,‬סט)‪.‬‬

                                                              ‫האל אינו נחלק לחלקים‪ ,‬גם לא במובנים רעיוניים גבוהים‬
   140   141   142   143   144   145   146   147   148   149   150