Page 150 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫‪ | 92‬מורה הנבוכים | חלק א‬

‫ומתבטלים כל קרבה ומגע או ריחוק או היקשרות או‬ ‫‪ָ " 5‬קרֹוב ה' ְל ָכל ֹקְר ָאיו‪ְ ,‬לכֹל ֲאֶׁשר‬

‫היפרדות או השקה או סמיכות‪.‬‬ ‫ִי ְקָר ֻאהּו ֶב ֱא ֶמת" – כל מי שמכוון את‬
‫ ‪ 5‬איני סבור שמה שנאמר " ָקרֹוב ה' ְל ָכל ֹק ְר ָאיו" (תהילים‬ ‫עצמו להגיע לקרבת ה'‪ ,‬ימצא שכבר‬
‫ה' קרוב אליו‪ ,‬וזו היא תפיסת ההדדיות‬

‫קמה‪,‬יח)‪ִ " ,‬ק ְר ַבת ֱאֹל ִהים ֶי ְחָּפצּון" (ישעיהו נח‪,‬ב)‪ִ " ,‬ק ְר ַבת ֱאֹל ִהים‬ ‫בהשגחה‪ :‬ה' קרוב למי שרוצה את‬
‫ִלי טֹוב" (תהילים עג‪,‬כח) יגרום לך לספק או לבלבול‪ .‬כי כל‬ ‫קרבתו (ג‪,‬נא)‪ִ " .‬ק ְר ַבת ֱאֹל ִהים ֶי ְחָּפצּון"‬
‫אלה קרבת ידיעה‪ ,‬כלומר השגה של ידע‪ ,‬לא קרבת‬ ‫– ובתחילת הפסוק נאמר שהקרבה‬
‫באה באמצעות ידיעת דרכיו‪ְ" :‬ואֹו ִתי‬

‫מקום‪ .‬וכיוצא בזה דבריו "[ִּכי ִמי גֹוי ָּגדֹול ֲאֶׁשר לֹו‬ ‫יֹום יֹום ִי ְדרֹׁש�ּון ְו ַד ַעת ְּדָר ַכי ֶי ְחָּפצּון‪...‬‬

‫ֱאֹל ִהים] ְקרֹ ִבים ֵא ָליו" (דברים ד‪,‬ז)‪ְ " ,‬ק ַרב ַא ָּתה ּוְׁש ָמע [ ֵאת‬ ‫ִיְׁש ָאלּו ִני ִמְׁשְּפ ֵטי ֶצ ֶדק"‪ִ " .‬ק ְר ַבת‬
‫ָּכל ֲאֶׁשר יֹא ַמר ה' ֱאֹל ֵהינּו]" (שם ה‪,‬כג)‪ְ " ,‬ו ִנַּגׁש ֹמ ׁש ֶ�ה ְל ַבּדֹו‬ ‫ֱאֹל ִהים ִלי טֹוב" – הטוב הוא קרבת‬
‫ֶאל ה' ְו ֵהם ֹלא ִיָּגׁשּו" (שמות כד‪,‬ב)‪ .‬אלא אם תרצה להבין‬ ‫ה' המושגת באמצעות הביטחון בה'‪,‬‬
‫כאמור בהמשך הפסוק‪ַׁ" :‬ש ִּתי ַּבאדֹ ָני‬

‫שמה שנאמר על משה "ְו ִנַּגׁש"‪ ,‬שהכוונה היא שהוא‬ ‫ה' ַמ ְח ִסי"‪ְ" .‬ו ִנַּגׁש מֹ שׁ ֶ�ה ְל ַבּדֹו ֶאל ה'"‬

‫יתקרב אל המקום בהר ששרה עליו האור‪ ,‬כלומר כבוד‬ ‫– רק משה הצליח להתעלות במדרגת‬
‫ה' – יכול אתה‪ .‬אבל החזק בעיקר‪ ,‬שאין הבדל בין אם‬ ‫נבואתו ולהגיע לקרבת ה'‪ ,‬אך לא זקני‬
‫ישראל‪ .‬אלא אם תרצה להבין – בדרגת‬

‫האדם במרכז הארץ או על גבי הגלגל התשיעי‪ ,‬לו היה‬ ‫הפשטה נמוכה יותר‪ .‬ששרה עליו‬

‫הדבר אפשרי – אין הוא רחוק מן ה' פה ולא קרוב אליו‬ ‫האור‪ ,‬כלומר כבוד ה' – אור הכבוד‬
‫שם‪ .‬אלא הקרבה אליו יתעלה היא בהשגתו‪ ,‬והריחוק‬ ‫כמונח מופשט (ראו‪ :‬א‪:‬ה‪ 7‬בהרחבות‪ ,‬יט‪,2‬‬
‫ממנו הוא באי ידיעתו‪ .‬מן הפן הזה יש הבדלים גדולים‬ ‫כה‪ ,3‬סד‪ .)2‬כלומר‪ ,‬משה התקרב פיזית‬
‫למקום שהתנבא בו‪ .‬הגלגל התשיעי‬

‫מאוד בין בני האדם בדרגות הקרבה והריחוק‪ .‬עוד‬ ‫– לפי מושגי האסטרונומיה העתיקה‪,‬‬

‫אבאר באחד מפרקי חיבור זה (א‪,‬נט) כיצד הם ההבדלים‬ ‫הוא הגוף הכדורי המקיף את כל היקום‬
‫במעלות בהשגה‪.‬‬ ‫המוכר‪ְ" :‬והּוא ַהַּמִּקיף ֶאת ַהּ ֹכל ּו ְמ ַסֵּבב‬
‫ֶאת ַהּכֹל" (יסודי התורה ג‪,‬א)‪ .‬ה' מניע את‬

‫נגיעה האמורה בזיקה לה' משמעה ענישה‬ ‫הגלגל התשיעי‪ ,‬והגלגל התשיעי מניע‬
‫את שאר הגלגלים‪ .‬לכן מדובר לכאורה‬
‫ ‪ 6‬אשר לאמור "[ה' ַהט ָׁש ֶמיָך ְו ֵתֵרד] ַּגע ֶּב ָהִרים ְו ֶי ֱעָׁשנּו"‬ ‫בקרבה פיזית מרבית אל ה'‪ .‬הקרבה‬
‫(תהילים קמד‪,‬ה)‪ ,‬הכוונה היא‪ :‬הבא את ציוויך אליהם‪ ,‬על‬ ‫והריחוק – כאמור להלן‪" :‬ולפי שיעור‬

‫דרך המשל‪ ,‬כמו שאמר " ְו ַגע ֶאל ַע ְצמֹו" (איוב ב‪,‬ה)‪ ,‬כלומר‬ ‫הידיעה והאי הידיעה יהיה (שיעור)‬

‫שלח בו את מכתך‪ .‬וכן יש לבחון בכל מקום כפי עניינו‬ ‫הריצוי והשנאה והקרבה והריחוק (לפני‬
‫את הנגיעה וכל מה שנגזר ממנה‪ :‬א)לעתים הכוונה היא‬ ‫ה')" (א‪,‬נד‪.)2‬‬
‫מגע גוף בגוף‪ ,‬ב)ולעתים היקשרות ידיעה והשגת דבר־‬
‫מה‪ ,‬וכאילו מי שמשיג את הדבר שלא יכול להשיגו‬ ‫‪ 6‬גם המונח "נגע" ביחס לה' אינו‬

‫לפני כן‪ ,‬התקרב אל דבר שהיה רחוק ממנו‪ .‬הבן זאת‪.‬‬ ‫במשמעות פיזית‪ ,‬אלא מציין עונש‬
‫הנתפס על ידי האדם כבא עקב הגעת‬
‫הידיעה אל ה'‪ְ" .‬ו ֵתֵרד‪ַּ ,‬גע ֶּב ָה ִרים‬

‫ְו ֶי ֱעָׁשנּו"‪ ...‬הבא את ציוויך אליהם –‬

‫גרום להתפרצויות הרי געש באמצעות‬

‫כוחות הטבע שבעולם ההוויה וההפסד (א‪,‬עב‪ ;18‬ג‪,‬יב‪ ;6‬והיא ירידת "חפצו הקדום"‪ .‬ראו י‪ 6,‬במונח ירד)‪" .‬אּו ָלם ְׁש ַלח ָנא ָי ְדָך ְו ַגע‬

‫ֶאל ַע ְצמֹו ְו ֶאל ְּבָׂשרֹו" – דברי השטן אל ה' המבקש מה' לפגוע בגופו של איוב‪ ,‬כלומר בעצמותיו ובבשרו‪ .‬ובמקום‬

‫אחר הרמב"ם אומר שסטיית (שטן) ידיעתו של האדם מדרכי ה' מביאה עליו פגעים (ג‪,‬כב‪ .)11‬הבן זאת – קריאה לקורא‬

‫לתשומת לב יתרה‪ ,‬אולי תוך עיון בפסוקים אחרים‪ ,‬כמו‪ְ" :‬ו ִה ְגַּב ְל ָּת ֶאת ָה ָעם ָס ִביב ֵלא ֹמר ִהׁ ָּש ְמרּו ָל ֶכם ֲעלֹות ָּב ָהר ּו ְנ ֹג ַע‬

‫ְּב ָק ֵצהּו‪ָּ ,‬כל ַהּנֹ ֵג ַע ָּב ָהר מֹות יּו ָמת" (שמות יט‪,‬יב); או מה שנאמר בעניין עץ הדעת‪ֹ" :‬לא תֹא ְכלּו ִמֶּמּנּו ְוֹלא ִת ְּגע ּו ּבֹו" (בראשית‬

‫ג‪,‬ג)‪ ,‬המזהירים את האדם מן הפגיעה העלולה לבוא עליו‪ ,‬אם יעבור את גבול יכולת השגתו (אפודי)‪.‬‬