Page 151 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 151
93
פרק יט
המונח מלא
הקדמה :נראה שהקשר של פרק זה לפרק הקודם ,שבסופו עסק במונח "נגע" במשמעות
'עונש' ,מצביע על ביאור למעשה המרכבה שראה ישעיהו ,שנאמר בוַ" :וַּי ַּגע ַעל ִּפי ַוּיֹא ֶמר
ִהֵּנה ָנ ַגע ֶזה ַעל ְׂש ָפ ֶתיָך ְו ָסר ֲעוֹ ֶנָךְ ,ו ַחָּטא ְתָך ְּת ֻכָּפר" (ישעיהו ו,ז) ,ונאמר בתחילתוָ" :ו ֶאְר ֶאה ֶאת
ֲאדֹ ָני יֹ ׁש ֵ�ב ַעל ִּכ ֵּסא ָרם ְו ִנׂ ָּשאְ ,וׁשּו ָליו ְמ ֵל ִאים ֶאת ַה ֵהי ָכל" (שם,א) ,והפרק הבא עוסק במונח "רם"
ובמונח "נשא" .המסר העולה מן הפרק הוא שהאדם "מלא" באמצעות הדעת ,וש"מֹלא"
הנכחת ה' בדעת האדם נעשית באמצעות התבוננות ובמעשים כמו בניית המשכן.
שלוש משמעויות .משמעויות א-ב :מלוא המקום והשלמת זמן
1א)ְ " מֹלא ָהעֹ ֶמר ָל ֶא ָחד" – מידת " 1מלא" – זהו מונח רב־משמעי .
נפח המכילה עומר אחד .כאן הרמב"ם א) דוברי השפה משתמשים בו לגבי גוף הנמצא בתוך
מצטט שני פסוקים מן הזיכרון (ק"י; גוף וממלא אותוַ " :ו ְּת ַמֵּלא ַכ ָּדּה" (בראשית כד,טז)ְ " ,מֹלא
שמות טז,לבְ " :מֹלא ָהעֹ ֶמר ִמֶּמּנּו"; שם טז,כב: ָהעֹ ֶמר ָל ֶא ָחד" (שילוב פסוקים שמות טז :כב,לב) ,וכאלה רבים .
ב) ומשתמשים בו במובן של תום פרק זמן והשלמתו:
"ְׁש ֵני ָהעֹ ֶמר ָל ֶא ָחד"). " ַו ִּי ְמ ְלאּו ָי ֶמי ָה [ ָל ֶל ֶדת]" (בראשית כה,כד)ַ " ,ו ִּי ְמ ְלאּו לֹו
2ג)ְ " מֹלא ָכל ָה ָא ֶרץ ְּכבֹודֹו" – ַא ְרָּב ִעים יֹום" (שם נ,ג).
כל המציאות מעידה על שלמות משמעות ג :שלמות המעלה
תהילת ה' .כלומר ,באמצעות הכרת
המציאות ,האדם יכול להשיג את 2ג) ומשתמשים בו במובן של שלמות במעלה והגעה
ה' במיטב השלמות המהללת אותו,
כמו שהרמב"ם אומר במקום אחר:
אל תכליתהּ" :ו ָמ ֵלא ִּב ְרַּכת ה'" (דברים לג,כג)ִ " ,מֵּלא אֹ ָתם "הערצתו האמיתית היא השגת גדולתו"
(למונח כבוד ,ראו א,סד ;5-3למונח מקום ,ראו ָח ְכ ַמת ֵלב" (שמות לה,לה)ַ " ,ו ִּיָּמ ֵלא ֶאת ַה ָח ְכ ָמה ְו ֶאת ַה ְּתבּו ָנה
ְו ֶאת ַה ַּד ַעת" (מלכים־א ז,יד) .במשמעות הזאת נאמר " ְמֹלא
א,ח; ובשניהם מוסבר פסוק זה)ּ" .ו ְכבֹוד ה' ָכל ָה ָא ֶרץ ְּכבֹודֹו" (ישעיהו ו,ג); פירוש הדברים :כל הארץ
ָמ ֵלא ֶאת ַהִּמְׁשָּכן" – הפסוקים "ַו ְי ַכס
ֶה ָע ָנן ֶאת ֹא ֶהל מֹו ֵעדּ ,ו ְכבֹוד ה' ָמ ֵלא ֶאת
ַהִּמְׁשָּכןְ .וֹלא ָי ֹכל מֹ שׁ ֶ�ה ָלבֹוא ֶאל ֹא ֶהל מעידה על שלמותו ,כלומר מורה עליה .וכיוצא בזה
מֹו ֵעד ִּכי ָׁש ַכן ָע ָליו ֶה ָע ָנןּ ,ו ְכבֹוד ה' ָמ ֵלא דבריוּ" :ו ְכבֹוד ה' ָמ ֵלא ֶאת ַהִּמְׁשָּכן" (שמות מ,לה) .וכל לשון
ֶאת ַהִּמְׁשָּכן" מציינים תיאור של השגה מליאה שתמצא מיוחסת לה' היא במשמעות הזאת ,לא
מבעד למסך החומר ,כלומר ששבח
שיש גוף שממלא מקום .אלא אם תרצה להבין את כבוד ה' נעשה שלם בבניית המשכן ,וכשם
שהמקדש ,הנקרא "כיסא" ,מורה על
גדולת ה' ,כך המשכן ועבודתו מעידים ה' כאור הנברא המכונה "כבוד" בכל מקום ,והוא אשר
על מציאות ה' ושבחו (ק"י; למונח ענן ,ראו מלא את המשכן ,אין נזק בכך.
ג,ט; למונח מקדש – א,ט .)2אם תרצה להבין
את כבוד ה' כאור הנברא וכו' – דרגת הבנה נמוכה יותר ופחות מדויקת ומשמעותית של מראה נבואי של אור הממלא
את המשכן (וכן הוא נוקט להלן א,סד ,2וכן פירש ראב"ם; למונח אור נברא ,ראו א,ה 3ושם בהרחבות; וראו אברבנאל" :אין הזק ...גם כן אין
תועלת בו מאחר שאין האמת כן").
