Page 155 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 155

‫אכ קרפ | רבע חהמונ | ‪97‬‬

‫ִמ ְצ ַר ִים [ ְו ִה ֵּכי ִתי ָכל ְּבכֹור ְּב ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַר ִים]" (שמות יב‪,‬יב) וכל ‪ 4‬ד)‪ ‬הגזמה‪ ,‬כמו "עבר את הגבול"‬

‫בלשון הדיבור‪ .‬הפסוק מדבר על‬                                                                            ‫כיוצא בזה‪.‬‬
‫נבואת ירמיהו‪ ,‬שהתבקש להילחם‬                                    ‫‪ 	4‬ד)‪ ‬הוא הושאל גם למי שעשה מעשה כלשהו והפריז‬
‫בנביאי השקר (רד"ק) יותר מכפי כוחו‪:‬‬

‫" ַלְּנ ִב ִאים [המתחזים‪ ,‬שמעו נא] ִנְׁשַּבר‬                   ‫בו ועבר את גבולו‪ .‬נאמר‪ָ [" :‬ה ִיי ִתי ְּכ ִאיׁש ִׁשּכֹור] ּו ְכ ֶג ֶבר‬
‫ִלִּבי ְב ִקְרִּבי ָר ֲחפּו ָּכל ַע ְצמֹו ַתי ָה ִיי ִתי‬                                       ‫ֲע ָברֹו ָי ִין" (ירמיהו כג‪,‬ט)‪.‬‬
‫ְּכ ִאיׁש ִׁשּכֹור ּו ְכ ֶג ֶבר ֲע ָברֹו ָי ִין‪ִ ,‬מְּפ ֵני ה'‬

‫ּו ִמְּפ ֵני ִּד ְבֵרי ָק ְדׁשֹו"‪ ,‬כאדם ששתה יותר‬              ‫	‪ 5‬ה)‪ ‬והושאל גם למי שדילג על מטרה כלשהי וכיוון‬
‫מדיי יין (ק"י)‪ .‬ואולי הוא מתכוון לפרש‬                          ‫למטרה אחרת ולתכלית אחרת‪ְ" :‬והּוא ָי ָרה ַה ֵח ִצי‬
‫את מה שנאמר בפרשת "נקרת הצור"‪,‬‬
‫"ְו ָה ָיה ַּב ֲעבֹר ְּכבִֹדי"‪ ,‬שמשמעו לכאורה‬                                                 ‫ְל ַה ֲע ִברֹו" (שמואל־א כ‪,‬לו)‪.‬‬

‫שהגזים משה בניסיונו להבין את מהות‬                                                                       ‫"ויעבֹר ה' על פניו" – ביאור הרמב"ם‬
               ‫ה' (אברבנאל שמות לג‪,‬יב)‪.‬‬
                                                               ‫‪ 	6‬לדעתי‪ ,‬דבריו " ַוַּי ֲעבֹר ה' ַעל ָּפ ָניו" (שמות לד‪,‬ו) הם לפי‬
‫‪ 5‬ה)‪ ‬העברת נושא אחר‪ .‬יונתן יורה חץ‬                             ‫השאלה זו‪ ,‬וכינוי הגוף (="‪-‬יו") ב"פניו" מתייחס אליו‬
                                                               ‫יתעלה‪ .‬וכך פירשו זאת החכמים‪ ,‬ש"פניו" כאן הם‬
‫(" ַה ֵח ִצי") ומתכוון לסטות מן המטרה‬
‫(" ְל ַה ֲע ִברֹו") (הירייה לא כוונה למטרה‪ ,‬ראו‬

‫שלו יתעלה‪ .‬והגם כי אמרו זאת בכלל ההגדות שאין ב‪,‬מח‪ ;6‬וראו רש"י; והשוו ב"י‪ ,‬עמ' ‪.)503‬‬

‫‪ַ" 6‬וַּי ֲעבֹר ה' ַעל ָּפ ָניו" – אין הכוונה‬                   ‫זה מקומן‪ ,‬הרי יש בכך חיזוק כלשהו לדעתנו‪ ,‬ונמצא‬
                                                                                        ‫ש"פניו" מתייחס להקב"ה‪.‬‬
‫למעבר גשמי של פניו של ה'‪ ,‬אלא‬

‫משמעו שהרחיק ה' את משה מהבנת‬

‫‪ 	7‬ביאור הדבר לדעתי ולפי מה שנראה לי‪ ,‬הוא שמשה מהותו של ה'‪ ,‬המכונה "פנים"‪ ,‬מפני‬
‫שמשה לא היה מסוגל להיחשף למהותו‬
‫של ה'‪ .‬הרמב"ם רומז כאן בהבנה הזאת‬                              ‫עליו השלום ביקש השגה מסוימת‪ ,‬והיא שכונתה‬
‫של מילת "פניו" שאין מדובר ב"פני‬                                ‫"ראיית פנים" בדבריו "ּו ָפ ַני ֹלא ֵי ָראּו" (שמות לג‪,‬כג)‪,‬‬
‫משה" אלא ב"פניו" של ה'‪ ,‬כעולה גם‬                               ‫והובטחה לו השגה למטה ממה שביקש‪ ,‬והיא שכונתה‬

‫"ראיית אחור" בדבריו " ְו ָר ִאי ָת ֶאת ֲא ֹח ָרי" (שם)‪ .‬וכבר ממדרשי אגדה (ראו לדוגמה אליהו רבה א)‪.‬‬

‫הערנו על העניין הזה במשנה תורה (יסודי התורה א‪,‬י)‪ 7 .‬שמשה‪ ...‬ביקש השגה מסוימת –‬

‫אם כן הוא אמר כאן שה' יתעלה הסתיר ממנו את הרמב"ם מתאר את הפסוקים כמשל‬
‫שכלי‪ :‬משה מבקש להכיר את מהותו‬
‫של ה' ומבקש ממנו‪ַ " :‬הְר ֵא ִני ָנא ֶאת‬                        ‫ההשגה ההיא המכונה "פנים"‪ ,‬והעבירו הלאה לעניין‬

‫ְּכבֶֹדָך"‪ .‬וה' עונה לו‪ֹ" :‬לא תּו ַכל ִלְראֹת ֶאת ָּפ ָני‪ִּ ,‬כי ֹלא ִיְר ַא ִני ָה ָא ָדם ָו ָחי"‪ .‬כלומר‪ ,‬אין ביכולת האדם להשיג את הבנת‬

‫מהותי‪ ,‬המכונה "ראיית פנים"‪ .‬לכן ה' מעביר את דברי משה לעניין אחר‪ ,‬להבנת מעשי ה' בעולם‪ ,‬המכונה "ראיית‬

‫אחור"‪ .‬המונחים "פנים" ו"אחור" מושאלים מתחום ההיכרות האנושית‪ ,‬או היכרות קרובה ומעמיקה של הכרת פנים‬

‫או היכרות רחוקה וחיצונית של לבוש וצורה מאחור‪ .‬הכרת האל ממעשיו נראית כמגוונת ("תארים מרובים")‪ ,‬אך‬

                         ‫למעשה הכול בא מאחדותו יתברך‪ ,‬והתיאורים הם רק משלים לתובנות מופשטות‪.‬‬

                                                               ‫הרחבות ועיונים‬

‫ָּברּוְך הּוא ֶׁש ֵאין ּ ֹכ ַח ְּב ַד ַעת ָה ָא ָדם ַה ַחי‪ֶׁ ,‬שהּוא ְמ ֻחָּבר ִמּגּוף‬       ‫‪ 7‬וכבר הערנו על העניין הזה במשנה תורה – " ַמה הּוא‬
                 ‫ָו ֶנ ֶפׁש‪ְ ,‬ל ַהׂ ִּשיג ֲא ִמ ַּתת ָּד ָבר ֶזה ַעל ֻּבְריֹו‪.‬‬              ‫ֶזה ֶׁשִּב ֵּקׁש ֹמ שׁ ֶ�ה ַרֵּבנּו ְל ַהׂ ִּשיג ְּכֶׁש ָא ַמר " ַהְר ֵא ִני ָנא ֶאת ְּכבֶֹדָך"‬
                                                                                            ‫(שמות לג‪,‬יח)? ִּב ֵּקׁש ֵלי ַדע ֲא ִמ ַּתת ִהָּמ ְצאֹו ֶׁשְּל ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך‬
‫ְוהֹו ִדיעֹו ָּברּוְך הּוא ַמה ׁ ֶּשֹּלא ָי ַדע ָא ָדם ְל ָפ ָניו ְוֹלא ֵי ַדע‬              ‫הּוא‪ַ ,‬עד ֶׁש ִּי ְה ֶיה ָידּו ַע ְּב ִלּבֹו ְּכמֹו ְי ִדי ַעת ֶא ָחד ִמן ָה ֲא ָנִׁשים‬
‫ְל ַא ֲחָריו‪ַ ,‬עד ֶׁש ִהׂ ִּשיג ֵמ ֲא ִמ ַּתת ִהָּמ ְצאֹו ָּד ָבר ֶׁשִּנ ְפָרד ַה ָּקדֹוׁש‬  ‫ֶׁשָר ָאה ָּפ ָניו ְו ֶנ ְח ְק ָקה צּוָרתֹו ְּב ִקְרּבֹו‪ֶׁ ,‬שִּנ ְמ ָצא אֹותֹו ָה ִאיׁש‬
‫ָּברּוְך הּוא ְּב ַד ְעּתֹו ִמׁ ְּש ָאר ַהִּנ ְמ ָצ ִאין‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁש ִּיָּפֵרד ֶא ָחד ִמן‬   ‫ִנ ְפָרד ְּב ַד ְעּתֹו ִמׁ ְּש ָאר ָה ֲא ָנִׁשים‪ָּ .‬כְך ִּב ֵּקׁש מֹ שׁ ֶ�ה ַרֵּבנּו ִל ְהיֹות‬
‫ָה ֲא ָנִׁשים ֶׁשָר ָאה ֲאחֹוָריו ְו ִהׂ ִּשיג ָּכל ּגּופֹו ּו ַמ ְלּבּוׁשֹו ְּב ַד ְעּתֹו‬  ‫ְמ ִצי ַאת ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא ִנ ְפֶר ֶדת ְּב ִלּבֹו ִמׁ ְּש ָאר ְמ ִצי ַאת‬
‫ִמׁ ְּש ָאר ָה ֲא ָנִׁשים‪ְ .‬ו ַעל ָּד ָבר ֶזה ָר ַמז ַהָּכתּוב ְו ָא ַמר‪ְ" :‬וָר ִאי ָת‬      ‫ַהִּנ ְמ ָצ ִאין‪ַ ,‬עד ֶׁש ֵּי ַדע ֲא ִמ ַּתת ִהָּמ ְצאֹו ְּכ ָמה ֶׁש ִהיא‪ֶ .‬ו ֱהִׁשיבֹו‬

    ‫ֶאת ֲא ֹח ָרי‪ּ ,‬ו ָפ ַני ֹלא ֵי ָראּו" (שם לג‪,‬כג)" (יסודי התורה א‪,‬י)‪.‬‬
   150   151   152   153   154   155   156   157   158   159   160