Page 157 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 157
אכ קרפ | רבע חהמונ | 99 ספק .הוא פירש את כינוי הגוף של "ָּפ ָניו" כמוסב אל
משה רבינו .ולפי זה יהיה פירוש " ַעל ָּפ ָניו" – בנוכחותו,
10הוכחה לפירוש אונקלוס שמדובר כמו שנאמרַ " :ו ַּת ֲעבֹר ַהִּמ ְנ ָחה ַעל ָּפ ָניו" (בראשית לב,כב) .גם
על "שכינת ה'" יש בפסוק שבו ה' מתאר פירוש זה הוא טוב ונאה.
למשה מה שיתרחש ,ובו נוסף הביטוי
"כבוד ה'" (א,סד; וראו שם ;2וראו שם פירוש 1 0אישוש לפירוש אנקלוס ז"ל ניתן למצוא בדברי הכתוב
" ְו ָה ָיה ַּב ֲעבֹר ְּכבֹ ִדי" (שמות לג,כב) .הרי שנאמר במפורש
אחר העולה בקנה אחד עם פירוש הרמב"ם שמה שיעבור הוא דבר המיוחס אליו יתעלה ,לא
עצמותו ,יתהדר שמו ,ועל הכבוד הזה אמרַ " :עד ָע ְבִרי"
שמשמעות כבוד ה' היא ה').
(שם)ַ " ,וַּי ֲעבֹר ה' ַעל ָּפ ָניו" (שם לד,ו).
11הרמב"ם מציע לשכלל את הסברת
ביאור שלישי :יישום משופר לשיטת אונקלוס
ההופעה הנבואית שבשיטת אונקלוס
ולהעביר את המונחים "שכינה" או 11ואם הכרח לפרש באופן של השמט הנסמך ,כדרכו של
"כבוד" ,שהם חזותיים ,למונח "קול", אנקלוס תמיד ,שלעתים מפרש שהמילה המושמטת היא
מפני שנאמר בפסוק "ויקרא" .כלומר, " ְי ָקָרא" (=כבוד) ,ולעתים "שכינה" ,ולעתים " ֵמי ְמָרא"
משה שומע את קול ה' במחזה הנבואי. (=דבר) ,כל מקום לפי עניינו – הרי שאנחנו גם כן
זוהי הצעה מעמיקה יותר ,המאפשרת נפרש שהנסמך המושמט כאן הוא קול ,וכך יש לקרוא:
לסלול דרך להבנה שאין מדובר בקול "ויעבור קול ה' על פניו ויקרא" .וכבר ביארנו (פסקה )2את
המופיע למשה בנבואתו אלא בתיאור ההשאלה בלשון של " ֲע ָבָרה" ביחס ל"קול"ַ" :וַּי ֲע ִבירּו
המיועד לקורא שדבר ה' הופיע למשה.
קֹול ַּבַּמ ֲח ֶנה" (שמות לו,ו) .ולפי זה הקול הוא אשר קרא.
12תופעת קול הנשמע לנביא במראה
1 2אל ירחק בעיניך ייחוס הקריאה לקול ,כי במילים האלה
הנבואה כבר נזכרה בדרך שנמסרת בה עצמן סופר על דיבורו יתעלה למשה .נאמרַ" :ו ִּיְׁש ַמע ֶאת
הנבואה למשה ,כאילו נשמעת מבין ַהּקֹול ִמ ַּדֵּבר ֵא ָליו" (במדבר ז,פט) .אם כן כמו שייחס את ה ִדבור
הכרובים שבארון הבריתּ" :ו ְבבֹא מֹ ׁש ֶ�ה לקול ,כך ייחס כאן את הקריאה לקול .וכגון זה ,כלומר
ֶאל ֹא ֶהל מֹו ֵעד ְל ַדֵּבר ִאּתֹוַ ,ו ִּיְׁש ַמע ֶאת ייחוס האמירה והקריאה לקול ,נאמר כבר במפורש;
ַהּקֹול ִמ ַּדֵּבר ֵא ָליו ֵמ ַעל ַהַּכּ ֹפֶרת ֲאֶׁשר
ַעל ֲארֹן ָה ֵע ֻדת ִמֵּבין ְׁש ֵני ַהְּכֻר ִבים ַו ְי ַדֵּבר נאמר" :קֹול אֹ ֵמר ְק ָרא ְו ָא ַמר ָמה ֶא ְק ָרא" (ישעיהו מ,ו).
ֵא ָליו". 13הפירוש לפי הקריאה הזו יהיה אם כן כך" :ועבר קול
מלפני ה' בנוכחותו (של משה) וקרא" :ה' ה'" .וכפילות
13אין מדובר בקולו של ה' ,אלא משה "ה'" תהיה עבור הקריאה ,משום שהוא יתעלה הנקרא,
כמו " ֹמ ׁ ֶשה מֹ ׁ ֶשה" (שמות ג,ד)ַ " ,א ְב ָר ָהם ַא ְב ָר ָהם" (בראשית
שומע קול קורא אל ה'" :ה' ה' [אתה]
ֵאל ַרחּום ְו ַחּנּון ֶא ֶרְך ַאַּפ ִים" וכו' (לחלוקת כב,יא) .וגם זה פירוש נאה מאוד.
שלוש־עשרה המידות ,ראו א,נד) .זאת בניגוד
לפיסוקַ" :ו ִּי ְקָרא ה' :ה' ֵאל ַרחּום" וכו'.
הרחבות ועיונים
ומדבר מאליוִ " ,מ ַּדֵּבר" ,בבניין התפעל ,מדבר מתוכו, ַ 12הּקֹול ִמ ַּדֵּבר ֵא ָליו – יש לזכור שלשיטת הרמב"ם
כמו "מתרחץ" שמשמעו 'רוחץ את עצמו' (ראו ב,מה, (ואפשר שגם לשיטתו להבין כך גם את אונקלוס),
בפסקה שלאחר דרגה .)11והדברים האמורים כאן הם רק משה מתנבא בלא תיווך ,ולכן הקול הוא רק משל
בגדר חשיפה ראשונית ,והם עתידים להתבאר בפרקי להשגת משה (ראו א,לז ,4ושם בא שנית פסוק זה; וראו ביאורנו
שם) .הרמב"ם מפרש שכאילו הקול עומד בפני עצמו
הנבואה שבחלק השני.
