Page 158 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 158
סובלנות לריבוי פירושים בדברים עמוקים | 100מורה הנבוכים | חלק א
14אל יהא מגונה בעיניך קיומם של פירושים רבים לעניין 14בחר לך מה שתחפוץ להאמין בו
הקשה הזה ,שהשגתו רחוקה ,כי אין בכך נזק באשר
למה שאנו עוסקים בו .ואתה ,בחר לך מה שתחפוץ – לפי יכולת ההשגה שלך .הרמב"ם
מציע רבדים של הבנות הבונים את
להאמין בו : ההבנה לאט לאט ,הנבדלים זה מזה
א) השגה שכלית אם שיהיה המעמד הגדול הזה כולו מראה ברמת ההעמקה שהם תובעים מן
נבואה בלא ספק ,וכל השאיפה (של משה) – השגות הקורא (ראו א,ה 7בהרחבות) :ברמה
שכליות ,שביקש ושנמנעו ממנו ,ושהשיג; הכול שכלי, הגבוהה ביותר ,מתפרשים הן הכתוב
הן המאורע בדרכים נועזות :כל אימת
בלי שום חוש ,כמו שפירשנו בתחילה . שמתוארת התגלות במקרא ,הכתוב
ב) דמות ממשית נבראת או שיחד עם זאת היתה השגת חוש משתמש במשלים לתיאור התרחשויות
הראייה ,אך על דבר נברא ,שבראייתו מושגת שלמות תודעתיות .וכמעט אין בפירושו מילה
אחת הנקראת כמשמעותה הרגילה.
ההשגה השכלית ,כפי שפירש אנקלוס . לדעת הרמב"ם ,מראה האור הנברא או
ג) דמות בדמיון הנבואי אלא אם השגת הראייה הזו היתה גם כן השכינה וכדומה הוא רק משל (אלגוריה)
במראה הנבואה ,כפי שנאמר אצל אברהםְ" :ו ִהֵּנה ַתּנּור להבנה השכלית ,אבל לא מראה ממש,
ָעָׁשן ְו ַלִּפיד ֵאׁש ֲאֶׁשר ָע ַבר [ֵּבין ַהְּג ָז ִרים ָה ֵאֶּלה]" (בראשית וההתגלות עצמה מתרחשת רק בתודעה
(פירוש א) .לקורא המתחיל ,הרמב"ם
טו,יז) . מציע את הפירושים האחרים ,שבהם
ד) קול ממשי נברא או שיחד עם זאת היתה השגת חוש הוא מתאר התרחשות גשמית הנתפסת
השמיעה גם כן ,ואז הקול הוא אשר עבר על פניו ,שגם בחושים או בדמיון הנבואי ,אלא שלא
ה' הוא הנתפס ,כי אם מציאות שנבראה
הוא נברא בלי ספק.
לצורך ההתגלות.
15בחר איזו דעה שתחפוץ ,כי כל המטרה היא שלא תפרש
את דבריו כאן " ַוַּי ֲעבֹר" כמו " ֲעבֹר ִל ְפ ֵני ָה ָעם" (שמות יז,ה),
כי ה' יתהדר ויתרומם אינו גוף ולא אפשרית בו תנועה,
ועל כן לא ייתכן שייאמר שהוא עבר כפי קביעתו
הראשונית בלשון.
הרחבות ועיונים
מחוש הראייה" ,שגם הוא נברא בלי ספק". 14בחר לך מה שתחפוץ להאמין בו וכו' – שים לב
הרמב"ם מוביל את הלומד בתנועות של רצוא ושוב, לדרכי הביאור ,שאינן חלופיות אלא מאפשרות התקדמות
צעד אחד קדימה וצעד אחד אחורה ,ועוד צעד קדימה, בהבנה בתהליך איטי ומשלב .הביאור הראשון הוא
כדי להפשיט את ההבנה וללטש אותה .גם דבריו על הדבר שתיאור האירוע הוא ביטוי לתהליכים שכליים מופשטים.
"הנברא" ,ניתנים להתפרש שלא במובן המוחשי מחוץ הביאור השני אינו בא תמורת הראשון אלא ממחיש אותו
למחשבה .הנה דבריו בעניין הדברים הנבראים בהשגת ומאפשר למי שקשה לו שהדברים מופשטים ,ש"יחד עם
הנבואה" :הרי שאמרו במפורש והבהירו שכל הצורות זה היתה השגת חוש ראייה ,אך על דבר נברא" ,כפשט דעת
האלה שמשיגים כל הנביאים במראה הנבואה הן צורות אונקלוס .הביאור השלישי משפר את הביאור השני ,ולפיו
נבראות שבראן ה' ,והוא הנכון ,כי כל צורה מדומיינת הראייה של הדבר הנברא "היתה גם כן" במראה הנבואה.
הביאור הרביעי חוזר למי שמתקשה בהפשטה ,ומאפשר
היא נבראת" (א,מו.)19
"יחד עם זאת" מוחשיות של חוש שמיעה ,המופשט יותר
