Page 159 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 159

‫‪101‬‬

                                                          ‫פרק כב‬

                                                            ‫המונח בא‬

     ‫הקדמה‪ :‬ה' "בא"‪ ,‬כלומר מופיע‪ ,‬על ידי קיום הבטחותיו או על ידי קשר בינו לבין האדם‬
     ‫הבא לקראת ה'‪ ,‬כמו בפסוק שלאחר מעמד "נקרת הצור" (המתואר בפרק הקודם)‪ּ" ,‬ו ְבבֹא‬

        ‫מֹ שׁ ֶ�ה ִל ְפ ֵני ה' ְל ַדֵּבר ִאּתֹו" (שמות לד‪,‬לד)‪ ,‬המציין קרבת האדם אל ה' והשגחת ה' עליו‪.‬‬

                                                                      ‫ארבע משמעויות‬

‫‪ 1‬ג‪-‬ד)‪ ‬המונח הגשמי השתכלל עד שהגיע‬                                              ‫‪" 	1‬בא"‪ .‬הביאה בלשון העברית	‬
                                                          ‫א)‪ ‬נקבעה לביאת בעל החיים‪ ,‬כלומר לגישתו אל מקום‬
‫להפשטה‪ :‬כל אימת שרעיון מופשט‬                              ‫מסוים או אל פרט אחר‪ָּ" :‬בא ָא ִחיָך ְּב ִמ ְר ָמה" (בראשית‬
‫מתממש‪ ,‬ניתן לומר עליו ש"בא"‪ .‬כך‬
‫למשל מנוח אבי שמשון אומר למלאך‪:‬‬                                                                        ‫כז‪,‬לו)‪	.‬‬
‫"ִּכי ָיבֹא ְד ָבְרָך ְו ִכַּב ְדנּוָך" – כלומר‪,‬‬          ‫ב)‪ ‬עוד נקבעה לכניסת בעל החיים למקום מסוים‪ַ" :‬וָּיבֹא‬
‫כשייוולד לנו בן‪ ,‬נדע שדבריך הם‬                            ‫יֹו ֵסף ַהַּב ְי ָתה" (שם מג‪,‬כו)‪ִּ" ,‬כי ָתבֹאּו ֶאל ָה ָא ֶרץ" (שמות יב‪,‬כה‬
‫אמת‪ ,‬ואז נכבד אותך‪ .‬כמו כן‪ ,‬בפסוקים‬
‫העוסקים בתחזיות אסטרולוגיות‪ ,‬כגון‬                                                                       ‫ועוד)‪	.‬‬
‫" ֵמ ֲאֶׁשר ָיבֹאּו ָע ָל ִיְך" או "ִּכי טֹוב ִקִּוי ִתי‬  ‫ג)‪ ‬מונח זה הושאל לחלותו (=הגעתו‪ ,‬התקיימותו) של‬
‫ַוָּיבֹא ָרע‪ַ ,‬ו ֲא ַי ֲח ָלה ְלאֹור ַוָּיבֹא ֹא ֶפל"‪,‬‬    ‫דבר שאינו גשמי כלל‪ִּ" :‬כי ָיבֹא ְד ָב ְרָך ְו ִכַּב ְדנּוָך" (שופטים‬
‫הרע והחושך אינם ישויות בפני עצמן‪,‬‬                         ‫יג‪,‬יז)‪ַ [" ,‬י ַע ְמדּו ָנא ְויֹוִׁשי ֻעְך הֹ ְב ֵרי ָׁש ַמ ִים ַה ֹח ִזים ַּבּכֹו ָכ ִבים‬
‫אלא הרע הוא העדר הטוב והחושך הוא‬
‫העדר האור‪ ,‬הבאים במקרא בהשאלה‬                                   ‫מֹו ִדי ִעם ֶל ֳח ָדִׁשים] ֵמ ֲאֶׁשר ָיבֹאּו ָע ָל ִיְך" (ישעיהו מז‪,‬יג)	‪,‬‬
‫בלשון "ביאה" (לעניין הרע כהעדר הטוב‪ ,‬ראו‬                  ‫ד)‪ ‬עד כדי כך שהושאל להעדר מסוים‪ַ" :‬וָּיבֹא ָרע [‪]...‬‬

‫ג‪,‬י ובהרחבות שם‪ .‬ולעניין השטן‪ ,‬שהפועל "בא"‬                                                ‫ַוָּיבֹא ֹא ֶפל" (איוב ל‪,‬כו)‪.‬‬

‫מופיע בזיקה אליו בספר איוב‪" :‬ויבוא גם השטן‬                                                   ‫"ה' בא" משמעו מימוש דבריו או השגחתו‬

                     ‫בתוכם"‪ ,‬ראו ג‪,‬כב)‪.‬‬                   ‫‪ 	2‬בהתאם להשאלה זו‪ ,‬שהושאל לדבר שאינו גשמי‬
                                                          ‫כלל‪ ,‬הושאל גם לבורא יתהדר ויתרומם‪ ,‬אם לחלות‬
‫‪ 2‬לחלות דברו או לחלות שכינתו –‬                            ‫(=הגעת) דברו או לחלות (=שריית) שכינתו‪ .‬בהתאם‬
                                                          ‫להשאלה זו נאמר‪ִ " :‬הֵּנה ָאנֹ ִכי ָּבא ֵא ֶליָך ְּב ַעב ֶה ָע ָנן" (שמות‬
‫קיום דבריו או נוכחותו‪ ,‬שהיא השכינה‬                        ‫יט‪,‬ט)‪ַ [" ,‬הׁ ַּש ַער ַה ֶּזה ָסגּור ִי ְה ֶיה ֹלא ִיָּפ ֵת ַח ְו ִאיׁש ֹלא ָיבֹא‬
‫או ההשגחה‪ִ " .‬הֵּנה ָא ֹנ ִכי ָּבא ֵא ֶליָך ְּב ַעב‬       ‫בֹו] ִּכי ה' ֱאֹל ֵהי ִיְׂש ָר ֵאל ָּבא בֹו" (יחזקאל מד‪,‬ב) וכל הדומה‬
‫ֶה ָע ָנן" – בדברי ה' למשה במשל‪ ,‬שה'‬                      ‫לכך משמעותו שריית שכינה‪ּ" .‬ו ָבא ה' ֱאֹל ַהי ָּכל ְקדֹׁש ִ�ים‬
‫או דברו ייגלו לו מבעד למסך עכירות‬                         ‫ִעָּמְך" (זכריה יד‪,‬ה) – חלות דברו‪ ,‬כלומר קיום הבטחותיו‬
‫החומר שבאדם (למונח ענן‪ ,‬ראו ג‪,‬ט)‪ .‬וכן‬                     ‫שהבטיח ביד נביאיו‪ ,‬והם דבריו "ָּכל ְקדֹׁש ִ�ים ִעָּמְך"‪,‬‬
‫הוא גם בנבואת יחזקאל‪ִּ" :‬כי ה' ֱאֹל ֵהי‬                   ‫כאילו הוא אומר‪' :‬ובא דבר ה' אלהי על ידי כל קדושים‬
‫ִיְׂש ָר ֵאל ָּבא בֹו"‪ .‬כלומר‪ ,‬השגחת ה'‬
‫תיגלה בפתיחת השער בבית המקדש‬                                                           ‫עמך'‪ ,‬בפנייה לישראל‪.‬‬
‫השלישי‪ .‬ומעין זה בנבואת זכריה‪:‬‬
‫"ּו ָבא ה' ֱאֹל ַהי ָּכל ְקדֹשׁ ִ�ים ִעָּמְך"‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬יתקיימו דברי ה' ("ּו ָבא ה'‬
‫ֱאֹל ַהי") במה שהבטיח על ידי נביאיו‬

                    ‫(" ְקדֹשׁ ִ�ים ִעָּמְך")‪.‬‬
   154   155   156   157   158   159   160   161   162   163   164