Page 161 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 161
גכ קרפ | הבישו האיצי םיחנומה | 103
"[ ַו ֲע ַז ְב ִּתים] ְו ִה ְס ַּת ְר ִּתי ָפ ַני ֵמ ֶהם ְו ָה ָיה ֶל ֱאכֹל [ּו ְמ ָצ ֻאהּו ורחוק ממציאות האדם (א,ח) ,וזה מצב
של ביטול השגחתו ,המכונה "שכינה"
(א,כה) .ונאמר בהמשך הפסוקַ " :עד ֲאֶׁשר ָרעֹות ַרּבֹות ְו ָצרֹות]" (דברים לא,יז) .משום שאם תיעדר
ֶי ְאְׁשמּו ּו ִב ְקׁשּו ָפ ָניַּ ,בַּצר ָל ֶהם ְיַׁש ֲחֻר ְנ ִני", ההשגחה יופקר (מי שנעדרת ממנו ההשגחה) וייעשה
מטרה לכל מה שעלול לקרות ולהתארע ,והטוב והרע עד שיבינו שחטאו ויבקשו את "פניי",
שיבואו עליו יהיו כפי המקרה .כמה קשה איום זה! על כלומר נוכחותי או השגחתי ,ויבקשו
אותי בעת צרתם (=" ְיַׁש ֲחֻר ְנ ִני") .וכל
אימת שישראל מסירים עצמם מאת ה', כך כינה בדבריוֵ " :א ְל ָכה ְו ָאׁשּו ָבה ֶאל ְמקֹו ִמי".
באופן הדדי ה' מסיר מהם את השגחתו,
כלומר מסיר מהם את ההגנות מפני אקראיות החיים ופגיעתם .ומעין זה עולה מן הפסוק השני הבא כאןַ" :ו ֲע ַז ְב ִּתים
ְו ִה ְס ַּת ְר ִּתי ָפ ַני ֵמ ֶהם ְו ָה ָיה ֶל ֱא ֹכל ּו ְמ ָצ ֻאהּו ָרעֹות ַרּבֹות ְו ָצרֹותְ ,ו ָא ַמר ַּבּיֹום ַההּוא ֲהֹלא ַעל ִּכי ֵאין ֱאלֹ ַהי ְּב ִקְר ִּבי ְמ ָצאּו ִני
ָהָרעֹות ָה ֵאֶּלה" .וכן גם כשמתרחש דבר "טוב" לפי דעתו של האדם ,כגון כשהוא זוכה בממון ,האקראיות עלולה
לחשוף אותו בפני פגעים.
הרחבות ועיונים
והוא הוא הסרת ההשגחה המביאה צרות על האדם (לדעה 3השכינה שהיתה בינינו – הסברו של הרמב"ם כאן
שהרע משמעו העדר ,השוו א,כב .)1הדבר הטוב והיציב בחיי נידון בהרחבה בפרקי ההשגחה (ג,יז; ובהרחבה ג,נא) ,מפני
האדם הוא ייעודו ותכליתו – הדבקות בידיעת ה' ,והוא שההשגחה משקפת ברית הדדית :אם האדם הולך בדרכי
ה' ,ה' עמו .נמצא שהסרת ההשגחה אינה בגדר עונש הבא
המביא לקרבת ה' היציבה והמִּגנה. על מעשה ,אלא מעשה העברה הוא הוא הפרת הברית
