Page 165 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 165

‫הכ קרפ | ןכש חהמונ | ‪107‬‬                        ‫(שם כט‪,‬מה; מלכים־א ו‪,‬יג)‪ּ" ,‬ו ְרצֹון ׁ ֹש ְכ ִני ְס ֶנה" (דברים לג‪,‬טז)‪ .‬כל‬
                                                ‫מופע של הפועל הזה ביחס לה' הוא במשמעות של‬
‫ַעִּמי ִיְׂש ָר ֵאל" (מלכים־א ו‪,‬יב‪-‬יג)‪ .‬והפסוק‬  ‫התמדת שכינתו‪ ,‬כלומר אורו הנברא‪ ,‬במקום מסוים;‬
‫השלישי‪ּ" ,‬ו ְרצֹון ׁשֹ ְכ ִני ְס ֶנה"‪ ,‬נאמר‬     ‫או התמדת ההשגחה על דבר־מה; כל מקום לפי עניינו‪.‬‬
‫בברכת משה לשבט יוסף‪ ,‬שיזכה לרצון‬
‫ה'‪ ,‬כפי שהשגחת ה' התגלתה למשה‬
‫בסנה‪ ,‬כלומר במחזה הנבואי שראה בו‬

                  ‫סנה בוער (ראו א‪,‬ה)‪.‬‬

                                                ‫הרחבות ועיונים‬

‫" ְוָׁש ַכ ְנ ִּתי ְּבתֹוְך ְּב ֵני ִיְׂש ָר ֵאל" – הפסוקים המדברים על ִמ ְצוֹ ַתי ָל ֶל ֶכת ָּב ֶהם‪ַ ,‬ו ֲה ִקמֹ ִתי ֶאת ְּד ָבִרי ִא ָּתְך ֲאֶׁשר ִּדַּבְר ִּתי‬
‫שכינת ה' בקשר למשכן מדגישים את שכינת ה' לא ֶאל ָּד ִוד ָא ִביָך‪ְ .‬וׁ ָש ַכ ְנ ִּתי ְּבת ֹו ְך ְּב ֵני ִי ְ ׂשָר ֵאל ְוֹלא ֶא ֱעזֹב ֶאת ַעִּמי‬

‫כקיימת במשכן אלא בתודעת העם העושה כמצוות ה'‪ִ .‬יְׂש ָר ֵאל" (מלכים‪-‬א ו‪,‬יא‪-‬יג)‪ .‬נמצא כי אין ה' שוכן כפשוטו‬
‫כך נאמר תחילה בציווי הראשון בדבר המשכן‪ְ" :‬ו ָעׂשּו במשכן‪ ,‬אלא המשכן מנכיח את ה' על ידי תודעת האנשים‬

‫העובדים שם בתמידות על פי מצוות ה' או הבאים לשם‪,‬‬                                     ‫ִלי ִמ ְק ָּדׁש ְוׁ ָש ַכ ְנ ִּתי ְּבת ֹו ָכם" (שמות כה‪,‬ח); בעבודות המשכן‬
‫ובתודעה זו מתמידה השגחת ה'‪ .‬וכדברי הרמב"ם על‬                                        ‫והכהנים‪ְ" :‬ו ִק ַּדְׁש ִּתי ֶאת אֹ ֶהל מֹו ֵעד ְו ֶאת ַהִּמ ְזֵּב ַח ְו ֶאת ַא ֲהרֹן‬
‫אודות יראת המקדש שנועדה להנכיח את ה' ואת יראתו‬                                      ‫ְו ֶאת ָּב ָניו ֲא ַק ֵּדׁש ְל ַכ ֵהן ִלי‪ְ .‬וׁ ָש ַכ ְנ ִּתי ְּבת ֹו ְך ְּב ֵני ִי ְ ׂשָר ֵאל ְו ָה ִיי ִתי‬
‫בתודעת השוהים שם‪ ,‬והעשייה המדוקדקת של מצוותיו‬                                       ‫ָל ֶהם ֵלאֹל ִהים‪ְ .‬ו ָי ְדעּו ִּכי ֲא ִני ה' ֱאֹל ֵהי ֶהם ֲאֶׁשר הֹו ֵצא ִתי‬

‫מסייעת בכך‪ִ " :‬מ ְצַות ֲעֵׂשה ְל ִיְר ָאה ִמן ַהִּמ ְק ָּדׁש‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪:‬‬        ‫ֹא ָתם ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַר ִים ְלׁ ָש ְכ ִני ְבת ֹו ָכם ֲא ִני ה' ֱאֹל ֵהי ֶהם" (שם כט‪,‬‬
‫'ּו ִמ ְק ָּדִׁשי ִּתי ָראּו' (ויקרא יט‪,‬ל; כו‪,‬ב); ְוֹלא ִמן ַהִּמ ְק ָּדׁש ַא ָּתה‬  ‫מד‪-‬מו); ובדבר ה' לשלמה המלך‪ַ " :‬הַּב ִית ַה ֶּזה ֲאֶׁשר ַא ָּתה‬
                                                                                    ‫בֹ ֶנה‪ִ ,‬אם ֵּת ֵלְך ְּב ֻחּקֹ ַתי ְו ֶאת ִמְׁשָּפ ַטי ַּת ֲעֶׂשה ְוָׁש ַמְר ָּת ֶאת ָּכל‬
        ‫ָי ֵרא ֶאָּלא ִמִּמי ֶׁשִּצ ָּוה ַעל ִי ְר ָאתֹו" (בית הבחירה‪,‬ז‪,‬א)‪.‬‬
   160   161   162   163   164   165   166   167   168   169   170