Page 170 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 170

‫‪112‬‬

                      ‫פרק כח‬

                                      ‫המונח רגל‬

‫הקדמה‪ :‬בפרק זה‪ ,‬הרמב"ם עוסק במונח "רגל" במשמעות 'סיבה ל‪ ,'-‬ומציע לו שני הסברים‪,‬‬
‫אחד של אונקלוס (בהמשך לפרק הקודם) והשני של הרמב"ם‪ ,‬בזיקה למשל "לבנת הספיר"‬
‫שבפסוק‪ַ" :‬וַּי ַעל ֹמ ׁש ֶ�ה ְו ַא ֲהרֹן‪ָ ,‬נ ָדב ַו ֲא ִביהּוא ְוִׁש ְב ִעים ִמ ִּז ְק ֵני ִיְׂשָר ֵאל‪ַ .‬ו ִּיְראּו ֵאת ֱאֹל ֵהי ִיְׂשָר ֵאל‪,‬‬

         ‫ְו ַת ַחת ַר ְג ָליו ְּכ ַמ ֲעֵׂשה ִל ְב ַנת ַה ַּסִּפיר ּו ְכ ֶע ֶצם ַהׁ ָּש ַמ ִים ָל ֹט ַהר" (שמות כד‪,‬ט‪-‬י)‪.‬‬

                                                            ‫שלוש משמעויות‬                  ‫‪ 1‬ב)‪ֵ " ‬צא ַא ָּתה ְו ָכל ָה ָעם ֲאֶׁשר ְּבַר ְג ֶליָך"‬

                       ‫‪" 	1‬רגל" הוא מונח רב־משמעי‪	.‬‬                                        ‫– הדברים שעתיד לומר פרעה למשה‪,‬‬
    ‫א)‪ ‬הוא שמה של הרגל‪ֶ " :‬ר ֶגל ַּת ַחת ָר ֶגל" (שמות כא‪,‬כד)	‪.‬‬                               ‫שיצא ממצרים הוא וכל עם ישראל‪	.‬‬
‫ב)‪ ‬יש לו גם משמעות של הליכה בעקבות‪ֵ " :‬צא ַא ָּתה‬
‫ְו ָכל ָה ָעם ֲאֶׁשר ְּב ַר ְג ֶליָך" (שם יא‪,‬ח)‪ ,‬כלומר ההולכים‬                             ‫ג)‪ַ" ‬ו ְי ָבֶרְך ה' ֹא ְתָך ְלַר ְג ִלי" – דברי יעקב‬
                                                                                           ‫ללבן‪ְ " .‬לֶר ֶגל ַהְּמ ָלא ָכה" וכו' – בקשת‬
                                        ‫בעקבותיך‪	.‬‬                                         ‫יעקב מעשיו אחיו שיתיר לו ללכת לאט‬
‫ג)‪ ‬יש לו גם משמעות של סיבתיות‪ַ" :‬ו ְי ָבֶרְך ה' אֹ ְתָך‬                                    ‫בגלל הילדים הרכים ובעלי החיים‬
‫ְל ַר ְג ִלי" (בראשית ל‪,‬ל) – בסיבתי‪ ,‬כלומר בגללי; כי דבר‬
‫שהוא בגלל דבר־מה‪ ,‬הרי אותו דבר־מה הוא סיבה‬                                                       ‫הרבים שבשיירה (" ַהְּמ ָלא ָכה")‪.‬‬
‫לדבר‪ .‬זהו שימוש נפוץ‪ַ[" :‬ו ֲא ִני ֶא ְת ָנ ֲה ָלה ְל ִאִּטי] ְלֶר ֶגל‬
                                                                                           ‫‪ 2‬היא קיום סיבותיו – שבהר הזיתים‬
          ‫ַהְּמ ָלא ָכה ֲאֶׁשר ְל ָפ ַני ּו ְל ֶר ֶגל ַה ְי ָל ִדים" (שם לג‪,‬יד)‪.‬‬
                                                                                           ‫ייעשו נפלאות שה' הוא מקורם (הפסוק‬
‫‪ 	2‬לפיכך הכוונה בדבריו "ְו ָע ְמדּו ַר ְג ָליו ַּבּיֹום ַההּוא ַעל ַהר‬                     ‫מובא גם א‪,‬יג‪ ,2‬בביאור המונח עמד)‪ .‬יונתן בן‬
‫ַה ֵּזי ִתים" (זכריה יד‪,‬ד) היא קיום סיבותיו‪ ,‬כלומר הנפלאות‬                                 ‫ֻעזיאל – מחכמי המשנה‪ ,‬מתרגם ספרי‬
‫שיופיעו אז באותו מקום‪ ,‬שהוא יתעלה הסיבה להן‪,‬‬                                               ‫הנביאים לארמית‪ .‬המעשים הנובעים‬
‫כלומר העושה אותן‪ .‬לפירוש (שלא כפשוטו) זה כיוון‬                                             ‫מרצונו – מרצונו הקדום (א‪,‬י)‪ ,‬כלומר‬
‫יונתן בן ֻעזיאל עליו השלום‪ ,‬שאמר‪ְ" :‬ו ִי ְתְּג ֵלי ִב ְגבּוְר ֵתיּה‬                        ‫דרך הטבע‪ ,‬כלומר תופעות מרשימות‬
‫ְּביֹו ָמא ַההּוא ַעל טּור ֵזי ַת ָּיא" (=ויתגלה בגבורתו ביום‬                              ‫המתגלות בטבע ומשקפות את גבורת‬
‫ההוא על הר הזיתים)‪ .‬כך הוא מתרגם כל אבר של‬                                                 ‫ה'‪ ,‬שהכתוב מתאר אותן במונחים‬
‫ביצוע ושל מעבר מקום "גבורתיה"‪ ,‬כי הכוונה בכולם‬
                                                                                               ‫"רגליו" ו"ידיו" (למשל ישעיהו ה‪,‬יב)‪.‬‬
                      ‫היא המעשים הנובעים מרצונו‪.‬‬
                                                                                           ‫‪ 3‬פירוש אנקלוס‪ ...‬כידוע לך – מן‬
                                    ‫הסברו של אונקלוס לפסוק "ותחת רגליו"‬
                                                                                           ‫החובה לקרוא כל שבוע את המקרא‬
‫	‪ 3‬אשר לדבריו "[ַו ִּיְראּו ֵאת ֱאֹל ֵהי ִיְׂשָר ֵאל] ְו ַת ַחת ַר ְג ָליו‬                 ‫ותרגום אונקלוס ביחיד ובציבור (תפילה‬
‫ְּכ ַמ ֲעֵׂשה ִל ְב ַנת ַה ַּסִּפיר [ּו ְכ ֶע ֶצם ַהׁ ָּש ַמ ִים ָל ֹט ַהר]" (שמות כד‪,‬י)‪,‬‬  ‫יב‪,‬י; יג‪,‬כה; ק"י)‪ .‬וזהו תרגומו‪ַ " :‬ו ֲחזֹו ָית‬
‫פירוש אנקלוס בהם הוא‪ ,‬כידוע לך‪ ,‬שהוא ייחס את‬                                               ‫ְי ָקר ֱא ָל ָהא ְד ִיְׂשָר ֵאל ּו ְתחֹות ֻּכְר ֵסי ְי ָקֵריּה‬
‫כינוי הגוף ב"רגליו" אל הכסא‪ ,‬ואמר‪ּ" :‬ו ְתחֹות ּכּוְר ֵסי‬                                   ‫ְּכעֹו ָבד ֶא ֶבן ָט ָבא ּו ְכ ִמ ְח ֵזי ְׁש ַמ ָּיא ְל ָבִרירּו‬
                                                                                           ‫(=וראו את כבוד אלוהי ישראל‪ ,‬ותחת‬
                      ‫ְי ָקֵריּה" (=ותחת כיסא כבודו)‪.‬‬                                      ‫כיסא כבודו כמעשה אבן טובה וכמראה‬

‫	‪ 4‬הבן ותתפעל כיצד הרחיק אנקלוס מן ההגשמה ומכל‬                                                              ‫השמים לבהירות)"‪.‬‬
‫מה שמביא אליה אפילו בדרך הרחוקה ביותר‪ .‬כי הוא‬
‫לא אמר "ותחות כורסיה" (=ותחת כיסאו)‪ ,‬משום‬                                                  ‫‪ 4‬הרחיק אנקלוס מן ההגשמה – כפל‬

                                                                                           ‫הרחקה‪ ,‬גם בתיאור רגליו של הכיסא‬
                                                                                           ‫ולא של ה'‪ ,‬וגם בתיאור כבוד ה' ולא‬
                                                                                           ‫ה' עצמו‪ .‬כלומר‪ ,‬מדובר בכיסא המיועד‬
   165   166   167   168   169   170   171   172   173   174   175