Page 172 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 172

‫‪ | 114‬מורה הנבוכים | חלק א‬

‫הספיר"‪ :‬אילו היתה הכוונה לצבע‪ ,‬היה אומר 'כלבנת‬                  ‫והעפר‪ ,‬שמורכב מהם כל דבר בעולם‬

‫הספיר'‪ .‬הוא הוסיף "מעשה" משום שכידוע לך החומר‬                   ‫התת־ירחי (ג‪,‬ח‪ ;1‬יסודי התורה ד‪,‬ז; לחומר‬
‫הוא מקבל תמיד (=סביל)‪ ,‬ונפעל מצד עצמותו‪ ,‬ואין לו‬                ‫וצורה ראו א‪,‬יז‪ 2‬בהרחבות)‪ .‬החומר הוא‬
                                                                ‫מקבל תמיד‪ ...‬שהצורה פועלת תמיד‬
‫פעולה אלא במקרה (=בתכונה בלתי מהותית); כשם‬
                                                                ‫וכו' – החומר סביל במהותו‪ ,‬אך פועל‬

‫שהצורה פועלת תמיד בעצמותה (=במהותה)‪ ,‬ונפעלת‬                     ‫על חומר אחר ב"מקרה"‪ ,‬כלומר תכונה‬
‫במקרה‪ ,‬כפי שהתבאר בספרי הטבע (אריסטו פיזיקה א‪,‬ט);‬               ‫בלתי עצמית ובלתי הכרחית לו‪ ,‬כשם‬
‫ולכן אמר עליו "כמעשה"‪ .‬ואילו "לבנת הספיר" הוא‬                   ‫שצבע השולחן יכול להשתנות בלא‬
                                                                ‫לשנות את מהות השולחן‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬

‫ביטוי לשקיפות‪ ,‬לא לצבע הלבן‪ .‬משום שלובן הגביש‬                   ‫הצורה היא פעילה במהותה (אקטיבית)‪,‬‬

‫אינו צבע לבן אלא שקיפות בלבד; והשקיפות אינה‬                     ‫ופועלת על חומר הגלם הסביל ועושה‬
‫צבע‪ ,‬כפי שהוכח בספרי הטבע (אריסטו על הנפש ב‪,‬ז)‪ ,‬משום‬            ‫אותו עצם‪ ,‬כמו למשל צורת השולחן‪,‬‬
‫שאילו היתה צבע לא היתה מראה את כל הצבעים‬                        ‫העושה את העץ שולחן‪ .‬נמצא אם כן‬
                                                                ‫שמשמעות הפסוק היא שזקני ישראל‬

‫מאחוריה ומלפניה‪ .‬ומכיוון שהגוף השקוף הוא משולל‬                  ‫הבינו את דרך פעולת ה' בעולם‪ְ" :‬ו ַת ַחת‬
‫כל הצבעים‪ ,‬הוא יכול לקבל את כל הצבעים חליפֹות‪.‬‬                  ‫ַר ְג ָליו [=תחת רגלי ה'‪ ,‬כלומר מאת ה']‬
‫דבר זה דומה לחומר הראשון‪ ,‬שמצד אמיתתו הוא חסר‬                   ‫ְּכ ַמ ֲעֵׂשה ִל ְב ַנת ַה ַּסִּפיר [עיצוב החומר‬
                                                                ‫הראשון לעולם] ּו ְכ ֶע ֶצם ַהׁ ָּש ַמ ִים ָלטֹ ַהר‬

‫כל הצורות‪ ,‬ולכן הוא מקבל את כל הצורות חליפֹות‪.‬‬                  ‫[וממנו נוצרו גם השמים]"‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬

‫השגתם היתה לפיכך את החומר הראשון ויחסו לה'‪,‬‬                     ‫הם טעו בהשגתם זו (ראו א‪,‬ה‪ 6‬וביאורנו שם)‪.‬‬

‫כיוון שהוא ראשית נבראיו מחויבי ההיווצרות והכיליון‪,‬‬              ‫‪ 7‬אפילו לפירושו של אנקלוס – זקני‬
‫והוא היוצר שלהם‪ .‬וגם בנושא הזה עוד ייאמרו דברים‬
                                                                ‫ישראל ראו בנבואה "חומר ראשון"‬
                             ‫(ב‪,‬כו; ב‪,‬יג "הדעה השנייה"; ב‪,‬יט)‪.‬‬  ‫("לבנת הספיר")‪ ,‬בין אם נפרש את‬
                                                                ‫הצירוף "תחת רגליו" באופן מופשט‬

‫‪ 	7‬דע שיש לך צורך בפירוש מעין זה‪ ,‬אפילו לפירושו של‬              ‫שה' סיבתו (פירוש הרמב"ם) בין אם‬
‫אנקלוס שאמר "ותחות כורסי יקריה"‪ ,‬כלומר שהחומר‬                   ‫נפרש אותו באופן פיזי‪ ,‬תחת השמים‬
‫הראשון גם הוא באמת מתחת לשמים‪ ,‬הנקראים‬                          ‫הנקראים "כיסא" (פירוש אונקלוס)‪.‬‬
                                                                ‫לעומת הבנה זו ‪ ,‬טעותם של אצילי בני‬

                      ‫"כסא"‪ ,‬כמו שנאמר קודם (א‪,‬ט)‪.‬‬              ‫ישראל היתה שהם תפסו את החומר‬
‫‪ 	8‬לא העירה אותי אל הפירוש המופלא הזה ולמציאת‬                   ‫הראשון כקדמון לצד ה'‪ .‬הערה‪ :‬לפי‬
                                                                ‫תפיסתו של הרמב"ם‪ ,‬שנדחתה בימינו‬

‫העניין הזה אלא אמרה של ר' אליעזר בן הורקנוס‬                     ‫על ידי המדע‪ ,‬השמים עשויים מחומר‬
‫שמצאתי‪ ,‬שעוד תשמענה באחד מפרקי החיבור הזה‬                       ‫אחר‪" ,‬חומר חמישי"‪ ,‬הנבדל מן החומר‪,‬‬
‫(ב‪,‬כו)‪ .‬וכל הכוונה של כל משכיל היא שלילת הגשמות‬                 ‫ארבעת היסודות‪ ,‬שהארץ בנויה מהם‪.‬‬
‫מה' יתעלה‪ ,‬ופירושן של כל אותן השגות כשכליות ולא‬
                                                                ‫‪ 8‬הפירוש המופלא הזה – שהשגתם‬
               ‫חושיות‪ .‬הבן זאת מאוד והתבונן בכך‪.‬‬
                                                                ‫עסקה בהבנת תחילת הבריאה‪ .‬ובמקום‬
                                                                ‫אחר הרמב"ם מתפלא על היבטים‬

                                                                ‫מסוימים באמירה הזאת (ב‪,‬כו‪ ,‬ועיינו‬

                                                                ‫שם)‪ .‬ר' אליעזר בן הורקנוס – מחכמי‬

‫המשנה בימי חורבן בית שני ואחרי החורבן‪ ,‬שאונקלוס למד מפיו (ב‪,‬לג‪ .)7‬הבן זאת מאוד והתבונן בכך – קריאה‬

‫מיוחדת של הרמב"ם להתבונן במשמעותה של הבנה זו‪.‬‬
   167   168   169   170   171   172   173   174   175   176   177