Page 177 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫‪119‬‬

‫פרק לא‬

‫מגבלות השכל האנושי‬

‫הקדמה‪ :‬בלב חטיבת פרקי המונחים‪ ,‬ולאחר הפרק הדן במונח "אכל"‪ ,‬שמשמעותו‬

‫ללמוד‪ ,‬הפרקים הבאים (לא‪-‬לה) באים להבהיר את הסכנה הכרוכה בלימוד הפילוסופי‬

‫ברזי התורה ואת הצורך להישמר מפניה‪ ,‬ומצד שני את ההכרח בלימוד זה‪ .‬פרק זה מצביע‬

‫על מגבלות השכל האנושי‪ ,‬על התשוקה לדעת ועל הכרת גבולות הוודאות‪ ,‬ומתוך כך על‬
‫גורמי המחלוקת‪ ,‬וביניהם המקובעות המחשבתית של כל אדם‪ ,‬המגבילה את כוחו להשתנות‬

‫ולפרוץ את גבולות מחשבתו לעבר הכרת האמת‪.‬‬

‫מגבלת האדם בתחום השכלי והגופני‬

‫‪ 1‬דע שלשכל האנושי וכו' – הרמב"ם‬ ‫‪ 1‬דע שלשכל האנושי יש א)מושגים שבכוחו ובטבעו‬
‫להשיג; ויש במציאות ב)נמצאים ודברים שאין בטבעו‬
‫מציג את מגבלת שכלו של האדם הדומה‬ ‫להשיג בשום פנים ואופן‪ ,‬אלא שערי השגתם נעולים‬
‫למגבלת החושים והכוחות הגופניים‪.‬‬ ‫בפניו; ויש במציאות ג)דברים שהוא משיג מהם היבט‬
‫למעשה‪ ,‬מעבר להיקש‪ ,‬הקשר בין‬
‫החושים והחשיבה הדוק מאוד‪ :‬הדרך‬

‫המוגבלת והמתעתעת שהאדם תופס‬ ‫מסוים ואינו משיג היבטים אחרים‪ .‬עצם היותו משיג‬
‫בה את המציאות באמצעות החושים‬ ‫אינו מחייב שישיג כל דבר‪ ,‬כשם שיש לחושים השגות‬
‫(כמו למשל חוש הראייה) משפיעה‬ ‫ואין להם יכולת להשיג אותן בכל מרחק שהוא‪ .‬וכיוצא‬
‫גם על דרך מחשבתו אודות הדברים‬ ‫בזה שאר כוחות הגוף‪ :‬כי גם אם יש לאדם‪ ,‬למשל‪ ,‬כוח‬

‫ומגבלותיה‪.‬‬

‫לשאת שני קנטרים (=מידת משקל‪ ,‬כ‪ 45-‬ק"ג)‪ ,‬אין בו‬

‫כוח לשאת עשרה‪ .‬היתרונות של פרטי המין (האנושי)‬

‫זה על זה בהשגות החושיות ובשאר כוחות הגוף ברורים‬

‫וגלויים לכל בני האדם‪ ,‬אלא שיש לכך גבול‪ ,‬ואין הדבר‬

‫נמשך לכל מרחק שהוא ובכל שיעור שהוא‪.‬‬

‫‪ 2‬לכל אדם יש תחום הבנה נבדל משל‬ ‫‪ 2‬הוא הדין בעצמו באשר להשגות השכליות האנושיות‪:‬‬
‫יש בהן הבדלים גדולים מאוד בין פרטי המין האנושי‪,‬‬
‫חברו‪ ,‬וקו גבול שמעבר לו הוא מנוע‬ ‫וגם זה ברור וגלוי מאוד לאנשי החכמה; עד שאדם אחד‬
‫מלהבין את הדברים‪ .‬כפי שנראה להלן‪,‬‬ ‫יסיק בעצמו מעיונו עניין מסוים‪ ,‬בעוד אדם אחר לא‬
‫לימוד מתאים וסיגול תכונות אופי טובות‬ ‫יוכל להבין אותו עניין לעולם‪ ,‬ואפילו הסבירו לו אותו‬
‫יכולים להגדיל את התחום ולהרחיק את‬ ‫בכל ניסוח ובכל משל ובמשך זמן ארוך ביותר לא תגיע‬
‫קו הגבול עד מידה מסוימת‪ ,‬אבל לעולם‬ ‫דעתו אליו בשום פנים‪ ,‬אלא תירתע דעתו מהבנתו‪ .‬וגם‬
‫ההבדלים הללו (בין בני האדם) אינם בלי סוף‪ ,‬אלא בלי‬
‫יש קו גבול להבנת האדם‪.‬‬
‫ספק יש לשכל האנושי גבול שהוא עוצר בו‪.‬‬

‫‪ 3‬כגון אי ידיעתנו את מספר כוכבי‬ ‫התשוקה לדעת והכרה בגבולותיה בפיזיקה ובמטפיזיקה‬

‫השמים ואם הוא זוגי או אי זוגי –‬ ‫‪ 3‬ויש דברים שברור לאדם שהשגתם אינה אפשרית‪ ,‬ואין‬
‫הוא מוצא עצמו משתוקק לידיעתם‪ ,‬כיוון שהוא חש‬
‫לזה נדרש דיוק מרבי ברמת כוכב אחד‪.‬‬ ‫שזה בלתי אפשרי ושאין שער להיכנס דרכו להגיע אל‬
‫הדבר; כגון אי ידיעתנו את מספר כוכבי השמים ואם‬