Page 181 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 181
בל קרפ | לכהש תלוכימ הגירח נתכס | 123
3אך אם תשאף להשיג למעלה מהשגתך ,או תיחפז 3אלישע "אחר" – אלישע בן אבויה,
מחכמי המשנה ,שנתפקר ושנא את להחליט על שקריותם של היגדים שלא הוכחה סתירתם,
היהדות ולפיכך כונה "אחר" .כשהאדם או שהם אפשריים ולו בסבירות נמוכה ביותר – תדמה
משחרר את שכלו ומפליג למחוזות לאלישע "אחר" .ולא זו בלבד שלא תהיה שלם ,אלא
רחוקים שאינם בגבול השגתו ,ונוחל
גם תיעשה חסר מכל חסר ,ויארעו לך אז השתלטות אכזבה מרה ,החומריות גואה במלוא
עוזה ,והתרופפות הסכרים והמעצורים
השכליים או אף הריסתם לגמרי בגלל הדמיונות והנטייה לעבר החסרונות והתועבות והרעות
האכזבה השכלית עלולה להוריד את בשל היטרדותו של השכל וכיבוי אורו ,כפי שקורים
האדם לתחתית המוסר .לכן אמרו לראייה דמיונות כוזבים כאשר נחלש כוח הראות אצל
על אלישע שיצא לתרבות רעה והלך החולה ואצל אותם המאמצים את מבטם אל דברים
לזונה .ואין פריקת כל רסן מצטמצמת זוהרים או דברים זעירים.
בדבר שיש לאדם הנאה ממנו ,אלא
אף בשנאה עיוורת לכל מה שיש בו סדרת ראיות לדעת לעצור
שמץ של מחשבה (ק"י) .והנטייה לעבר 4בעניין זה נאמר :
החסרונות והתועבות – הרמב"ם מציין א)ְּ " ד ַבׁש ָמ ָצא ָת ֱאכֹל ַּד ֶּיָּך ֶּפן ִּתְׂשָּב ֶעּנּו ַו ֲה ֵקאתֹו" (משלי כה,טז),
גם כיוון השפעה הפוך ,שהנטייה
לתאוות שיבשה גם את שכלם של אצילי וכך הביאוהו החכמים ז"ל כמשל על אלישע "אחר".
ומה מופלא המשל הזה ,כי הוא דימה את המדע לאכילה בני ישראל" ,ונטו אל הדברים הגופניים
כפי שאמרנו (א,ל ,)3והזכיר את הטעים ביותר ,והוא בשל השתבשות ההשגה" (ראו א,ה.)6
4ב)ָ " אכֹל ְּד ַבׁש ַהְרּבֹות ֹלא טֹובְ ,ו ֵח ֶקר הדבש; וטבע הדבש שכשמרבים באכילתו הוא מעורר
את הקיבה וגורם לה להקיא .וכאילו הוא אומר שטבע
ְּכבָֹדם ָּכבֹוד" .לביאור העניין ,ראו ההשגה הזו ,על אף נכבדותה וגדולתה והשלמות שיש
א,ל .3
ג)ַ [" אל ְּת ִהי ַצ ִּדיק ַהְרֵּבה] ְו ַאל ִּת ְת ַחַּכם
בה ,אם לא יעצרו בה בגבולה וילכו בו בזהירות ,ייהפך יֹו ֵתרָ ,לָּמה ִּתּׁשֹו ֵמם" – אל תלך בחכמה
מעבר ליכולתך ,כדי שלא תפסיד את הדבר לחסרון ,כמו אכילת הדבש שאם תהיה במידה
מה שהשגת ותהיה כארץ שוממה הרי היא תזין ותענג ,ואם תהיה בהפרזה יאבד הכול :לא
(הובא גם בזיקה לזהירות הראויה בענייני הגוף, אמר "פן תשבענו ְו ַק ְצ ָּת בו" אלא אמר "ַו ֲה ֵקאתֹו" .
ראו דעות ג,א .)4
ד)ְׁ" ש ֹמר ַר ְג ְלָך ַּכ ֲאֶׁשר ֵּת ֵלְך ֶאל ֵּבית ב) לעניין זה רמז גם בדבריוָ " :אכֹל ְּד ַבׁש ַהְרּבֹות ֹלא טֹוב
ָה ֱאֹל ִהים" – אפשר להבין את הפסוק
כאזהרה לאדם שיקפיד על ההקדמות [ ְו ֵח ֶקר ְּכבֹ ָדם ָּכבֹוד]" (משלי כה,כז),
וההכנות (לביאור המונח רגל ,ראו א,כח)1
ג) ואליו רמז בדבריו "[ ַאל ְּת ִהי ַצ ִּדיק ַהְרֵּבה] ְו ַאל ִּת ְת ַחַּכם
בדרך להבנת האלוהים ,לצעוד יֹו ֵתרָ ,לָּמה ִּתּׁשֹו ֵמם" (קהלת ז,טז),
באיטיות ולעצור בזמן (ראו ביאור הרמב"ם ד) ולכך רמז בדבריו "ְׁש ֹמר ַר ְג ְלָך ַּכ ֲאֶׁשר ֵּת ֵלְך ֶאל ֵּבית
א,ה .)5ובהקשר אחר מסביר שקרבה
רבה למקדש מטשטשת את היחס ָה ֱאֹל ִהים" (שם,ד,יז).
העדין והרגיש כלפיו (ג,מז 3בזיקה למשלי
ה) ולכך רמז דוד בדבריו "ְוֹלא ִהַּל ְכ ִּתי ִּב ְגדֹלֹות ּו ְב ִנ ְפ ָלאֹות
כה,יז) . ִמֶּמִּני" (תהילים קלא,א).
ה)ְ " וֹלא ִהַּל ְכ ִּתי ִּב ְגדֹלֹות ּו ְב ִנ ְפ ָלאֹות
ִמֶּמִּני" – כלומר ,אני יודע לעצור ו) ולעניין הזה כיוונו בדבריהם" :במופלא ממך אל
בזמן .ומשמעות המילה "גדולות" תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור ,במה ש ֻהרשיתה דרוש
כאן מכוונת גם לנבואה ,כמו ואין לך עסק בנפלאות" (בבלי חגיגה יג,א על פי בן סירא) ,דהיינו
שמציין הרמב"ם ביחס לתלמידו
של ירמיהו הנביא ,ברוך בן נריהְ " :ו ַא ָּתה ְּת ַב ֶ ּקׁש ְלָך ְגדֹלֹות? ַאל ְּת ַב ֵּקׁש" (ירמיהו מה,ה; מו"נ ב,לב.)8
