Page 180 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 180
122
פרק לב
סכנת חריגה מיכולת השכל
הקדמה :כוח החשיבה של האדם מוגבל ,והאדם צריך להכיר במגבלתו זאת ולהימנע
מלדחוק את החשיבה למחוזות העלולים לא רק שלא להשיג את המטרה אלא אף לפגוע
במה שכבר השיג .האדם חייב לאמן את כוח חשיבתו ,לדעת להתבונן במעשיו ,ולנסות לשפר
אותם לאחר זמן באמצעות חשיבה נוספת ,תוך הבנה שלעולם יש גבול ליכולת החשיבה שלו.
ההכרה שיש גבול לידע אינה צריכה ,כמחשבת הטיפשים ,להרתיע את האדם מלהתאמץ
להרחיב אותו .בפרק זה ,הרמב"ם משתמש במונח "אכל" ,שכבר דן בו בפרק ל ,בפסוקים
" ְ ּד ַבׁש ָמ ָצא ָתֱ ,אכֹל ַ ּד ֶּיָּך"; " ָא ֹכל ְ ּד ַבׁשַ ,הְרּבֹות ֹלא טֹוב".
מאמץ מעבר לגבול היכולת פוגע בכוחות הגופניים
1דע ,אתה המעיין בחיבורי ,שמפני שההשגות השכליות 1מצבם של כל הכוחות הגופניים...
תלויות בחומר ,קורה להן דבר הדומה למה שקורה
להשגות החושים .כי אם תסתכל בעיניך ,תשיג מה אחד הוא – הכוח השכלי גם הוא כוח
שיש בכוח ראייתך להשיג; ואילו אם תאלץ את עיניך, גופני ,כדברי הרמב"ם במקום אחר:
תנעץ את מבטך ותתאמץ להביט למרחק גדול ,רחוק "שהכוח ההוגה הוא כוח בגוף ,בלתי
יותר משביכולתך לראות ,או תתבונן ברישום זעיר נפרד ממנו" (א,עב .)25משום כך ,אימוץ
מאוד או בתחריט זעיר שאין ביכולתך להשיג ,ותדחק מופרז של השכל עלול לפגוע בו .יש
את ראייתך כדי לדעת את אמיתתו – הרי שכוח הראייה להבחין בין התהליך השכלי ,שהוא
גופני ,שאם האדם רעב ,אינו יכול
לחשוב ,לבין תוצאות החשיבה ,שהן
הישגים מופשטים ,שאינם תלויי חומר.
שלך לא יהיה חלש רק לגבי מה שמעבר ליכולתך ,אלא 2שאם תעצור אצל הספק – זו
יחלש גם לגבי מה שיש בכוחך להשיג ,ותקהה ראייתך הנחייתו היסודית של הרמב"ם בפרק
ולא תוכל לראות מה שיכולת להשיג לפני שנעצת זה .האדם חייב לעצור כל אימת שהוא
מבטך והתאמצת .כך ימצא כל מעיין במדע כלשהו את נתקל באי ודאות הגדולה מכוחו ,לא
מצבו בעת החשיבה ,שאם יתעמק בחשיבה ויאמץ את להיחפז להסיק מסקנות ולהבין שלא
הגיע לגבול הדעת האנושית אלא
כל דעתוִ ,יטמטם ולא יבין אז אפילו מה שדרכו להבין, לגבול השגת שכלו ,ועליו להמתין
כי מצבם של כל הכוחות הגופניים בעניין הזה אחד ולהתבונן ,ולאחר זמן והכנה לקראת
הוא. הרחבת גבול יכולתו ,אפשר שיהיה
מסוגל להרחיב מעט את גבולות יכולת
בין רבי עקיבה לבין אלישע אחר התפיסה שלו .שנכנס בשלום ויצא
בשלום – כעולה מן התיאור המפורסם
2בדומה לכך יקרה לך בהשגות השכליות .דהיינו שאם בתלמוד" :ארבעה נכנסו לפרדס :אחד
תעצור אצל הספק ,ולא תוליך את עצמך שולל להאמין הציץ ומת [בן עזאי] ,אחד הציץ ונפגע
שיש הוכחה לגבי מה שלא הוכח ,ולא תיחפז ותדחף [בן זומא] ,אחד הציץ וקיצץ בנטיעות
ותפסוק לשלול את כל מה שלא הוכחה סתירתו ,ולא [אלישע בן אבויה] ,אחד נכנס בשלום
תשאף להשיג את מה שאינך יכול להשיג – אז תשיג ויצא בשלום [רבי עקיבה]" (בבלי ,חגיגה
את השלמות האנושית ,ותהיה בדרגת ר' עקיבה עליו יד,ב ובעוד מקורות) .ה"פרדס" הוא "מעשה
בראשית" ו"מעשה מרכבה" .והרמב"ם
השלום שנכנס בשלום ויצא בשלום בעיונו בדברים אומר על המאורע הזהְ" :ו ַאף ַעל ִּפי
המטפיזיים האלה. ֶׁשְּגדֹו ֵלי ִיְׂשָר ֵאל ָהיּוַ ,ו ֲח ָכ ִמים ְּגדֹו ִלים
ָהיּוֹ ,לא ֻּכָּלם ָה ָיה ָּב ֶהן ּ ֹכ ַח ֵלי ַדע ּו ְל ַהׂ ִּשיג
ָּכל ַה ְּד ָב ִרים ַעל ֻּב ְר ָין" (יסודי התורה ד,יג) .רבי עקיבה ידע לעצור בזמן ,ולא הידיעה הביאה לשלמותו אלא הכרתו בעובדה
שאינו מסוגל לדעת כל דבר ,הכרתו באי הוודאות וקבלתו אותה (ג"מ ,עמ' .)284
