Page 179 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫אל קרפ | האנושי השכל מגבלות | ‪121‬‬

‫מחויבים פחות למסורת המקובלת‪ ,‬ואין‬ ‫במצבם הפרוע וחוסר ההנאות ודוחק המזון‪ ,‬שונאים‬
‫אצלם "הלכה למשה מסיני" (ראו א‪,‬יז‪.)3‬‬ ‫את הערים ואינם נהנים בהנאותיהן‪ ,‬ומעדיפים את‬
‫וזה לשונו של הרמב"ם‪" :‬ורוב האנשים‬ ‫התנאים הרעים שהם רגילים אליהם על פני התנאים‬
‫המתיימרים שהם עוסקים בפילוסופיה‬ ‫הטובים שאינם רגילים אליהם‪ ,‬ונפשם אינה מוצאת‬
‫מקבלים את סמכות אריסטו בשאלה‬ ‫מנוחה במגורים בארמונות ולא בלבישת המשי ולא‬
‫זאת‪ ...‬אבל על כל הכתות השתלטו‬ ‫בהתענגות על המרחצאות והשמנים והבשמים‪ .‬כך‬
‫היצרים‪ ,‬אפילו על הפילוסופים"‬ ‫קורה לאדם בדעות שהורגל בהן והתחנך עליהן‪ :‬הוא‬
‫(ב‪,‬טו‪ .)3-1‬ההרגל הוא חרב פיפיות‪ ,‬והוא‬
‫משבש גם את מי שלמד רק מדע ולא‬ ‫אוהב אותן ומגן עליהן ומתרחק מזולתן‪.‬‬
‫למד תורה (מורה המורה)‪ .‬בסופו של דבר‪,‬‬
‫נראה שזו דרך מנומסת של הרמב"ם‬ ‫‪ 7‬סיבה זו היא גם הגורם לעיוורונו של האדם מהשגת‬
‫האמיתֹות ונטייתו אל הרגליו‪ ,‬כפי שאירע להמון העם‬
‫לשכלל את ניתוחו של אלכסנדר‪.‬‬ ‫בהגשמה ובדברים מטפיזיים רבים כפי שנבאר (א‪,‬לו; א‪ ,‬סוף‬
‫נא; א‪,‬נג)‪ .‬כל זאת מחמת ההרגל וההתחנכות על כתובים‬
‫‪ 7‬כפי שאירע להמון העם בהגשמה‬ ‫שנקבעו אצלם הערצתם והאמונה בהם‪ ,‬שחיצוניותם‬
‫מורה על הגשמות ועל דמיונות שאין בהם אמת‪ ,‬אלא‬
‫ובדברים מטפיזיים רבים וכו' –‬ ‫נאמרו על דרך המשל והרמז‪ .‬וזה היה בשל סיבות‬
‫הרמב"ם אומר (א‪,‬נג‪ )1‬כי הבעיה של‬
‫ייחוס תארים לה' באה מתוך קידוש‬ ‫שאציין בהמשך (א‪,‬מו‪-‬מט)‪.‬‬
‫של פשט לשונות המקרא‪ .‬בעיה זו באה‬
‫מתוך תפיסה שגויה שהם מבינים בה את‬ ‫מקורות הטענה בדבר מגבלות השכל האנושי‬
‫המקרא ואת דברי חז"ל‪ ,‬שנקטו לשון זו‬
‫מסיבות שהרמב"ם מבאר אותן בחיבור‬ ‫‪ 8‬אל תחשוב שמה שאמרנו לגבי קוצר השגתו של השכל‬
‫זה (לעניין זה ראו השגת הראב"ד תשובה ג‪,‬ז;‬ ‫האנושי והעובדה שיש לו גבול שהוא נעצר בו‪ ,‬הוא‬
‫דבר שנאמר על פי התורה‪ .‬אלא הוא דבר שאמרו אותו‬
‫ותשובת הרמב"ם בעקיפין במו"נ א‪,‬לו‪.)7‬‬ ‫הפילוסופים והשיגו אותו השגה אמיתית מבלי להתחשב‬
‫בשיטה או בדעה מסוימת‪ .‬והוא דבר נכון‪ ,‬ולא יטיל בו‬

‫ספק אלא מי שאינו יודע את הדברים שהוכחו ‪.‬‬
‫פרק זה אינו אלא הקדמה למה שייאמר אחריו‪.‬‬