Page 178 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫הוא זוגי או אי זוגי‪ ,‬וכגון אי ידיעתנו את מספר מיני‬ ‫‪ | 120‬מורה הנבוכים | חלק א‬
‫בעלי החיים והמחצבים והצמחים‪ ,‬וכיוצא בזה‪.‬‬
‫וכגון אי ידיעתנו את מספר מיני בעלי‬
‫‪ 4‬ויש דברים שהאדם מוצא שתשוקתו להשגתם גדולה‪,‬‬ ‫החיים והמחצבים והצמחים – אף על‬
‫והשלטת השכל על בקשת אמיתתם והחקירה בהם‬ ‫פי שבזמננו אפשר שמידע זה הושג או‬
‫קיימת בכל קבוצה בעלת עיון מבני האדם ובכל זמן‪.‬‬ ‫ניתן להשגה לפחות באופן תאורטי‪,‬‬
‫בדברים האלה רבות הדעות ונופלת בהם מחלוקת בין‬ ‫עדיין העיקרון קיים במספר כוכבי‬
‫המעיינים‪ ,‬ומתעוררים בהם ספקות מפני היקשרות‬
‫השכל בהשגת הדברים הללו‪ ,‬כוונתי לתשוקה אליהם‪,‬‬ ‫השמים והגלקסיות‪.‬‬
‫והעובדה שכל אחד חושב שהוא מצא דרך שעל ידה‬
‫ידע את אמיתת הדבר‪ ,‬ואין בכוח השכל האנושי להביא‬ ‫‪ 4‬כי כל דבר שנודעה אמיתתו בהוכחה‬
‫לכך הוכחה‪ .‬כי כל דבר שנודעה אמיתתו בהוכחה אין‬
‫בו לא מחלוקת ולא ויכוח ולא התנצחות‪ ,‬מלבד אצל‬ ‫אין בו לא מחלוקת – הרמב"ם תופס‬
‫הבור המגלה עיקשות המכונה 'עיקשות כנגד המוכח'‪,‬‬ ‫שכל מחלוקת בין בני האדם מקורה באי‬
‫כפי שתמצא אנשים המתעקשים לדחות את כדוריות‬ ‫הבנה‪ .‬וזה לשונו‪" :‬ולא נפלה מחלוקת‬
‫הארץ‪ ,‬ואת היותו של הגלגל (שקבועים בו כוכבי‬ ‫בין בני אדם והכחישו האמת אלא‬
‫השמים) סובב‪ ,‬וכיוצא בזה‪ .‬אותם אין מקום להזכיר‬ ‫מחמת העדר הידיעה" (פה"מ ראש השנה‬
‫בעניין הזה‪ .‬הדברים הללו שהמבוכה הזו נפלה בהם‪,‬‬ ‫ב‪,‬ז)‪ .‬לדעת הרמב"ם‪ ,‬הראיות המדעיות‬
‫רבים מאוד בעניינים המטפיזיים‪ ,‬ומועטים בעניינים‬ ‫מחייבות את הכול‪ּ" :‬ו ֵמ ַא ַחר ֶׁשָּכל ֵאּלּו‬
‫ַה ְּד ָבִרים ִּבְר ָאיֹות ְּברּורֹות ֵהם‪ֶׁ ,‬ש ֵאין ָּב ֶהם‬
‫הטבעיים‪ ,‬ונעדרים בעניינים המתמטיים‪.‬‬ ‫ּדֹ ִפי ְו ִאי ֶא ְפָׁשר ָל ָא ָדם ְל ַהְר ֵהר ַא ֲחֵרי ֶהם –‬
‫ֵאין חֹוְׁשִׁשין ַלְּמ ַחֵּבר‪ֵּ ,‬בין ֶׁש ִחְּברּו אֹו ָתם‬
‫גורמי המחלוקות‬ ‫ְנ ִבי ִאים ֵּבין ֶׁש ִחְּברּו אֹו ָתם ּגֹו ִיים; ֶׁשָּכל‬
‫ָּד ָבר ֶׁשִּנ ְתַּגָּלה ַט ְעמֹו ְונֹו ְד ָעה ֲא ִמ ָּתתֹו‬
‫‪ 5‬אלכסנדר מאפרודיסיאס אמר שסיבות המחלוקת‬ ‫ִּבְר ָאיֹות ֶׁש ֵאין ָּב ֶהן ּדֹ ִפי – ֵאין סֹו ְמ ִכין‬
‫בדברים הן שלוש‪ :‬הראשונה‪ ,‬אהבת השררה והניצחון‪,‬‬ ‫ַעל ֶזה ָה ִאיׁש ֶׁש ֲא ָמרֹו אֹו ֶׁשִּלְּמדֹו ֶאָּלא‬
‫המונעות מהאדם להשיג את האמת כפי שהיא‪ .‬והשנייה‪,‬‬ ‫ַעל ָהְר ָא ָיה ֶׁשִּנ ְתַּגְּל ָתה ְו ַהַּט ַעם ֶׁשּנֹו ַדע"‬
‫דקות הדבר המושג בפני עצמו‪ ,‬ועומקו וקושי השגתו‪.‬‬
‫והשלישית‪ ,‬בורותו של המשיג וקוצר השגתו את מה‬ ‫(קידוש החודש יז‪ ,‬כד)‪.‬‬

‫שאפשר להשיג‪.‬‬ ‫‪ 5‬אלכסנדר מאפרודיסיאס – מחשובי‬

‫‪ 6‬זה מה שציין אלכסנדר‪ .‬אך בזמננו יש סיבה רביעית‬ ‫הפרשנים של משנת אריסטו‪ .‬חי באסיה‬
‫שלא ציין משום שלא היתה אצלם‪ ,‬והיא ההרגל‬ ‫הקטנה (בערך ‪ 200‬לספירה)‪ .‬הרמב"ם‬
‫והחינוך‪ .‬כי האדם בטבעו אוהב את מה שהורגל בו‬ ‫ממליץ ללמוד את משנת אריסטו עם‬
‫ונוטה אליו‪ ,‬עד כדי כך שאתה רואה שאנשי המדבר‪,‬‬ ‫פרשנותו של אלכסנדר (איגרות‪ ,‬מהד' שילת‪,‬‬
‫עמ' תקנב)‪ .‬הראשונה‪ ,‬אהבת השררה‬
‫והניצחון – אינו מעוניין להקשיב‬
‫ולמצוא את האמת בדיון עם חבירו‬

‫אלא לנצח בוויכוח‪.‬‬

‫‪ 6‬אך בזמננו יש סיבה רביעית –‬

‫מובן שסיבה זו היתה גם בזמנם‪ ,‬וגם‬
‫בקרב הפילוסופים משתקפת מקובעות‬
‫מחשבתית אחר סמכויות ודעות‬
‫קדומות‪ ,‬כמו למשל בעניין הבריאה‪,‬‬
‫אף שבהצהרת כוונות אנשי המחקר‬

‫הרחבות ועיונים‬

‫‪ 6‬ההרגל – הקושי לשנות הרגלים גופניים‪ ,‬כגון הרגלי ביחסים בין בני אדם‪ ,‬ובייחוד בין האיש לאשתו‪ ,‬כגון‬
‫אכילה (לעניין מי שהורגל לאכול כל דבר‪ ,‬שיזיקו לו עקב כך מאכלים במעבר לדירה אחרת‪ ,‬שבו אפילו מעבר למקום טוב יותר‬

‫מעודנים‪ ,‬ראו פה"מ סנהדרין י‪,‬א‪ .‬ולעניין שינוי הרגל המביא לידי חולי‪ ,‬כרוך בשינוי הרגלים ומאמץ (אישות יג‪,‬יז‪-‬יח)‪.‬‬
‫ראו דעות ד‪,‬כא)‪ ,‬קיים גם בהלכה‪ ,‬המתחשבת בדבר כשמדובר‬