Page 169 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 169
זכ קרפ | לוסקנוא םוגרתב המשגהה תקהרח | 111
הרעב שהיה בארץ כנען .הרמב"ם מציין ִמ ְצַר ְי ָמה [ְו ָאנֹ ִכי ַא ַע ְלָך ַגם ָעֹלהְ ,ויֹו ֵסף ָיִׁשית ָידֹו ַעל
שמדובר בתיאור הבא במסגרת חוויה ֵעי ֶניָך]" (שם,ב-ד) .מכיוון שבתחילת הדיבור נאמר שהוא
נבואית ,ולא תיאור מציאותי שמחוץ היה במראות הלילה ,לא חשב אנקלוס לבלתי ראוי
להכרה ,ולכן באופן מופלא לא נמנע לומר כלשונם את הדברים שנאמרו במראות הלילה.
אונקלוס מלתרגם את הפסוק תרגום וכך נכון ,משום שזה תיאור של מה שנאמר ,לא תיאור
מילולי מגשים ,כלומר "אני ארד" ולא מעשה שהיה כמו " ַוֵּי ֶרד ה' ַעל ַהר ִסי ַני" (שמות יט,כ) שהוא
תיאור מה שאירע במציאות ,ולכן כינהו (אנקלוס)
"אני אתגלה". "התגלות" ושלל ממנו מה שמורה על מציאות תנועה.
אך את הדברים שבדמיון ,כלומר סיפור מה שנאמר לו,
3שיש הבדל גדול – ההבדלים הללו
השאירם כפי שהם .וזה מופלא.
עתידים להתבאר בפרקי הנבואה (ב,מה).
בפסקה הבאה ,הרמב"ם חושף הבחנה 3מכאן תתעורר לכך שיש הבדל גדול בין מה שנאמר
נוספת המסבירה מדוע מדרגת הנבואה בו "בחלום" או "במראות הלילה" ובין מה שנאמר בו
המדוברת כאן נמוכה יותר מאשר "דבר "במחזה" ו"במראה" ,ובין מה שנאמר בו סתם "ויהי
ה'". דבר ה' אלי" או "ויאמר ה' אלי".
4לדעתי ...ש"אלהים" האמור כאן הסבר שני לחריגה :ההגשמה מיוחסת למלאך ולא לה'
– בתחילת המראה הנבואי ,כשנאמר 4לדעתי ייתכן גם שאנקלוס מפרש (שלא כפשוטו)
"ַוּיֹא ֶמר ֱאֹל ִהים" ,כשהכוונה לכוחות ש"אלהים" האמור כאן הוא מלאך ,ולכן לא סלד
במציאות ,ולא לה' ,ולכן הרמב"ם מבין מלומר עליוֲ " :א ָנא ֵאחֹות ִעָּמְך ְל ִמ ְצַר ִים" .ואל תחשוב
את תרגום אונקלוס לא כתיאור נבואי לבלתי ראוי שהוא מפרש ש"אלהים" כאן הוא מלאך
בלשון מגשימה בזיקה לה' אלא כתיאור בעוד הוא אומר לו " ָא ֹנ ִכי ָה ֵאל ֱאֹל ֵהי ָא ִביָך" ,משום
נבואי בזיקה למלאך (א,ב ;1ב,ו; יסודי שאמירה זו נאמרת בניסוח זה גם על ידי מלאך .הלוא
התורה ב,ז)ָ " .א ֹנ ִכי ָה ֵאל ֱאֹל ֵהי ָא ִביָך" – תראה שהוא אומר "ַוּיֹא ֶמר ֵא ַלי ַמ ְל ַאְך ָה ֱאֹל ִהים ַּב ֲחלֹום:
המלאך מדבר אל הנביא בלשון שולחו, ַי ֲע ֹקבָ ,ואֹ ַמר ִהֵּנ ִני" (בראשית לא,יא) ,ובסוף הוא תיאר את
בלשון ה' .ואין ספק שיעקב נדר לה' דיבורו אליוָ " :א ֹנ ִכי ָה ֵאל ֵּבית ֵאל ֲאֶׁשר ָמַׁש ְח ָּת ׁ ָּשם ַמֵּצ ָבה
– ישירות ,ולא באמצעות מלאך ,כעולה ֲאֶׁשר ָנ ַד ְר ָּת ִּלי ָׁשם ֶנ ֶדר" (שם,יג) .ואין ספק שיעקב נדר לה',
מן הפסוקיםַ" :ו ִּי ַּדר ַי ֲע ֹקב ֶנ ֶדר ֵלא ֹמרִ ,אם לא למלאך .אבל דבר זה שגור בדברי הנביאים ,כלומר
ִי ְה ֶיה ֱאֹל ִהים ִעָּמ ִדי ּוְׁש ָמַר ִני ַּב ֶּדֶרְך ַה ֶּזה סיפור הדברים שאומר להם המלאך בשם ה' ,בלשון
ֲאֶׁשר ָא ֹנ ִכי הֹו ֵלְך ְו ָנ ַתן ִלי ֶל ֶחם ֶל ֱאכֹל דיבור ה' להם; וכל זה בהשמטת הנסמך ,כאילו אמר:
ּו ֶב ֶגד ִל ְלּבֹׁש�ְ .וַׁש ְב ִּתי ְבָׁשלֹום ֶאל ֵּבית 'אנכי שלוח אלהי אביך'' ,אנכי שלוח האל הנגלה עליך
ָא ִביְ ,ו ָה ָיה ה' ִלי ֵלאלֹ ִהים" (בראשית כח, בבית אל' ,וכיוצא בזה .אשר לנבואה ודרגותיה ובאשר
כ-כג) .בהשמטת הנסמך – בלשון "אנכי למלאכים ,עוד יבוא דיון נרחב בהתאם למטרת חיבור
האל" ,כקיצור של "אנכי שליח האל",
כדרכה של התורה ,כמו שכבר אמר זה.
הרמב"ם (א,כא.)9
הרחבות ועיונים
4עוד יבוא דיון נרחב – בנבואה (א,מג-מד; ב,לב-מו) ובמלאכים (א,מט; ב,ד,ו; ג,א-ז).
