Page 167 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 167
וכ קרפ | במקרא ההגשמה אופני | 109
כלומר הדמיון ההמוני ,לדעתם האכילה והשתייה הן 4ואין לתאר אותו גם כנח – אפשר
חסרון אצל ה' אך התנועה אינה חסרון אצלו ,אף שמה לתרגם "כשוכן" במקום "כנח" (ק"י),
ולפי זה אפשר שהפרק מתחבר לפרק
הקודם שעסק במשמעות המונח שמביא אל התנועה אינה אלא ההזדקקות.
"שכן" .שהתנועה היא מקרה השייך 4כבר הוכח (אריסטו ,פיזיקה ו,ד; ח,ה) שכל דבר נע הוא בלי ספק
לבעל החיים – התנועה היא מאפיין לא בעל גודל (פיזי) ,הניתן לחלוקה .ועוד יוכח (ב,א-ב) שהוא
מהותי (מקרה) המוגבל לבעלי החיים. יתעלה אינו בעל גודל ולכן אין לו תנועה .ואין לתאר
ירד ועלה וכו' – ב"מורה הנבוכים"
אותו גם כנח ,משום שאין מתואר כנח אלא מי שדרכו הרמב"ם מסביר כל אחד מן הפעלים
שלפנינו ,מלבד המילה "סבב" ,הבאה לנוע .על כן כל אותם מונחים המורים על כל המינים של
למשל בפסוק "ַוה' ָס ִביב ְל ַעּמֹו ֵמ ַע ָּתה תנועות בעלי החיים ,תואר בהם באותו אופן שאמרנו,
ְו ַעד עֹו ָלם" (תהילים קכה,ב) או בפסוק " ֹח ֶנה כפי שהוא מתואר ב"חיים" ,משום שהתנועה היא
ַמ ְל ַאְך ה' ָס ִביב ִלי ֵר ָאיו ַו ְי ַחְּל ֵצם" (תהילים
לד,ח) ,שהרמב"ם מפרש את המלאכים מקרה השייך לבעל החיים .ואין ספק שעם הסתלקות
המקיפים את האדם כמצוות המעשיות הגשמות יסתלקו כל אלה ,כלומר ירד ועלה והלך ונצב
שהן תזכורות לאדם כדי שיקיף בהן ועמד וסבב וישב ושכן ויצא ובא ועבר וכל הדומה לכך.
את עצמו כדי שיהיה בתודעה מתמדת
לנוכחות האל ,וכך להרחיק את עצמו התבגרות והשתחררות מעולם המושגים הגשמי
מן החטא (מזוזה ו,יג).
5מיותר היה להאריך בעניין הזה ,אלמלא מה שהורגלה
5מיותר היה להאריך בעניין הזה – לו דעת ההמון .לפיכך ראוי לבארו לאלה שנטלו על
עצמם את השלמות האנושית ,ולהסיר על ידי הרחבה
וכל ההסברים ב"מורה הנבוכים" בעניין קלה אותם דמיונות־שווא שהתחילו אצלם בשנות
תיאורי ה' מטרתם לרומם את הלומד
בהדרגה.
הערה :ברובד העמוק יותר של "דיברה הנערות ,כפי שעשינו.
תורה בלשון בני אדם" ,העמדנו (במבוא
לחטיבת הפרקים הללו) רובד נוסף של הבנה הבא לא רק בזיקה לה' אלא גם ביחס לדרך שעל האדם להתנהג בה ,להידמות
לה' במעשיו ,כמו למשל שכשם שאין ה' מתואר כאוכל ושותה ,גם האדם חייב להיזהר מלשקוע באכילה ובשתייה.
