Page 153 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 153

‫כ קפר | ישאנו םר םחינהמו | ‪95‬‬

‫‪ 5‬שמא יקשו‪ ...‬משמעויות רבות‬          ‫הפשטת התארים היא רק שלב ראשון בהכרת ה'‬

‫‪ 	5‬שמא יקשו עליך דבריי 'רוממות מעלה וגדולה ועוז'‪ ,‬במשמעות אחת?–לאורהפסוקהמזכיר‬

‫את שני התארים‪" ,‬רם" ו"נישא"‪ ,‬לא רק‬   ‫ותאמר‪ :‬כיצד זה נותן אתה משמעויות רבות במשמעות‬
‫שהרמב"ם אינו מבחין ביניהם‪ ,‬הוא אף‬    ‫אחת? עוד יבואר לך שה' יתעלה‪ ,‬אצל המשיגים‬
‫מביא כמה מילים נרדפות המתארות‬        ‫השלמים‪ ,‬אינו מתואר בתארים רבים‪ .‬ושכל התארים‬
‫את ה' ב"רוממות וגדולה ועוז" מבלי‬

‫המרובים הללו המורים על עצמה ועוז ויכולת ושלמות לדייק במשמעות‪ .‬עוד יבואר לך שה'‪...‬‬
‫אינו מתואר בתארים רבים וכו' –‬
‫תשובת הרמב"ם היא שאין לדייק בכל‬      ‫וטוב וזולתם – כולם חוזרים למשמעות אחת‪ ,‬והמשמעות‬
‫התארים‪ ,‬שהרי ממילא מדובר בשלב‬        ‫הזו היא עצמותו ולא שום דבר מחוץ לעצמותו‪ .‬עוד‬
‫ביניים לקראת מהלך גדול יותר של‬       ‫יבואו לך פרקים על השמות והתארים (א‪,‬נ‪-‬ע)‪ ,‬אך המטרה‬

‫טיפול בכל התארים (מענה מסוים לתמיהת‬  ‫בפרק הזה אינה אלא שאין משמעותם ופירושם של‬
‫אפודי וש"ט ועוד)‪ .‬יש כאן חשיפה מעטה‬           ‫"רם" ו"נשא" עילוי מקום‪ ,‬אלא עילוי מעלה‪.‬‬
‫ל"תורת השלילה" במשנת הרמב"ם‪,‬‬

‫כמו שיתבאר בפרקים רבים (נ והלאה)‪ ,‬שאין לייחס לה' שום תואר‪ ,‬אלא רק למעשיו‪ ,‬מפני שכל תואר לה' פוגם באחדותו‪.‬‬

‫כך למשל ההיגד "ה' חכם" משמעו שיש שני מושגים‪ ,‬ה' וחכמה‪ ,‬ולכן הם מצביעים על שניות בזיקה לה' וזו סתירה‬

‫לרעיון אחדות ה'‪ ,‬אלא שאצל ה' חכמתו היא היא מהותו ("והמשמעות הזו היא עצמותו")‪ ,‬והדברים יתבארו בפרקי‬

‫חטיבת התארים‪ .‬לכן הדרך לתיאורי ה' מיוסדת על תוארי שלילה‪ ,‬כגון "ה' אינו חכם"‪ ,‬שמשמעו שאין לייחס לה'‬

‫חכמה המיוחסת לבני האדם‪ .‬ואין הכוונה באמירה ממין זה לשלילת התכונה‪ ,‬כמו באמירה "התפוח אינו חמוץ"‪ ,‬אלא‬

‫יש כאן שלילה דוגמת זו המובעת באמירה "השולחן הזה אינו חמוץ"‪ ,‬שלא ייתכן לייחס לשולחן תכונת חמיצות‪.‬‬
   148   149   150   151   152   153   154   155   156   157   158