Page 153 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 153
כ קפר | ישאנו םר םחינהמו | 95
5שמא יקשו ...משמעויות רבות הפשטת התארים היא רק שלב ראשון בהכרת ה'
5שמא יקשו עליך דבריי 'רוממות מעלה וגדולה ועוז' ,במשמעות אחת?–לאורהפסוקהמזכיר
את שני התארים" ,רם" ו"נישא" ,לא רק ותאמר :כיצד זה נותן אתה משמעויות רבות במשמעות
שהרמב"ם אינו מבחין ביניהם ,הוא אף אחת? עוד יבואר לך שה' יתעלה ,אצל המשיגים
מביא כמה מילים נרדפות המתארות השלמים ,אינו מתואר בתארים רבים .ושכל התארים
את ה' ב"רוממות וגדולה ועוז" מבלי
המרובים הללו המורים על עצמה ועוז ויכולת ושלמות לדייק במשמעות .עוד יבואר לך שה'...
אינו מתואר בתארים רבים וכו' –
תשובת הרמב"ם היא שאין לדייק בכל וטוב וזולתם – כולם חוזרים למשמעות אחת ,והמשמעות
התארים ,שהרי ממילא מדובר בשלב הזו היא עצמותו ולא שום דבר מחוץ לעצמותו .עוד
ביניים לקראת מהלך גדול יותר של יבואו לך פרקים על השמות והתארים (א,נ-ע) ,אך המטרה
טיפול בכל התארים (מענה מסוים לתמיהת בפרק הזה אינה אלא שאין משמעותם ופירושם של
אפודי וש"ט ועוד) .יש כאן חשיפה מעטה "רם" ו"נשא" עילוי מקום ,אלא עילוי מעלה.
ל"תורת השלילה" במשנת הרמב"ם,
כמו שיתבאר בפרקים רבים (נ והלאה) ,שאין לייחס לה' שום תואר ,אלא רק למעשיו ,מפני שכל תואר לה' פוגם באחדותו.
כך למשל ההיגד "ה' חכם" משמעו שיש שני מושגים ,ה' וחכמה ,ולכן הם מצביעים על שניות בזיקה לה' וזו סתירה
לרעיון אחדות ה' ,אלא שאצל ה' חכמתו היא היא מהותו ("והמשמעות הזו היא עצמותו") ,והדברים יתבארו בפרקי
חטיבת התארים .לכן הדרך לתיאורי ה' מיוסדת על תוארי שלילה ,כגון "ה' אינו חכם" ,שמשמעו שאין לייחס לה'
חכמה המיוחסת לבני האדם .ואין הכוונה באמירה ממין זה לשלילת התכונה ,כמו באמירה "התפוח אינו חמוץ" ,אלא
יש כאן שלילה דוגמת זו המובעת באמירה "השולחן הזה אינו חמוץ" ,שלא ייתכן לייחס לשולחן תכונת חמיצות.
