Page 143 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 143

‫‪85‬‬

                                                                  ‫פרק טו‬

                                                                  ‫המונח ניצב‬

    ‫הקדמה‪ :‬הפרק דן במשל "סולם יעקב" בחלומו הנבואי‪ַ" :‬וַּי ֲחֹלם ְו ִהֵּנה ֻסָּלם ֻמָּצב ַאְר ָצה‬
    ‫ְורֹאׁשֹו ַמִּגי ַע ַהׁ ָּש ָמ ְי ָמה‪ְ ,‬ו ִהֵּנה ַמ ְל ֲא ֵכי ֱאֹל ִהים ֹע ִלים ְויְֹר ִדים ּבֹו‪ְ .‬ו ִהֵּנה ה' ִנ ָּצב ָע ָליו ַוּיֹא ַמר ֲא ִני‬
    ‫ה' ֱאֹל ֵהי ַא ְבָר ָהם ָא ִביָך ֵואֹל ֵהי ִי ְצ ָחק‪ָ ,‬ה ָאֶרץ ֲאֶׁשר ַא ָּתה ׁשֹ ֵכב ָע ֶלי ָה ְלָך ֶא ְּת ֶנָּנה ּו ְל ַזְר ֶעָך" (בראשית‬
    ‫כח‪,‬יג)‪ .‬במשל זה‪ ,‬יש חשיבות לכל מילה‪ ,‬והרמב"ם מבאר שהסולם הוא משל להדרגתיות‬
    ‫בהתקדמות האדם לתפקידו השלם‪ ,‬כמו שמבואר להלן ברחבי הספר (ראו הרחבתנו בהקדמות‪,‬‬
    ‫משלים‪ ,7‬ושם הבאנו את ההפניות האחרות; לתרגום אונקלוס‪ ,‬ראו א‪,‬כא‪ .)9‬הקשר בין הפרק הקודם לפרק‬
    ‫שלפנינו בא גם בספר איוב‪ַ" :‬וָּיבֹאּו ְּב ֵני ָה ֱאֹל ִהים (הנזכרים בפרק הקודם) ְל ִה ְתַי ֵּצב ַעל ה'‪,‬‬

                       ‫ַוָּיבֹוא ַגם ַהׂ ָּש ָטן ְּבתֹו ָכם" (איוב א‪,‬ו; ב‪,‬א; מו"נ ג‪,‬כב)‪.‬‬

‫‪ 1‬א)‪ַ" ‬ו ֵּת ַתַּצב ֲא ֹחתֹו ֵמָר ֹחק" – מרים‪,‬‬                                                                                  ‫שתי משמעויות‬

‫אחותו של משה‪ ,‬עמדה והשגיחה על‬                                     ‫‪" 	1‬נצב" או "יצב"‪ .‬אף שאלו שני שורשים שונים‬
‫התיבה‪ִ " .‬י ְת ַיְּצבּו ַמ ְל ֵכי ֶא ֶרץ ְורֹו ְז ִנים‬            ‫משמעותם אחת‪ ,‬כידוע לך‪ ,‬בכל נטיותיהם‪ .‬זהו מונח‬
‫נֹו ְסדּו ָי ַחד‪ַ ,‬על ה' ְו ַעל ְמִׁשיחֹו" –‬
‫ההסכמה יחד מיוצגת על ידי העמידה‬                                                                          ‫רב־משמעי 	‪:‬‬
‫המשותפת בכינוס‪ .‬ונאמר במחלוקת‬                                     ‫א)‪ ‬לעתים משמעותו היא עמידה והתייצבות‪ַ" :‬ו ֵּת ַתַּצב‬
‫קורח‪ְ" :‬ו ָד ָתן ַו ֲא ִביָרם ָי ְצאּו ִנָּצ ִבים ֶּפ ַתח‬         ‫ֲאחֹתֹו ֵמ ָר ֹחק" (שמות ב‪,‬ד)‪ִ " ,‬י ְת ַיְּצבּו ַמ ְל ֵכי ֶא ֶרץ" (תהילים ב‪,‬ב)‪,‬‬

     ‫ָא ֳה ֵלי ֶהם‪ּ ,‬ו ְנֵׁשי ֶהם ּו ְב ֵני ֶהם ְו ַטָּפם"‪.‬‬                                  ‫" ָי ְצאּו ִנָּצ ִבים" (במדבר טז‪,‬כז)	‪.‬‬
‫ב)‪ְ " ‬לעֹו ָלם ה' ְּד ָב ְרָך ִנָּצב ַּבׁ ָּש ָמ ִים"‬             ‫ב)‪ ‬ולעתים משמעותו היא קביעות ותמידות‪ְּ " :‬ד ָבְרָך ִנָּצב‬
‫– כשם שהשמים נצחיים‪ ,‬כך צווייך‬
‫נצחיים (ראו א‪,‬י; לנצחיות התורה‪ ,‬ראו יסודי‬                                     ‫ַּבׁ ָּש ָמ ִים" (תהילים קיט‪,‬פט)‪ ,‬כלומר קבוע וקיים‪.‬‬

                                  ‫התורה ט‪,‬א)‪.‬‬                                                                                       ‫סולם יעקב‬

‫‪ 	2‬כל אימת שהמונח הזה נאמר על הבורא‪ ,‬הוא במשמעות ‪ְ" 2‬ו ִהֵּנה ה' ִנָּצב ָע ָליו" – ה' הוא‬
‫הזו‪ַ [" :‬וַּי ֲחֹלם ְו ִהֵּנה ֻסָּלם ֻמָּצב ַא ְר ָצה ְורֹאׁשֹו ַמִּגי ַע הדבר היחיד היציב ונצחי בעולם‪ .‬שמה‬

‫שאמרתי כאן "עליו"‪ ,‬הוא בהתאם‬                                      ‫ַהׁ ָּש ָמ ְי ָמה ְו ִהֵּנה ַמ ְל ֲא ֵכי ֱאֹל ִהים עֹ ִלים ְויְֹר ִדים ּבֹו] ְו ִהֵּנה‬
‫למשל האמור – שגם במשל‪ ,‬ה' אינו‬                                    ‫ה' ִנָּצב ָע ָליו" (בראשית כח‪,‬יג) – קבוע וקיים עליו‪ ,‬כלומר על‬
‫חלק מן הסולם‪ ,‬ובנמשל ה' עומד מעל‬                                  ‫הסולם שקצהו האחד בשמים וקצהו השני על הארץ‬
‫למציאות ומקיים אותה (לעניין שוכן עליו‪,‬‬

‫ובו מטפס ועולה כל העולה עד שישיג בהכרח את מי ראו א‪,‬ע‪ַ " .)3‬מ ְל ֲא ֵכי ֱאֹל ִהים" – הנביאים‪.‬‬
‫וכן נקרא כל מי שהוא שלם במעלות‬
‫השכליות ובמידותיו‪ ,‬ורק ממנו ראוי‬                                  ‫שעליו‪ ,‬שהוא קבוע וקיים על ראש הסולם‪ .‬וברור הוא‬
‫ללמוד‪ ,‬שנאמר‪ִּ" :‬כי ִׂש ְפ ֵתי כֹ ֵהן ִיְׁש ְמרּו‬                 ‫שמה שאמרתי כאן "עליו"‪ ,‬הוא בהתאם למשל האמור‪.‬‬
‫ַד ַעת ְותֹוָרה ְי ַב ְקׁשּו ִמִּפיהּו‪ִּ ,‬כי ַמ ְל ַאְך ה'‬        ‫ו" ַמ ְל ֲא ֵכי ֱאֹל ִהים" (שם שם‪,‬יב) – הנביאים‪ ,‬שנאמר עליהם‬

‫ְצ ָבאֹות הּוא" (מלאכי ב‪,‬ז)‪ .‬ו" ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמים‪:‬‬              ‫במפורש " ַו ִּיְׁש ַלח ַמ ְל ָאְך [ ַוּיֹ ִצ ֵאנּו ִמִּמ ְצ ָר ִים]" (במדבר כ‪,‬טז)‪,‬‬
‫ִאם ּדֹו ֶמה ָהַרב ְל ַמ ְל ַאְך ה' ְצ ָבאֹות – ּתֹוָרה‬                 ‫" ַוַּי ַעל ַמ ְל ַאְך ה' ִמן ַהִּג ְלָּגל ֶאל ַהּבֹ ִכים" (שופטים ב‪,‬א)‪.‬‬
‫ְי ַב ְקׁשּו ִמִּפיהּו; ִאם ָלאו – ַאל ְי ַב ְקׁשּו‬

‫ּתֹו ָרה ִמִּפיהּו" (תלמוד תורה ד‪,‬א; פה"מ אבות‬                    ‫‪ 	3‬כמה מדויקים דבריו "עֹ ִלים ְויְֹר ִדים" (בראשית כח‪,‬יב) –‬
‫ה‪,‬יג)‪ַ " .‬ו ִּיְׁש ַלח ַמ ְל ָאְך ַוּיֹ ִצ ֵאנּו ִמִּמ ְצָר ִים"‬  ‫העליה לפני הירידה‪ .‬כי לאחר העליה וההגעה אל שלב‬
‫– הלוא הוא משה רבנו (ראו ב‪,‬לד‪ 2-1‬לפסוק‬

‫"אנכי שולח מלאך לפניך")‪ַ " .‬וַּי ַעל ַמ ְל ַאְך ה'‬

‫ִמן ַהִּג ְלָּגל ֶאל ַהּבֹ ִכים" – ודיבר " ֶאל ָּכל ְּב ֵני ִיְׂשָר ֵאל"‪ .‬מצד אחד‪ ,‬אין מדובר במלאך המתגלה במצב נבואי‪ ,‬שהרי כאן‬

    ‫הדיבור מופנה לכל העם‪ .‬לפי המסורת‪ ,‬מדובר בנביא פינחס (ת"י; ראו רש"י; שני הפסוקים בפסקה זו מובאים גם ב‪,‬ו‪.)5‬‬

‫‪ 3‬לאחר העליה‪ ...‬באה הירידה‪ ...‬להנהיג – מטרת הנביא‪ ,‬לאחר שהגיע להשגות עליונות ("עולה") ונצחיות על‬
   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148