Page 141 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 141
83
פרק יד
המונח אדם
הקדמה :פרק זה קצר ביותר ,אך סודותיו עמוקים .אדם ,במשמעותו הראשונה ,אדם הראשון,
היה חף מחטא ,אף על פי שנוצר מן האדמה (משמעות א) .האנושות כולה רדודה ובת חלוף,
ואין לדעת מראש אם תעלה למעלה או תרד למטה (משמעות ב) ,והאדם חייב להיזהר מלנהות
אחר החומר ולהימנע מלחטוא ,כדי שלא ישלוט בו המוות (משמעות ג) ,וכך הוא עשוי להפוך
ל"איש" ,כלומר מיוחד .אפשר שהקשר לפרק הקודם ,המציג את "העמידה" המופשטת
והיציבה מול ה' ,בקריאתו של ה' לנביא יחזקאל במעשה המרכבהַ" :וּיֹא ֶמר ֵא ָליֶּ ,בן ָא ָדם
ֲע ֹמד ַעל ַר ְג ֶליָך ַו ֲא ַדֵּבר ֹא ָתְך" (יחזקאל ב,א).
שלוש משמעויות
1א) כמו שנאמר בפסוקים שהוא 1רב־משמעיות "אדם" .
נגזר מ"אדמה" – "ַו ִּיי ֶצר ה' ֱאֹל ִהים א) הוא שמו של אדם הראשון( ,והוא שם) גזור,
ֶאת ָה ָא ָדם ָע ָפר ִמן ָה ֲא ָד ָמה" (בראשית ב,ז). כמו שנאמר בפסוקים (ראו בראשית ב,ז) שהוא נגזר
ב) שם המין – האנושות .ברובד העמוק,
סיפורם של אדם וחוה הוא סיפורם של מ"אדמה" .
ב) והוא גם שם המיןֹ" :לא ָידֹון רּו ִחי ָב ָא ָדם" (שם ו,ג),
כל בני אנוש בחייהם בכל עת ובכל " ִמי יֹו ֵד ַע רּו ַח ְּב ֵני ָה ָא ָדם" (קהלת ג,כא)ּ" ,ומֹו ַתר ָה ָא ָדם ִמן
מקוםֹ" .לא ָידֹון רּו ִחי ָב ָא ָדם" – תגובת
ה' לנוכח השחיתות האנושית ,כי רצונו ַהְּב ֵה ָמה ָא ִין" (שם שם,יט) .
לא יתמיד להתקיים באדםּ" .ומֹו ַתר ג) והוא שם להמון ,כלומר לפשוטי העם להוציא
ָה ָא ָדם ִמן ַהְּב ֵה ָמה ָא ִין" – מן הבחינה
החומריתִ " ,מ ְקֶרה ְב ֵני ָה ָא ָדם ּו ִמ ְקֶרה המיוחדים (שבהם)ַּ" :גם ְּב ֵני ָא ָדם ַּגם ְּב ֵני ִאיׁש" (תהילים
מט,ג) .ובמשמעות השלישית הזאתַ " :ו ִּי ְראּו ְב ֵני ָה ֱאֹל ִהים
ַהְּב ֵה ָמה ּו ִמ ְקֶרה ֶא ָחד ָל ֶהםְּ ,כמֹות ֶזה ֵּכן ֶאת ְּבנֹות ָה ָא ָדם" (בראשית ו,ב)ָ " ,א ֵכן ְּכ ָא ָדם ְּתמּותּון" (תהילים
מֹות ֶזה ְורּו ַח ֶא ָחד ַלּ ֹכלּ ,ומֹו ַתר [ויתרון] פב,ז).
ָה ָא ָדם ִמן ַהְּב ֵה ָמה ָא ִיןִּ ,כי ַהּכֹל ָה ֶבל".
ג) ראו הרחבות בעמוד הבאָ " .א ֵכן
ְּכ ָא ָדם ְּתמּותּון" – נאמר בזיקה לתוכחת
דוד למנהיגי העםֲ " :א ִני ָא ַמְר ִּתי [חשבתי] ֱאלֹ ִהים ַא ֶּתםּ ,ו ְב ֵני ֶע ְלי ֹון ֻּכְּל ֶכם [נכבדים ובעלי קשר אל ה']ָ .א ֵכן [אולם]
ְּכ ָא ָדם ְּתמּותּוןּ ,ו ְכ ַא ַחד ַהׂ ָּש ִרים ִּתּ ֹפלּו .קּו ָמה ֱאֹל ִהים ָׁש ְפ ָטה ָה ָא ֶרץִּ ,כי ַא ָּתה ִת ְנ ַחל ְּב ָכל ַהּגֹו ִים" (לביאור הפסוק ,ראו ג,ח.)5
הרחבות ועיונים
ב)ֹ" לא ָידֹון רּו ִחי ָב ָא ָדם ְלעֹ ָלם ְּבַׁשַּגם הּוא ָבָׂשרְ ,ו ָהיּו אלוהים .ומשמעות הפסוק שהמתח ,המדון (רד"ק) ,בין
ָי ָמיו ֵמ ָאה ְו ֶעְׂשִרים ָׁש ָנה" – המילה "ידון" אינה ברורה ,הרוח לבין הבשר ,לא יתקיים לנצח ,מפני שהאדם עשוי
ואולי משמעותה כבערבית בשורש 'דנן' שמשמעו מחומר ,וסוף כל חומר להתפרק.
" ִמי יֹו ֵד ַע רּו ַח ְּב ֵני ָה ָא ָדם ָהעֹ ָלה ִהיא ְל ָמ ְע ָלהְ ,ורּו ַח להישאר או להתקיים בהתמדה במקום מסוים (ראו ד"מ).
נראה שמשמעות המילה "רוחי" היא 'כוונתי ורצוני'ַ ,הְּב ֵה ָמה ַהּיֶֹר ֶדת ִהיא ְל ַמָּטה ָל ָאֶרץ" – נראה שכאן המונח
כעולה מן הפרק העוסק במונח רוח (א,מ ,משמעות ו) .ולפי "רוח" רב־משמעי :לאדם מדובר במהות (א,מ ,משמעות
זה משמעות הפסוק כי ה' אומר שבשל היות האדם ד) ,ולבהמה מדובר בכוח החיות הגופני של כל חי (א,מ,
עשוי מבשר ודם ונתון בתוך החומר ,הרי שמטרת ה' משמעות ג) .ולפי זה נראה שפירוש הפסוק הוא :מי יודע
מן האדם לא תתקיים לנצח ,ולכן זמנו מוקצב בתוך מי מבני אנוש יתעלה ממדרגת בעלי החיים .ואולי לאור
החומר עד למאה ועשרים שנה .פירוש אחר ,הוא לפי הבחירה החופשית ,משמעו :מי יודע מה יבחר האדם,
המובן ש"רוח" היא מהותו הנצחית של האדם (א,מ ,האם להתעלות למעלה או להידרדר למטה ,שהדבר תלוי
משמעות ד) ,כלומר רוח האדם ,שהיא מאת ה' ,והיא צלם רק בו.
